בשיתוף מדטרוניק ואסותא מרכזים רפואיים
קוצב לב הוא אחד מהמכשירים הרפואיים המושתלים הנפוצים בעולם, אשר מיועד למטופלים הסובלים מדופק איטי ולא סדיר. בכל שנה, אלפי ישראלים עוברים השתלה או החלפה של קוצב לב. "קוצב הוא פתרון לאנשים שיש להם דופק נמוך, לעיתים אפילו ללא תסמינים, אם יש להם בעיה במערכת החשמלית בלב, בא.ק.ג, כך שאם הם לא יתקינו קוצב, הם עומדים בפני סיכון בריאותי," אומר פרופ' איל נוף, מומחה לקרדיולוגיה ואלקטרופיזיולוגיה באסותא רמת החייל ומנהל שירות אלקטרופיזיולוגיה פולשנית במכון הלב בשיבא.
תפקידו של קוצב הלב הוא להחליף את המערכת החשמלית בלב ולהחזיר את קצב הלב לתפקוד תקין. "הקוצב מעלה את הדופק של הלב ובכך מונע אירועי עילפון בעקבות חסם חשמלי", מסביר פרופ' נוף. "חשוב לציין כי דופק איטי אינו מוגדר לפי מספר אבסולוטי, אלא משתנה מאדם לאדם בהתאם לסימפטומים ולממצאי א.ק.ג. מעבר לכך, לא כל דופק איטי מצריך התערבות רפואית - הכל תלוי בגורם להאטת הדופק ובשיקול הקליני".
בעשור האחרון נכנסה לשימוש טכנולוגיה חדשה של קפסולת קיצוב, המציעה את קוצב הלב הזעיר בעולם ומפחיתה את הסיכונים המובנים של קוצב הלב המסורתי. מה הופך את הטכנולוגיה החדשה ליעילה ובטוחה יותר? ומיהם הקהלים שיכולים להפיק את המיטב מהדור הבא של הקוצבים?
2 צפייה בגלריה
קפסולת קיצוב, המציעה את קוצב הלב הזעיר בעולם ומפחיתה את הסיכונים המובנים של קוצב הלב המסורתי
(צילום: חברת Medtronic)
הקוצב המסורתי: יעיל אך עם חסרונות
קוצב הלב הקלאסי, המהווה את הפתרון הנפוץ ביותר כיום, מושתל באמצעות ניתוח תחת הרדמה מקומית. "מדובר על ניתוח קטן, עם חתך בבית החזה, שבמהלכו מכינים 'כיס', או חלל בין השריר לעור, עבור המחשב והסוללה. הקוצב מחובר לאלקטרודות המגיעות עד לחדר הימיני של הלב ולעתים לפרוזדור", מתאר פרופ' נוף את ההליך. המערכת המסורתית הוכיחה את עצמה לאורך שנים. "מדובר בפתרון הנפוץ ביותר כי הוא עובד בצורה טובה, העלויות לא גבוהות ומדובר בניתוח קטן עם שיעור סיבוכי מאוד נמוך", מציין פרופ' נוף.
עם זאת, קיימים מספר חסרונות משמעותיים שהתגלו לאורך השנים. החיסרון הראשון והמשמעותי ביותר הוא הסיכון לזיהומים. "לאורך השנים, מעצם העובדה כי מדובר באלקטרודה הקיימת בתוך הלב, אם חיידק נכנס לזרם הדם, הוא פוגש גוף זר שיושב בכלי הדם והלב, ו'מתיישב' עליו, כך לא ניתן לרפא את הזיהום באנטיביוטיקה", מזהיר פרופ' נוף. "הסיכון הזיהומי הוא הכי נפוץ, משום שלאורך חיי הקוצב, קיים סיכון לא מבוטל להיווצרות זיהום בדם ללא קשר לקוצב, כאשר ההימצאות של עצם זר בגוף עלולה להוביל להשלכות מסוכנות".
בעיה נוספת היא בניית רקמה צלקתית. "באחוזים קטנים, נבנית רקמה על האלקטרודה, שחוסמת את כלי הדם, ולעתים גורמת לבעיה בניקוז הדם - מיד שמאל, מהפנים או מהראש, מה שמוביל לתסמינים", מסביר פרופ' נוף. בנוסף, עם הזמן עלולים להיווצר סדקים או שברים באלקטרודה. "כאשר אנשים עוסקים בפעילות גופנית הכוללת הזזה של פלג הגוף העליון, נוצר חיכוך שעלול לגרום לשברים וכתוצאה מכך לבעיות במשך השנים".
פריצת הדרך: קפסולת קיצוב ללא אלקטרודות - קוצב הלב הקטן בעולם
פרופ' איל נוףצילום: יח"צ אסותא מרכזים רפואייםהטכנולוגיה המהפכנית ו'הדור הבא' של הקוצבים נמצא בשימוש כבר עשור ברחבי העולם. "'קפסולת קיצוב היא קוצב זעיר ללא אלקטרודות. היא מוכנסת בצינתור דרך המפשעה, ישירות לתוך הלב, ללא צורך ב'כיס' עבור הקוצב והסוללה", מתאר פרופ' נוף. "ההליך עצמו קצר יותר - 15-20 דקות לעומת 45-60 דקות בהחדרת קוצב לב מסורתי".
היתרונות של הקפסולה רבים, במיוחד כאשר משווים לסיכונים של קוצב הלב המסורתי. מבחינה זיהומית, "הסיכוי לזיהום אמנם אינו אפס אבל הוא נמוך ביותר", אומר פרופ' נוף. "גם אם נכנס חיידק לדם, הקפסולה נעטפת ברקמה, שטח הפנים שלה מאוד קטן, ואנחנו לא רואים זיהומים לאורך זמן. אין 'זיהומי כיס' כי אין כיס". בנוסף, "אין חסמי כלי דם, ואין מניעה של תנועה של הגוף".
יתרון משמעותי נוסף הוא שאין צורך בהחלפת סוללה בתוך הכיס. "ברגע שנגמרת הסוללה של הקפסולה, מוסיפים עוד אחת לצד הקוצב הקיים, כך שלא צריך לפתוח שוב את הכיס ולהגדיל בכך את הסיכוי לזיהומים".
החיסרון המרכזי של קפסולת הקיצוב, אומר פרופ' נוף', "הוא שבמקרים בהם צריך לעלות לדופק מאוד גבוה, כמו בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, יש לקפסולה לעתים בעיות בסנכרון. אין בכך סיכון, אבל לחלק מהמטופלים התחושה עשויה להיות מטרידה. בדור החדש ביותר של קפסולות הקיצוב נרשם שיפור ניכר בסנכרון בדופק גבוה".
מי הם המועמדים האידיאליים לקפסולת קיצוב?
נכון להיום, על רקע העובדה כי הקוצב החדש אינו נמצא בסל הבריאות, פרופ' נוף אומר כי קיימים מספר קהלים שקפסולת הקיצוב מהווה פתרון אופטימלי עבורם. "למשל, אצל אנשים עם חסימות כלי דם, אין גישה ללב מלבד קפסולת קיצוב. גם לאנשים שיש להם נטייה לזיהומים - יש עדיפות לקפסולה", מונה פרופ' נוף.
בנוסף, "עבור אנשים שמקבלים טיפולים שמדכאים את מערכת החיסון - חולי סרטן, אנשים שמקבלים תרופות ביולוגיות, חולי דיאליזה - הפתרון מאוד יעיל". גם חולים שיש להם מסתמים מלאכותיים, הנמצאים בסיכון מוגבר לזיהום תוך לבבי, "עומדים מול סיכון הרבה יותר גבוה עם קוצב מסורתי".
קבוצה נוספת שמתאימה לקפסולת הקיצוב היא מטופלים עם מחלה של המסתם המחבר בין עליה ימין לחדר ימין (טריקוספידלי). "בהשתלת אלקטרודה, בהליך של קוצב לב מסורתי, עוברים דרך מסתם של חדר ימין - כך שאלקטרודה מגבילה לעתים את התנועה של המסתם ופוגעת באפקטיביות שלו. קפסולת קיצוב היא פתרון אפקטיבי מאוד עבור חולים מסוג זה", מסביר פרופ' נוף.
2 צפייה בגלריה
"עבור אנשים שמקבלים טיפולים שמדכאים את מערכת החיסון הפתרון מאוד יעיל"
(צילום: רוני אלברט – המרכז הרפואי לגליל)
"בעתיד, קפסולות הקיצוב יהיו הסטנדרט של הטיפול בדופק מהיר"
במבט לעתיד, פרופ' נוף מאמין שהטכנולוגיה החדשה צפויה להפוך לסטנדרט. "בארה"ב, בחלק מהאזורים, כבר היום מדובר בטיפול הנפוץ ביותר. זה הכיוון וזה יהיה הסטנדרט לכולם".
כיום ניתן לקבל את קפסולות הקיצוב בתנאים מסוימים בבתי חולים ציבוריים לפי קריטריונים או באסותא רמת החייל, דרך ביטוח בריאות פרטי. "התקווה היא שבעתיד הקרוב הטכנולוגיה תהיה זמינה לכלל הציבור הזקוק לה. ככל שהטיפול יכנס לסל הבריאות, ניתן יהיה לקדם פתרון יעיל ובטוח יותר לקהלים גדולים יותר".
בשיתוף מדטרוניק ואסותא מרכזים רפואיים
פורסם לראשונה: 10:28, 18.01.26
