האם אפשר לזהות מי נמצא בסיכון לסרטן הערמונית יותר מ-15 שנה לפני האבחון? חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד זיהו חלבונים בדם שעשויים לספק רמז לכך, ובהם כאלה שנקשרו להתפתחות מחלה אגרסיבית. הממצאים מעוררים תקווה שבעתיד אפשר יהיה לזהות גברים שזקוקים למעקב הדוק יותר, ולחסוך מאחרים בדיקות מיותרות.
אחד האתגרים המרכזיים בגילוי מוקדם של סרטן הערמונית הוא ההבדל בין סוגי הגידולים: חלקם גדלים באיטיות ואולי לעולם לא יגרמו נזק, בעוד שאחרים אגרסיביים ועלולים לסכן חיים. בדיקת הדם PSA מסייעת להעלות חשד למחלה, אך עלולה להוביל גם לביופסיות ולטיפולים בגידולים שלא היו גורמים לבעיות. האפשרות להעריך את הסיכון האישי שנים מראש עשויה לסייע לרופאים להחליט את מי לבדוק ובאיזו תדירות.
"ה-PSA היא לא בדיקה שנועדה להעריך סיכון לסרטן לטווח הארוך, אלא להעלות חשד לסרטן בהווה", מסביר ד"ר מיקי הייפלר, מנהל יחידת אורו-אונקולוגיה במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. לדבריו, הממצאים עשויים לאפשר בעתיד התאמה טובה יותר של המעקב לסיכון של כל מטופל.
"אצל אנשים שיימצאו בסיכון גבוה אפשר יהיה אולי לבצע בדיקות סקר בתדירות גבוהה יותר, כדי לנסות לזהות את הסרטן מתחילתו. אצל אנשים בסיכון נמוך לטווח הארוך אפשר יהיה לרווח את הבדיקות, וכך גם להפחית את העומס על מערכת הבריאות", הוא אומר.
אלפי חלבונים בדגימת דם
המחקר, שפורסם בכתב העת European Urology והוצג בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לגנטיקה של האדם, התבסס על דגימות שנאספו במסגרת מחקר המעקב האירופי לחקר סרטן ותזונה, EPIC. החוקרים מדדו יותר מ-6,000 חלבונים בדגימות דם שנלקחו שנים לפני אבחון המחלה.
ד"ר מיקי הייפלרצילום: באדיבות המצולםהניתוח כלל 982 גברים שאובחנו בהמשך עם סרטן הערמונית ומדגם אקראי של 1,573 גברים מאותה אוכלוסיית מחקר. בין הקבוצות הייתה חפיפה: 79 מהגברים במדגם האקראי אובחנו בהמשך ונכללו גם במספר החולים הכולל. המעקב הפוטנציאלי החציוני היה כ-16.5 שנה.
החוקרים בדקו קשרים לסרטן הערמונית בכלל ולמחלה אגרסיבית בפרט, שאובחנה אצל 290 מהחולים. ההגדרה למחלה אגרסיבית כללה גידול בדרגת ממאירות גבוהה, מחלה בשלב מתקדם, רמת PSA גבוהה מ-20 בעת האבחון או מוות מסרטן הערמונית. בניתוח לפי הזמן שחלף מנטילת הדם נמצאו 12 חלבונים שנקשרו לאבחון יותר מ-15 שנה לאחר מכן.
"סרטן הערמונית אינו מחלה אחת. גידולים רבים בערמונית גדלים באיטיות וייתכן שלעולם לא יגרמו נזק, בעוד שאחרים אגרסיביים ועלולים לסכן חיים", אמר ד"ר ג'ה הואנג, המחבר הראשון של המחקר ואפידמיולוג בפוסט-דוקטורט במחלקה לבריאות האוכלוסייה באוקספורד, בהודעה שפרסמה האוניברסיטה. "באמצעות מדידת אלפי חלבונים בדם שנאסף שנים לפני האבחון, אנחנו יכולים להתחיל לחקור במה גברים שמפתחים בהמשך סרטן ערמונית אגרסיבי עשויים להיות שונים מגברים שאינם מפתחים אותו", הוסיף.
הרמזים ממערכת החיסון
אחד הממצאים הבולטים נגע לחלבון GZMK, שמיוצר על ידי תאי מערכת החיסון המעורבים בזיהוי תאים חריגים ובהשמדתם. רמות גבוהות יותר שלו נקשרו דווקא לסיכון נמוך יותר לסרטן ערמונית שאובחן כעבור יותר מ-15 שנה. החוקרים מציעים שהקשר עשוי לשקף פעילות יעילה יותר של מערכת החיסון או תגובה מוקדמת לשינויים סרטניים. חלבונים אחרים הקשורים לתהליכים דלקתיים נקשרו לסיכון מוגבר.
בכל הנוגע למחלה מסוכנת, בלט ANKRD1: רמותיו נקשרו באופן עקבי לגידולים בדרגת ממאירות גבוהה, למחלה בשלב מתקדם ולמוות מסרטן הערמונית. נמצאו גם קשרים לחלבונים המעורבים בהיצמדות בין תאים וביצירת כלי דם, תהליכים שעשויים להיות רלוונטיים להתפתחות המחלה ולהתקדמותה.
המטרה: להתאים את תדירות המעקב לסיכון האישי של כל מטופל
(צילום: Shutterstock)
לצד מדידת החלבונים, החוקרים שילבו ניתוחים גנטיים לבחינת הממצאים. הם בדקו גם חלבונים שמקודדים על ידי גנים מוכרים המניעים את התפתחות סרטן הערמונית. חלבונים שמקורם בגנים ERBB3, KRAS ו-NRAS נקשרו למחלה אגרסיבית שאובחנה בערך עשור לאחר נטילת הדם.
"מציאת חלבונים הקשורים לגנים מוכרים שמניעים את התפתחות סרטן הערמונית, בדם שנאסף שנים לפני האבחון, מספקת לנו תובנות חדשות על השלבים המוקדמים ביותר של המחלה", אמר פרופ' קארל סמית'-בירן, ממחברי המחקר הבכירים, בהודעת האוניברסיטה. לדבריו, שילוב הממצאים עם ראיות גנטיות עשוי לסייע בזיהוי תהליכים ביולוגיים שאפשר יהיה לפעול עליהם בעתיד למניעת מחלה אגרסיבית.
מה עושים בינתיים?
לצד האפשרות להתאמת המעקב בעתיד, ד"ר הייפלר מדגיש את חשיבות המעקב הקיים. "כל גבר מגיל 50 בערך צריך להיכנס למעקב אצל אורולוג", הוא אומר. לדבריו, בגילים 50 עד 75 בדיקת PSA היא בדיקת הסקר הראשונה והמרכזית, ותדירותה נקבעת בהתאם לערכים שנמצאים. "אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית מתחילים מוקדם יותר, בגיל 45", הוא מוסיף. כשנמצא ערך גבוה, ממשיכים בבירור.
בדיקת PSA מסייעת להעלות חשד לסרטן הערמונית
(צילום: Shutterstock)
ומה נדרש כדי שהממצאים יהפכו לבדיקת דם שאפשר לבצע במרפאה? "צריך לאשש את התוצאות במחקרים נוספים ולבחון גם את עלות הבדיקה", אומר ד"ר הייפלר. "אם הממצאים יאוששו, זו בהחלט יכולה להיות בדיקה שתסייע מאוד למטופלים ולרופאים". לדבריו, זיהוי גברים בסיכון נמוך עשוי לאפשר לרווח את בדיקות הסקר שלהם, וכך לחסוך בדיקות והוצאות.
כאן נמצאת גם ההסתייגות המרכזית: המחקר זיהה קשרים לסיכון עתידי, אך לא הוכיח שבדיקת דם יכולה לנבא באופן מהימן מי יפתח סרטן אגרסיבי, או להבחין אצל מטופל מסוים בין גידול איטי למסוכן. מדובר בשנים שלפני האבחון, ולא בהכרח לפני הופעת תסמינים, והממצאים אינם קובעים אם בזמן נטילת הדם כבר החל תהליך סרטני.
גם האימות במחקרים נוספים היה חלקי, ורוב הקשרים עבור חלבונים בודדים היו מתונים. אצל חלק ניכר מהחולים חסרו נתונים על מאפייני הגידול, ובחלק מתתי-הקבוצות מספר המקרים היה קטן. נדרשים מחקרים באוכלוסיות מגוונות שיבחנו אם החלבונים משפרים את החיזוי מעבר למדדים הקיימים.
