קליפורניה עשויה להפוך למדינה הראשונה בארצות הברית שתאסור לחלוטין עיבוד והתקנה של משטחי אבן מלאכותית למטבח ולחדרי אמבטיה - המוכרים בישראל כ"אבן קיסר" ובעולם כמשטחי קוורץ. הסיבה: חיתוך החומר ועיבודו משחררים לאוויר אבק זעיר הגורם לסיליקוזיס - מחלת ריאות קטלנית וחשוכת מרפא.
הנתונים בקליפורניה בלבד מבהילים: 562 מקרים מאומתים, 31 מתים ו-58 השתלות ריאה שכבר בוצעו.המספרים זינקו מ-52 חולים בשנת 2022 ל-531 בשנה הנוכחית. רובם המוחלט של הנפגעים הם גברים ממוצא היספני או עובדים ילידי מדינות זרות.
4 צפייה בגלריה
עיבוד משטחי קוורץ למטבח עלול לגרום לסיליקוזיס, ונתוני התחלואה מדאיגים במיוחד
(צילום: pixelheadphoto digitalskillet / shutterstock)
זו הסיבה שמועצת התקנים לבריאות ובטיחות תעסוקתית של המדינה הצביעה אמש פה אחד להורות לסוכנות הבטיחות של קליפורניה להתחיל בהליכי חקיקה לאיסור השימוש במשטחים שמכילים יותר מאחוז אחד של סיליקה גבישית. חשוב להדגיש: מדובר בצעד ראשון בהליך חקיקתי שעלול לקחת שנים - לא באיסור מיידי.
המחלה הנסתרת
סיליקה גבישית היא מינרל טבעי ונפוץ המהווה מרכיב מרכזי בחול, בסלעים ובאדמה, והצורה המוכרת ביותר שלו בטבע היא קוורץ. בסביבה הטבעית המינרל כשלעצמו אינו מסוכן. הסכנה מתחילה כאשר חומרים המכילים סיליקה עוברים עיבוד תעשייתי: חיתוך, שיוף, פוליש או קידוח של האבן משחררים לאוויר חלקיקי אבק זעירים - קטנים פי מאה מגרגיר חול רגיל. פועלים השואפים חלקיקים אלה חשופים להצטלקות הדרגתית ובלתי הפיכה של רקמת הריאה, מצב המוכר כסיליקוזיס.
זו מחלה חשוכת מרפא. היא מתפתחת לאט, לעיתים במשך שנים ללא תסמינים, עד שמתפרצת כקשיי נשימה חמורים, אי-ספיקת ריאות ולעיתים אי-ספיקת כליות. הטיפול היחיד שעשוי להאריך חיים הוא השתלת ריאה - ניתוח יקר ומסוכן שאינו מבטיח הישרדות מעבר לעשר שנים. למחלה צורה מואצת במיוחד בקרב מעבדי אבן מלאכותית, המכילה לעיתים יותר מ-90% סיליקה - לעומת אחוזים בודדים בגרניט או בשיש טבעי.
רופאים רבים אינם מכירים את המחלה, דבר הגורם לאבחונים שגויים תכופים. האפידמיולוג דייוויד מייקלס, לשעבר מנהל סוכנות הבטיחות התעסוקתית הפדרלית של ארצות הברית, הסביר שבקליפורניה נרשמו מספרים גבוהים פשוט משום שהיא מחפשת את החולים באופן יזום. פרופ' קנת רוזנמן מאוניברסיטת מישיגן, מומחה למחלה, העריך כי מערכת הדיווח הנוכחית מפספסת 95% מהמקרים המתרחשים בפועל ברחבי ארצות הברית.
וייד האניקר, בן 39 מפלורידה, עבד בייצור משטחים 15 שנה, חותך לוחות אבן כבדים עם מסכות פנים פשוטות בלבד. כשהחל לסבול מכאבים בכתף ובחזה, צילמו רופאיו את ריאותיו, אבחנו בטעות דלקת ריאות ושלחו אותו לביתו עם אנטיביוטיקה. רק לאחר בדיקת CT וביופסיה נוספת אובחנה אצלו סיליקוזיס. "הכאב הגדול ביותר שלי הוא חוסר היכולת לתפקד כאבא פעיל עבור הילדים", אמר.
4 צפייה בגלריה
עיבוד האבן המלאכותית משחרר לאוויר חלקיקים זעירים שמסכנים את הריאות
(צילום: Irene Miller / shutterstock)
במדינת קולורדו פסק חבר מושבעים לאחרונה פיצויים לטיילר ג'ורדן, שהחל לעבוד בסדנת המשטחים של משפחתו כנער. לאחר שאובחן עם סיליקוזיס סבל מאי-ספיקת כליות, עבר טיפולי דיאליזה ולבסוף קיבל תרומת כליה מאביו. קורט הגמן, מנהל המרכז לבריאות תעסוקתית באוניברסיטת יוטה, הצהיר כי התחלואה נמצאת "במצב הגרוע ביותר שראה ב-35 שנות הקריירה שלו", וציין מקרה שבו נמצא כי 38% מכוח העבודה בסדנה אחת חלו במחלה.
אוסטרליה כבר אסרה
אוסטרליה הפכה ב-1 ביולי 2024 למדינה הראשונה בעולם שאסרה לחלוטין את הייצור, האספקה, העיבוד וההתקנה של משטחי אבן מלאכותית. ב-1 בינואר 2025 נאסר גם הייבוא. ההחלטה התקבלה לאחר שמומחים קבעו כי אין כמות בטוחה של סיליקה גבישית בהקשר זה - גם לא בריכוזים נמוכים - ולאחר שהתברר שכ-1,000 עובדים נפגעו. לאחר האיסור נכנסו לשוק האוסטרלי חלופות נטולות סיליקה, ללא פגיעה כלכלית משמעותית בתעשייה.
בישראל אין כיום איסור מוחלט על עבודה עם אבן מלאכותית. החוק מחייב מעבדי אבן לנקוט אמצעי מיגון ונהלי עבודה בטיחותיים בזמן חיתוך, אך משרד העבודה בישראל הודה בגלוי שהניסיונות לקדם שיטות עבודה בטוחות - ובהן חיתוך רטוב - כשלו. בתגובה רשמית שפוסרמה לפני כמה חודשים ציין המשרד כי האפשרות להטיל איסור נלקחת כיום בחשבון, אך קשיי האכיפה חמורים: בתי מלאכה רבים אינם טורחים להוציא רישיון עסק, ולכן המדינה כלל אינה יודעת על קיומם.
לאיסור המתוכנן בקליפורניה צפויות השלכות נרחבות על יצרניות האבן המלאכותית. בין הנוגעות בדבר: קמבריה האמריקנית, קבוצת קוסנטינו הספרדית - שטענה כי "אבן מלאכותית ניתנת לעיבוד בטוח אם מיישמים אמצעי זהירות הולמים" - וכמובן אבן קיסר הישראלית, שנחשבת לאחת החלוצות העולמיות בפיתוח משטחי קוורץ.
אבן קיסר מתמודדת כבר שנים עם השלכות משפטיות: תביעות ראשונות הוגשו כבר ב-2006, ובקשה לתובענה ייצוגית הוגשה בישראל ב-2012 - פשרה שבסופה התחייבה החברה לשלם 7.8 מיליון שקלים לקרן לקידום בטיחות תעסוקתית. יותר מ-100 תביעות נזיקין אישיות הוגשו נגדה, לצד תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי. בפסקי הדין נטו בתי המשפט לחלק את האחריות בין החברה, המעסיקים, המדינה ולעיתים העובדים עצמם בשל אי-הקפדה על ציוד מגן. בכמה מקרים נדחו התביעות לחלוטין.
קו ההגנה של אבן קיסר נותר עקבי: החברה טוענת כי הסיכון אינו נובע מהמוצר המוגמר אלא מתהליכי החיתוך בבתי המלאכה, וכי המחלה מתפרצת רק כאשר פועלים ומעסיקים אינם מקפידים על הוראות הבטיחות - עמדה המשותפת ליצרנים גדולים בעולם.
נציגי התעשייה מביעים התנגדות נחרצת לאיסור ומזהירים שאם ייאסרו משטחי האבן, סדנאות שלא יצייתו לתקנות עלולות לרדת למחתרת. האפידמיולוג דייוויד מייקלס, לעומת זאת, מכנה את ההצבעה "צעד ראשון וחשוב בעצירת מגפה שכבר הרגה עשרות עובדים והביאה לתחלואה של מאות נוספים".
