בשיתוף פורום Reboot
איך נולד רעיון שיכול להציל חיים? 360 יוזמות הוגשו לתחרות "יוזמת הבריאות המובילה של השנה 2025" של פורום Reboot, המתקיימת בשיתוף קבוצת ידיעות אחרונות ו-ynet.
התחרות היא אחד מהמהלכים שמוביל פורום Reboot, במטרה לעודד שיתופי פעולה חוצי מגזרים ותעשיות כדי להתמודד עם האתגרים של מערכת הבריאות בישראל. ראשי הפורום, שנוסד לפני למעלה מעשור, מאמינים כי כדי לפתור אתגרים במערכת נחוצה חשיבה יצירתית וחדשנית - ולכן יזמו תחרות של רעיונות, שבכוחם לשנות ולשפר את מערכת הבריאות. רבות מהיוזמות אשר הוגשו במהלך השנים לתחרות כבר מיושמות בהצלחה במערכת הבריאות בישראל.
לאחר תהליך סינון קפדני של הועדה המיוחדת מטעם הפורום, עשר יוזמות נבחרו ועלו לגמר, אבל רק שלוש הגיעו לקו הסיום ויוזמה רביעית שהרשימה את השופטים זכתה השנה בציון לשבח. היוזמה שהגיעה למקום הראשון זוכה ב 150,000 שקלים. את היוזמות הזוכות בחר חבר שופטים המורכב מבכירים ממשרד הבריאות, בתי חולים, קופות חולים, משרדי ממשלה, תעשייה וכן עורכי תוכן מטעם 'ידיעות אחרונות'. בראש חבר השופטים עמדו ד"ר יצחק ברלוביץ', יו"ר פורום Reboot ומשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ופרופ' רן בליצר, המנהל המדעי של פורום Reboot, יו״ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, סמנכ״ל וראש מערך החדשנות בכללית.
5 צפייה בגלריה
עומדים מימין לשמאל: פרופ' נעם למלשטריך לטר, ראש מרכז החדשנות באוניברסיטת רייכמן; אורן רייס, עורך הבריאות בקבוצת ידיעות אחרונות; יובל מיוסט, מנהל אגף פיתוח עסקי במאוחדת; שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה; פרופ' שלמה וינקר, סמנכ"ל רפואה בלאומית; ד"ר אבי מתן, יו"ר ועדת הבריאות, לשכת המסחר ישראל-ארה"ב ומנכ"ל AbbVie ישראל; טלי מרינברג, סמנכ"לית פיתוח עסקי באיכילוב-טק; אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר | יושבים מימין לשמאל: פרופ' מרים ארז, יו"ר מרכז הידע לחדשנות בטכניון, סגנית דיקן תכניות ה-MBA, כלת פרס ישראל למדעי הניהול; ד"ר מיכל צוכמן-כץ, סמנכ"לית חדשנות ומחקר במכבי; פרופ' רן בליצר, המנהל המדעי של פורום Reboot, יו"ר החברה הישראלית לרפואה, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללי; ד"ר יצחק ברלוביץ', יו"ר פורום Reboot ומשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר; נעמה כהן פרי, מנהלת אגף טכנולוגיות דיגיטל וחדשנות, אגף בכיר במשרד הבריאות
(צילום: באדיבות פורום Reebot)
במקום הראשון - "CMVista": הכלי שיסייע להורים ורופאים בצומת קריטי
אחד מכל 200 ילדים נולד עם זיהום של וירוס ה-CMV, המועבר מהאם בעת ההריון ומתוכם אחד מכל חמישה יפתח הפרעות התפתחותיות, נוירולוגיות או חירשות. למרות הסכנה, המודעות הציבורית נמוכה והאבחון מורכב: כיום ניתן לבדוק באמצעות מי שפיר אם העובר נדבק, אבל לא ניתן לדעת בדיוק מה תהיה חומרת הפגיעה - חוסר הוודאות הזה עלול להוביל להפסקות הריון מיותרות.
CMVista הוא כלי מתקדם שפותח במרכז הרפואי הדסה ונושא עמו בשורה: באמצעות ניתוח סמנים ביולוגיים ממי השפיר, הוא יודע לנבא את חומרת הפגיעה הצפויה. החוקרים בחנו את החלבונים במי השפיר, השוו דגימות של ילדים עם מחלה קשה לדגימות של ילדים ללא מחלה, וזיהו שני חלבונים שיכולים לבדל בין מקרים. לאחר תיקוף עם מאות דגימות מהארץ ומאירופה, הגיעו לרמת דיוק של כ-98%.
המוצר העתידי יעבוד בשיטת רמזור: סיכון גבוה מצביע על פגיעה משמעותית, סיכון בינוני דורש מעקב תדיר וסיכון נמוך מאפשר מעקב שגרתי - כך שהורים ורופאים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ולהיערך לטיפול מתאים.
את המיזם פיתחה ומובילה פרופ' דנה וולף, מהמומחיות המובילות בעולם בתחום, שמובילה בין היתר בימים אלה את התווית הקווים המנחים לאבחון וטיפול ב-CMV באירופה. ד"ר נדב אסקרי, סמנכ"ל פיתוח עיסקי בהדסית, זרוע המיסחור והחדשנות של הדסה, מספר: "כשנפגשתי עם פרופ' וולף, נזכרתי בזוג שהכרתי, שהילד שלהם נמצא כנדבק ב-CMV והם החליטו להשאיר את העובר, שנולד עם פיגור שכלי קשה מאוד - מקרה שנחרט אצלי בזיכרון. כשהכרתי את הפרויקט של פרופ' וולף הבנתי שזה בדיוק מה שהיה יכול לאפשר לאותו זוג לקבל את ההחלטה הנכונה".
פרופ' בליצר הוסיף כי "המדובר בדוגמה נהדרת לפריצת דרך מדעית שיכולה להביא מזור לזוגות רבים. זהו הזיהום המולד השכיח ביותר בעולם, שמוביל להשלכות קשות לעובר ודילמה מייסרת להורים - שכעת אולי תוכל להמנע. כל שנה אנחנו מחפשים פתרונות מדעיים וטכנולוגיים שיכולים לשנות מהותית את התנהלות מערכת הבריאות ולהביא בשורה - וזו דוגמה מצוינת לכך".
5 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: פרופ' רן בליצר, נדב אסקרי ופרופ' דנה וולף הזוכים בתחרות, ד"ר יצחק ברלוביץ' ואורן רייס
(צילום: קובי קואנקס)
מקום שני: "קוד ארגמן" - הצלת חיים במהירות שיא
"המיזם נולד מצורך ממשי שלנו, ב'מרכז רפואי מאיר' מקבוצת כללית, לזהות בזמן הקצר ביותר מטופלים הנמצאים בהתדרדרות, על מנת להעניק להם את הטיפול הטוב והמדויק ביותר בעבורם על ידי צוות טיפול נמרץ", העידו ראשי המיזם פרופ' יעקב חן, מנהל מרכז רפואי מאיר; ד"ר גיא טופז, סגן מנהל מרכז רפואי מאיר; ד"ר נתן ארגמן, מומחה בהרדמה במרכז רפואי מאיר ורעות גלר, מנהלת מערכות מידע, מחשוב ואו"ש במאיר.
בפועל, זוהי מערכת מעקב ייחודית המשלבת ניטור רציף של מדדים חיוניים לאיתור מטופלים הנמצאים בסיכון בזמן אמת. היא מתבססת על תחקור נתונים מקיף, שמצא כי מרבית מהמטופלים בעלי פרמטרים מסוימים מגיעים בסופו של דבר לטיפול ביחידת טיפול נמרץ.
המערכת, שפותחה על ידי צוות דאטה ופיתוח במחלקת מערכות מידע במרכז הרפואי, מריצה אלגוריתם המבוסס על מדד NEWS הבריטי הבינלאומי, שיודע להצביע על התדרדרות מטופל וכולל מספר פרמטרים. שקלול הפרמטרים מעניק ציון בין 0-14 וציון גבוה מ-7 מצביע על כך שהמטופל נמצא בהתדרדרות ובסיכון.
המערכת מנטרת באופן רציף את כל המטופלים מרגע הגעתם למיון ולאורך כל שהייתם בו ומפיקה ציון בזמן אמת. כאשר הציון של מטופל הוא מעל 7, לא משנה באיזה שלב של הטיפול במיון, המערכת מקפיצה התרעה באופן מיידי לצוותים הקליניים. שלב נוסף במערכת מאפשר לצוות המלר"ד להכריז "קוד ארגמן" יזום עבור חולים קריטיים באמצעות לחיצת כפתור בתיק המטופל, מה שמפעיל תהליך אוטומטי המקפיץ צוות התערבות ייעודי.
אחד היתרונות הבולטים של המערכת הוא העובדה שהיא "שקופה" - היא מופעלת באופן אוטומטי ללא צורך בכניסה יזומה או הזדהות, אינה מפריעה לפעילות השוטפת ונכנסת לפעולה רק כשעולה הצורך בהנפת "דגל אדום". בימים אלו עובד הצוות על פיתוח והתאמות של המערכת לאוכלוסיות ולמערכים נוספים במרכז הרפואי.
5 צפייה בגלריה
קוד ארגמן | מימין לשמאל: ד"ר נתן ארגמן, יוזם הפרויקט • פרופ' יעקב חן, מנהל ביה"ח • רעות גלר, מנהלת מערוכת מידע, או"ש ומחשוב • ד"ר גיא טופז, סגן מנהל ביה"ח ואחראי על המלר"ד
(צילום: מרכז רפואי מאיר, ירון גרזון)
מקום שלישי: "Dive Health" - בינה מלאכותית בשירות הנפש
המחסור החמור במטפלים בבריאות הנפש והעומס האדמיניסטרטיבי גורמים לשחיקה קשה ופוגעים בזמינות הטיפול. Dive Health, מיזם שנוסד על ידי יובל צדקי טל (מנכ"ל), אלון ברכה (CTO) ונגה קינן (נשיאה), מציע פתרון שעשוי לשנות את המצב: פלטפורמת בינה מלאכותית שמסייעת למטפלים בתיעוד, סיכום והפקת תובנות מהטיפול, ומפנה להם זמן יקר להתמקד במטופל עצמו.
"המיזם נולד לפני כמה שנים, כאשר אני ואחד השותפים היינו ב-8200; היה לנו חבר טוב מאוד שהחייל שלו התאבד. זה היה האירוע שהתחיל לחבר אותנו לעולמות בריאות הנפש. התחלנו לחקור ולעשות פרויקטים בכל מיני מקומות", סיפר יובל צדקי טל.
הנתונים אכן מדאיגים: כ-60% מהמטפלים אומרים שאין להם מקום להכניס מטופלים חדשים וזמני ההמתנה בין הטיפולים ארוכים במיוחד במגזר הציבורי, כאשר זמן ההמתנה יכול להגיע לחודש וחצי ומעלה. המטפלים עצמם נמצאים בשחיקה משמעותית, משבר שהחריף על רקע אירועי התקופה האחרונה.
הכלי עצמו, מאזין לשיחות בין מטפלים למטופלים (בהסכמת המטופל, תוך עמידה בכל תקני הגנת הפרטיות) ומודל הבינה המלאכותית המותאם מוציא תובנות המסייעות לקבלת החלטות, מקצר את התהליך האדמיניסטרטיבי , מסכם את הפגישות הטיפוליות ומזהה סימפטומים מדאיגים כמו אובדנות. מדובר בזיהוי קריטי במיוחד כשזמני ההמתנה בין טיפולים כה ארוכים.
למיזם יש כיום מאות משתמשים בארץ והחזון לעתיד הוא, שבעקבות החיסכון בזמן, מטפלים יוכלו לשלב מטופל נוסף מדי שבוע, כך שיותר אנשים יוכלו לקבל טיפול פסיכולוגי וכולם ירוויחו.
5 צפייה בגלריה
Dive Health | מימין לשמאל - ליעד מנטקה, נגה קינן, אלון ברכה, יובל טל, רוי אברמוביץ׳, אופיר קינן
(צילום: אלה פייגין)
מקום רביעי: ציון לשבח ל"סיבוב בעיר" – המיזם שמפגיש בין אנשים
במהלך אירוע הגמר, חבר השופטים התרשם במיוחד מהיוזמה שהגיעה למקום הרביעי וביקש לציין אותה לשבח. מדובר ביוזמה ייחודית שמפגישה נשים ובעתיד גם גברים, להליכה משותפת בקהילה.
בניגוד לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות שמכוונים להשאיר אותנו מול המסך, האלגוריתם של "סיבוב בעיר" מכוון להוציא את המשתמשות מהבית. בקליק אחד המשתמשת יכולה למצוא חברה להליכה, זמן ומקום. "המיזם נועד להניע לפעולה באמצעות יציאה מהבית להליכה משותפת. העובדה שההליכה אינה לבד אלא יחד עם חברה שפגשנו באמצעות המערכת, מאפשרת גם להאריך אותה בזכות החברותא והשיח המשותף הנוצר תוך כדי", מסבירה נופית פרייצייט, המייסדת והמנכ"לית של "סיבוב בעיר".
פרייצייט, בוגרת תואר שני בקוגניציה, רגש ומוח מאוניברסיטת בר אילן, מספרת כי הפיילוט, שארך שלושה חודשים והתבצע במרכז הארץ הניב תוצאות יוצאות דופן: למעלה מ-90% מהנרשמות שיצאו למפגש אחד חזרו חזרו בפועל או התכוונו לחזור למפגש נוסף - שיעור חסר תקדים במיזמים קהילתיים, שבהם 50% נחשב מעולה. הנרשמות מספרות על חיבורים אמיתיים וחברויות חדשות, ועל כך שההתחייבות לחברה להליכה דרבנה אותן לצאת מהבית.
המיזם נשען על עקרונות מפסיכולוגיה של הרגלים. מחקרים מראים שהליכה קבועה של חצי שעה ביום משפרת זיכרון, ריכוז, איכות שינה ומצב רוח. במבט לעתיד, פרייצייט פועלת להביא את "סיבוב בעיר" לפריסה ארצית, ולאחר מכן גם לחו"ל.
עשור של חדשנות
פרופ' בליצר סיכם: "אני וחבריי לצוות השיפוט התרשמנו מעושר היוזמות שהגיעו לגמר השנה - רבות מהן ראויות לשבח. אנחנו שמחים לראות איך, משנה לשנה, מתרחב מעגל המשתתפים ובתחרות הנוכחית ראינו פתרונות מעולים, מכל קשת עולם היזמות - ארגוני בריאות, חברות הזנק, חוקרים ועמותות. לשיטתנו, חדשנות ויזמות, הן משאב חיוני למערכת בריאות אפקטיבית, שווונית ובת-קיימא".
בשיתוף פורום Reboot
פורסם לראשונה: 12:18, 15.01.26
