זיהום אוויר ותנאי אקלים קיצוניים לא רק מקשים על הנשימה אלא גם עלולים להחמיר מיגרנות - כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר, שפורסם באחרונה בכתב העת המוביל Neurology מצא כי תנאי אקלים מתמשכים וחשיפה קצרה לזיהום משפיעים על הסיכון להתקפי מיגרנה ולפניות דחופות לטיפול. חשיפה מצטברת לאורך זמן לאותם מזהמים נקשרה לעלייה בתדירות ובחומרת המיגרנות.
5 צפייה בגלריה
אובך בתל אביב, מקפיץ את זיהום האוויר ואיתו את הסיכון למיגרנה. ארכיון
(צילום: REUTERS/Tyrone Siu)
"ההבנה שזיהום אוויר משפיע לא רק על מי שסובלים ממחלות ריאה, ולאורך זמן, היא משמעותית", אומר פרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי סורוקה, מקבוצת כללית, ממובילי המחקר. לדבריו, הממצאים עשויים לסייע בעתיד בפיתוח המלצות מותאמות אישית לחולי מיגרנה, בין השאר באמצעות ניטור איכות האוויר, הימנעות מחשיפה בימים מסוימים ושימוש מוקדם בטיפול תרופתי בתקופות סיכון.
מיגרנה היא כאב ראש בעוצמה בינונית עד חזקה עם מאפיינים ייחודיים, השונה מכאב ראש רגיל. לרוב מדובר בכאב פועם, לעיתים בצד אחד של הראש. ההתקפים מלווים לעיתים קרובות בבחילות, רגישות לאור ולרעש, ולעיתים גם בתסמינים מקדימים כמו הבזקי אור או הפרעות תחושה. התקף מיגרנה יכול להימשך שעות ואף ימים, ומשפיע באופן משמעותי על איכות החיים.
הטריגרים שמפעילים מיגרנה
"אנשים שסובלים ממיגרנה מכירים את זה שיש ימים יותר קשים, ימים שחם מאוד, או שיש סופות חול, או שריפה עם עשן שמגיע לאזורם, וזה משפיע עליהם", מסביר פרופ' איפרגן. לדבריו, בעשור האחרון הוכח כי פעילות המיגרנה מושפעת לא רק מפגיעות ביולוגית, אלא גם מגורמים סביבתיים שעשויים להשפיע על הרגישות ולהוביל לתנודות בהופעת התקפים, אף כי העדויות בנושא אינן עקביות.
פרופ' גל איפרגן צילום: רחל דודלטענת החוקרים, מרבית המחקרים שנערכו עד כה התמקדו בטריגרים מיידים בודדים, אך לא בחנו את הקשר שבין גורמים סביבתיים מתמשכים לבין טריגרים חריפים. הם מציינים עוד כי מחקרים עדכניים מצאו קשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר וטמפרטורה, אך אלה נבחנו בקני מידה חודשיים ושנתיים, המשקפים השפעות כרוניות ולא התפתחות של טריגרים מיידים.
פרופ' איפרגן: "יש אנשים שמנסים לעצור את שינויי האקלים, ואני מקווה שהם יצליחו, אבל בינתיים לא נראה שזה קורה. אנחנו חייבים להתכונן לימים שבהם תנאי מזג האוויר הקיצוניים יהיו יותר מורכבים"
המחקר הנוכחי הוא מחקר רטרוספקטיבי, במסגרתו נותחו נתונים של 7,032 מטופלים הסובלים ממיגרנה מאזור באר שבע, בין השנים 2000-2023, על בסיס רשומות רפואיות אלקטרוניות של שירותי בריאות כללית, והמרכז האוניברסיטאי סורוקה. החולים היו מבוגרים תושבי העיר שאובחנו עם מיגרנה, מרביתם היו נשים (77.4%), והגיל הממוצע עמד על 46.9.
המחקר התמקד בין היתר בחשיפה לזיהום אוויר מסוג דו תחמוצת החנקן (NO₂), חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) שמקורם בזיהום תחבורתי, תעשייה ואבק, קרינה סולארית ותנאי אקלים כמו טמפרטורה ולחות.
ד"ר עידו פלסצילום: דוברות סורוקההחוקרים השוו בין נתוני הזיהום ומזג האוויר, שהתקבלו מתחנות ניטור קבועות, לבין פניות דחופות כגון ביקורים בחדרי מיון או בקהילה, שבהם האבחנה העיקרית הייתה מיגרנה חריפה, כפי שתועדה ברשומות הרפואיות האלקטרוניות. הם מסבירים כי פניות דחופות אלה מייצגות את הקצה החמור של הספקטרום הקליני ומהוות מדד עבור כלל המטופלים, ולאורך כל שנות המעקב.
יותר מ-24 אלף התקפי מיגרנה
"זה מאוד פשוט להבין איך זיהום אוויר מעורר אסתמה, אך יש לו השפעות נוספות על הבריאות", אומר פרופ' איפרגן. "חלקיקים שנכנסים לריאות מייצרים תהליך דלקתי שמופרש לכל הגוף. בנוסף יש חלקיקים שמגיעים לכל מיני קולטנים באף, שיש להם קשר ישיר למוח, למאגרים הקשורים להתפתחות של התקפי מיגרנה". החוקרים בחנו גם שימוש רבעוני של החולים בתרופות ממשפחת הטריפטנים - תרופות נפוצות לטיפול בהתקפי מיגרנה שנלקחות עם תחילת ההתקף - כמדד לפעילות מתמשכת של מיגרנה.
מבין 7,032 המטופלים, ל-2215 מטופלים (31.5%) נרשמה לפחות פנייה דחופה אחת הקשורה למיגרנה במהלך תקופת המעקב, ובסך הכל נרשמו למעלה מ-24 אלף אירועים. מבין אלה שזוהו אצלם פניות, 48.4% חוו ביקור אחד בלבד, כ-22% חוו 2-3 ביקורים, וכ-30% חוו ארבעה ביקורים או יותר.
ניתוח השימוש בטריפטנים בוצע רק בקרב מטופלים שעשו בהם שימוש אי פעם (46.7% מהמשתתפים), וכדי להעריך את יציבות המדד נבדקו רכישות חוזרות לאורך רבעונים שונים. בקרב משתמשי התרופות - 49.4% רכשו את התרופה לפחות במשך שנתיים, ו-36.4% במשך שלוש שנים או יותר. לטענת החוקרים, דפוסים אלה תומכים בשימוש בתדירות רכישת טריפטנים כסמן לאורך זמן לעומס מתמשך של מיגרנה בקבוצה זו.
עלייה של 41% בסיכון
מהממצאים עלה כי חשיפה קצרת טווח לחנקן דו חמצני, שמקורו בעיקר בזיהום תחבורתי, נקשרה לעלייה של כ-41% בסיכון לפנייה דחופה עקב מיגרנה. חשיפה מוגברת לקרינה סולארית נקשרה לעלייה של כ-23% בסיכון לפנייה דחופה עקב מיגרנה. עוד נמצא כי חשיפה ממושכת לחנקן דו חמצני וכן למזהמי אוויר זעירים נקשרה לשימוש מוגבר בטריפטנים, מה שמעיד על פעילות מחלה מוגברת לאורך זמן.
במחקר נמצא עוד כי תנאי מזג האוויר העצימו את השפעת הזיהום, כאשר חום גבוה ולחות נמוכה בקיץ הגבירו את ההשפעה של חנקן דו חמצני, בעוד תנאי חורף קרים ולחים חיזקו את השפעת מזהמי אוויר זעירים. "כבר למעלה מעשור אנחנו יודעים שיש השפעה למזהמים ולמזג אוויר, אבל המחקר הנוכחי מגלה לנו שזה לא רק מייצר טריגר ביום מסוים, אלא שחשיפה מצטברת משפיעה על פעילות המחלה", אומר פרופ' איפרגן.
5 צפייה בגלריה
החוקרים מצאו קשר בין זיהום תחבורתי לעלייה בפניות דחופות בגלל מיגרנה
(צילום: עוז מועלם)
עם זאת, החוקרים מדגישים כי המחקר אינו מוכיח שזיהום אוויר גורם ישירות למיגרנה, אלא מצביע על קשר מובהק בין תנאי הסביבה לבין עלייה בפעילות המחלה.
החוקרים מציעים מודל חדש שלפיו מיגרנה מושפעת משילוב בין רגישות ביולוגית אישית לבין טריגרים סביבתיים מצטברים ומיידיים. "הנטייה הבסיסית לסבול ממיגרנה היא אמנם ביולוגיות, ואנחנו רואים מטופלים שסובלים מהמחלה בכל מקום בעולם - באוכלוסיות עירוניות או כפריות, אך הנטייה הזו מחמירה בתנאים מסוימים וחשוב שתהיה לכך מודעות", אומר פרופ' איפרגן.
לדבריו, "בדרך כלל יש התרעות על זיהום אוויר גבוה, והמחקר מדגיש את החשיבות של מודעות לא רק בקרב חולי ריאה, אלא גם בקרב מי שסובלים ממיגרנה. במקרה של אנשים הסובלים ממיגרנה משמעותית, ייתכן וכדאי שיימנעו משהייה ממושכת בחוץ בימים עם זיהום אוויר וכך יצמצמו חשיפה למזהמים". הוא מוסיף כי המחקר עשוי לסייע גם בהיערכות של מערכת הבריאות לקראת ימים אלה.
טיפול מותאם לתנאי הסביבה
כיום הטיפול במיגרנה כולל שילוב של משככי כאבים להקלה בזמן התקף, לצד טיפולים מניעתיים שמטרתם להפחית את תדירות וחומרת ההתקפים. לדברי פרופ' איפרגן, "ייתכן ובעתיד נוכל להתאים טוב יותר את הטיפול לכל מטופל, למשל בתקופות שבהן רמות הזיהום גבוהות או תנאי מזג האוויר מעוררים התקפים, ניתן יהיה לשקול התאמה של מינון הטיפול. כך נוכל לדייק לא רק את סוג התרופה לכל מטופל, אלא גם להתאים את הטיפול לאותו אדם בהתאם לתקופות משתנות ולתנאים הסביבתיים".
המחקר מחדד גם את השלכות שינויי האקלים בכדור הארץ על בריאות הציבור. "ככל שהאקלים משתנה, אנחנו ומדינות צפוניות ניחשף יותר לסופות חול. יש אנשים שמנסים לעצור את שינויי האקלים, ואני מקווה שהם יצליחו, אבל בינתיים לא נראה שזה קורה. לכן אנחנו חייבים להתכונן לימים שבהם תנאי מזג האוויר הקיצוניים, וזיהום האוויר, יהיו יותר מורכבים, ולהיות מוכנים להתמודד עם הבעיות הבריאותיות שאלה מעוררים", אומר פרופ' איפרגן.
בשנים האחרונות היכולות בטיפול במיגרנה השתפרו מאוד עם פיתוחן של תרופות מניעתיות לטיפול במחלה. פרופ' איפרגן מסביר כי תרופות אלה פועלות לעכב את חלבון ה-CGRP, הממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות מיגרנה ובכאבים הקשים.
עם זאת, לדבריו "גם היום, יש הרבה מאוד אנשים עם מיגרנה, שמעולם לא אובחנו". הוא מוסיף כי רק מיעוט האנשים בישראל שסובלים ממיגרנה, מקבלים טיפול מונע כפי שהיו צריכים לקבל, בשל אי נגישות לטיפולים המתקדמים, שמרביתם אינם כלולים בסל הבריאות. "גם אם הם מודעים לעובדה שיש טיפול כזה, הם לא יכולים להרשות זאת לעצמם", אומר פרופ' איפרגן. לדבריו, יש צורך גם בהעלאת המודעות הציבורית למחלה ולקושי שחווים המטופלים. "לא מדובר בכאב ראש רגיל, אלא במחלה כרונית, שאצל אנשים רבים גורמת לפגיעה בתפקוד ואובדן ימי עבודה, ומשפיעה על החיים שלהם בדרכים שקשה לתאר"
את המחקר הוביל ד"ר עידו פלס מהמרכז למחקרים קליניים בסורוקה, בשיתוף פרופ' לנה נובק, מנהלת מכון נגב לחקר בריאות הסביבה; ד"ר מיכל גורדון, מנהלת יחידת נתוני מחקר וחדר מחקר מרחבי; פרופ' בתיה סרוב מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן גוריון; פרופ' ויקטור נובק, מנהל מחלקה פנימית ח', מנהל המרכז למחקרים קליניים וראש רשות המחקר; ופרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית.
