בשיתוף בית החולים השיקומי מדיקל קר
השיקום של אוהד גוסי
(צילום: אורי דוידוביץ', עריכת וידיאו: עמרי צוינגל)
זה היה יום רגיל. אוהד גוסי, בן 49, נשוי ואב לשלושה מאבן יהודה, חזר עם בנו בן ה-11 מאימון כדורגל. השניים נסעו על אופנוע בנתיב הימיני כשרכב פנה לתוך הנתיב שלהם והם נזרקו לשוליים. "מזלי שקטנוע אחריי היה של איחוד הצלה", הוא מספר. "קודם כל פינו את הבן שלי, תוך כדי שאני לא רגוע ומסתכל לעברו, ואחר כך פינו אותי במצב קשה מאוד".
גוסי מעיד על הפציעה שלו: "הקסדה שלי עפה, ואז במעקה של הכביש נפתח לי כל הראש והגעתי מדמם לבית חולים. הצוות הרפואי היה בדילמה, לא היה ברור אם מדובר בדימום מוחי. לבסוף התברר שמדובר בצורך בתפירות בלבד, ללא דימום פנימי".
הפציעה של גוסי קרתה בסמוך לתחילת מבצע "שאגת הארי", וחלק מאשפוזו עבר במרתפי בית החולים. לאחר שטופל היה עליו לעבור לשיקום, אך בשל המלחמה התקשה למצוא מקום שיקום באזור מגוריו. לבסוף הגיע לבית החולים השיקומי-אינטגרטיבי מדיקל קר בבת ים. "אני גר בסביבות אבן יהודה, נתניה – ובית החולים מדיקל קר נראה בהתחלה רחוק מדי. רציתי לעבור למקום אחר".
אבל דעתו השתנתה במהרה. "כשהגעתי לפה, הגעתי מרותק למיטה – היה אסור לי ללכת" הוא אומר. "פה, עם צוות הפיזיותרפיה, לאחר יומיים כבר הורידו אותי מהמיטה והצלחתי ללכת. זה היה אירוע שחיכיתי לו ולא האמנתי שהוא קורה – כמו נס רפואי".
שלושה שבועות לאחר מכן, גוסי כבר הולך בכוחות עצמו. "לעומת המצב שהייתי בו לפני שלושה שבועות, המצב שאני נמצא בו היום הוא לא ייאמן", הוא אומר. "עכשיו התחלנו לעבוד גם על יד שמאל שמנוונת", הוא מוסיף.
"אנשים לפני פרוטוקולים"
מי שהתגייס כדי להרגיע את החששות של גוסי ולגרום לו להרגיש בבית מהרגע הראשון, היה אמיל איליונסקי, מנהל בית החולים. "פגשתי את אוהד בשעות הראשונות שהגיע, עם דמעות בעיניים", הוא מספר. "החלטתי לקחת יוזמה ולהיות פעיל בשיקום של המטופלים על מנת להעניק להם תקווה ואמון".
הוא מסביר מה עומד מאחורי הגישה של בית החולים: "האיכות של בית חולים מדיקל קר היא היכולת לראות את האדם כמכלול – גם מבחינה קוגניטיבית, גם מבחינה נפשית, גם מבחינת אורח החיים והסביבה. לא להתמקד רק בפגיעה הפיזית. לשים את האנשים לפני הפרוטוקולים".
לדבריו, כשמגיע מטופל צעיר, הצוות רואה "משהו אחר – שבר גדול. הם באמצע מסלול חייהם, ופתאום הם צריכים להיות בבית חולים. השיקום הוא מרתון ולא ספרינט. הדרך יכולה להיות ארוכה, אבל היא משמעותית מאוד לחזרה לחיים".
3 צפייה בגלריה
״הדרך לשיקום יכולה להיות ארוכה, אבל היא משמעותית מאוד״. אמיל איליונסקי, מנהל בית החולים השיקומי מדיקל קר
(צילום: אורי דוידוביץ׳)
להתמודד עם רגשי האשמה
כחלק מהגישה האינטגרטיבית, גוסי מקבל טיפול פסיכולוגי במסגרת השיקום בבית החולים. "עברתי אירוע מאוד קשה ויש עניין של רגשי אשמה – בגלל שהבן שלי היה מאחוריי בתאונה", הוא משתף. "בטיפול הפסיכולוגי שאני מקבל, עזרו לי להבין איך אני מתמודד עם מה שקרה ואיך להמשיך מפה והלאה".
גוסי, שבהתחלה רצה להתפנות לבית חולים אחר, כבר לא מתלבט, לאור ההתקדמות הפיזית, הנפשית והתמיכה שקיבל. "המרחק מהבית נעשה זניח לעומת הטיפול. קיבלו אותי בזרועות פתוחות. אני מרגיש שהצוות ומנהל בית החולים נתנו לי את כל מה שאני צריך – והתמיכה הנפשית והרגשית שהייתי צריך. הרוח שהשרה עליי אמיל, היא רוח שאני לא חושב שהייתי מקבל בשום מקום אחר".
איליונסקי מסכם: "כשמטופל מחליט להגיע אלינו ממרחק, זה אומר שהוא באמת מרגיש שהגיע למקום הנכון, למשפחה הנכונה שתקבל אותו ותקדם אותו. כשמטופל נותן לנו אמון כזה – זו האחריות שלנו להצדיק אותו בכל יום מחדש".
בשיתוף בית החולים השיקומי מדיקל קר
