ביום הולדתה ה-36, מיטל בן חמו מצאה את עצמה שוכבת על מיטת ניתוחים בבית החולים, רגע לפני שאיבת הביציות הראשונה שלה. "זה היה תהליך לא פשוט", היא מספרת, "אבל הבנתי שאני עושה את זה בשביל השקט הנפשי שלי – כדי להעניק לעצמי את ההזדמנות להיות אמא בעתיד".
כמו רבות אחרות, גם מיטל נאלצה להתמודד עם עלויות גבוהות, ביורוקרטיה מורכבת ואתגרים פיזיים ונפשיים, אך היא משוכנעת שמדובר באחד הצעדים החשובים שעשתה בחייה. סיפורה אינו יוצא דופן – בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר הנשים שבוחרות בהליך שימור פוריות (הקפאת ביציות) בישראל, מתוך רצון לשמר את האפשרות להורות בעתיד.
3 צפייה בגלריה


"יש ירידה באנרגיות, את בוכה בלי סיבה, מצבי הרוח משתנים – כמו תסמיני מחזור, אבל מועצמים פי כמה". מיטל בן חמו
(צילום: פרטי)
אולם לצד ההכרה הגוברת בחשיבותו של ההליך, עולות שאלות כבדות משקל: מדוע העלות נותרת מחסום עבור רבות? כיצד ניתן להקל על הנשים בתהליך? והאם המדינה צריכה לקחת חלק במימון?
עלייה בפניות של נשים צעירות
גיל ההורות הממוצע בישראל עולה בעשורים האחרונים, ונשים רבות מוצאות עצמן מתמודדות עם החלטות מורכבות בנוגע לשימור הפוריות שלהן. בעוד בעבר הליך הקפאת ביציות יועד בעיקר לנשים עם בעיות רפואיות, כיום הוא מהווה אופציה פופולרית גם לנשים בריאות המעוניינות לשמר את סיכויי ההורות שלהן בגילאים מאוחרים יותר.
פרופ' עינת שלום-פז, מנהלת היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים הלל יפה, אומרת כי "בעשור האחרון אנחנו רואים עלייה מתמדת במספר הנשים שעוברות את ההליך. בישראל, המודעות לנושא התפתחה באיטיות יחסית, אולי בגלל הדגש על הורות בגיל צעיר, בעוד בארצות הברית הקריירה קיבלה לעיתים עדיפות. כיום, אישה בת 35, שבעבר האידיאל שלה היה ללדת ארבעה ילדים, עשויה למצוא את עצמה רווקה ועדיין מתכננת את היריונה הראשון. הקפאת ביציות מאפשרת לה לשמור על האפשרות להרות בגיל מאוחר יותר".

המודעות לחשיבות ההליך התגברה במיוחד בשנים האחרונות, עם עלייה בפניות מנשים צעירות יותר. ברוך ליברמן, מנכ"ל עמותת "חברים לרפואה" שבין היתר מסייעת לנשים להשיג את התרופות הרלוונטיות ואף נותנת אותן בחינם, מציין: "רוב הנשים שפונות לעמותה לסיוע בהשגת תרופות להקפאת ביציות הן מעל גיל 35, אך בשנים האחרונות ניכרת עלייה בפניות של נשים בתחילת שנות ה-30 לחייהן. המודעות לכך שהליך מוקדם יותר מגדיל את הסיכויים לשאוב ביציות איכותיות ומשפר את הפוריות, מובילה לכך שנשים בוחרות להתחיל בתהליך בגיל צעיר יותר".

פרופ' ראול אורביטו, מנהל המכון לפוריות והפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי שיבא, מדגיש את חשיבות הגיל להצלחת ההליך: "אם אישה אינה יכולה להבטיח שתלד בשנים הקרובות, מומלץ להקפיא ביציות בשלב מוקדם, ועדיף לפני גיל 37. בגיל זה, הסיכויים להרות מביציות מופשרות גבוהים בהרבה בהשוואה להקפאה בגילים מבוגרים יותר".
עם זאת, לצד ההמלצות החמות להתחיל את ההליך בגיל צעיר ככל האפשר, קיימת מגבלה ברורה שמטיל משרד הבריאות: שימור פריון מסיבות חברתיות, ולא מסיבות רפואיות, מותר רק לנשים עד גיל 41.

"על פי הנתונים הסטטיסטיים", מסבירה פרופ' שלום-פז, "כמות של כ-20 ביציות מספקת סיכוי טוב להביא ילד אחד לעולם, ולכן החוק מגביל את הכמות המותרת להקפאה למספר זה בלבד. ההגבלה נועדה להבטיח שימוש מבוקר בתהליך ולמנוע סבבים חוזרים ונשנים".
פרופ' שלום-פז מוסיפה כי כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה, נוהגים לשאוב 25 ביציות מנשים צעירות ו-35 ביציות מנשים בוגרות יותר. "במקרים מסוימים, אני ממליצה לנשים לבצע הקפאת עוברים במקום ביציות, כיוון שכך ניתן לבדוק את איכות הביצית ואת יכולתה להפרות, ובכך לצמצם את אי-הוודאות".
למרות היתרונות הברורים שבהקפאת ביציות בגיל צעיר, עדיין קיימות מגבלות ותקרות זכוכית לנשים. מיטל בן חמו מספרת כיצד התחייבה לעצמה שאם ולא תתחתן עד גיל 35, היא תביא לעולם ילד לבד. היא מסבירה כי הקפאת ביציות הייתה צעד קריטי מבחינתה, אך היא גם מדגישה את העלויות הגבוהות והאתגרים הנפשיים הכרוכים בכך.
פרופ' אורביטו סבור כי על המדינה לשקול מדיניות כלכלית נבונה יותר: "במקום להשקיע בטיפולים עם סיכויי הצלחה נמוכים לנשים מבוגרות, על המדינה לתמוך כלכלית בנשים צעירות שמתחילות בהקפאת ביציות בשלב מוקדם. מדובר בהחלטה כלכלית וחברתית נבונה, שכן עלויות טיפולי פוריות בגיל מבוגר גבוהות משמעותית, עם אחוזי הצלחה נמוכים מאוד".
פרופ' אורביטו: "במקום להשקיע בטיפולים (טיפולי פריון) עם סיכויי הצלחה נמוכים לנשים מבוגרות, על המדינה לתמוך כלכלית בנשים צעירות שמתחילות בהקפאת ביציות בשלב מוקדם. מדובר בהחלטה כלכלית וחברתית נבונה, שכן עלויות טיפולי פוריות בגיל מבוגר גבוהות משמעותית, עם אחוזי הצלחה נמוכים מאוד"
תהליך ההקפאה: כך זה עובד
תהליך הקפאת הביציות מתחיל כבר משלב הייעוץ הנחוץ כדי להבין את ההליך וכדי להכין את הגוף. עבור רבות מהנשים, השלב הראשון בתהליך מתאפיין בחוסר ודאות, ולעיתים אף בתסכול.
"לקח לי כחצי שנה עד שהצלחתי להגיע לייעוץ הראשון", מספרת נורית גל (35), שהחליטה להתחיל בתהליך הקפאת ביציות בגיל 34, מתוך רצון לשמור על האפשרות להיכנס להיריון בעתיד. "זה היה מתסכל, כי לא קיבלתי מידע ברור איך זה עובד ומהם הצעדים הבאים. אחרי הייעוץ הפנו אותי לבדיקות דם, בדיקת שד ובדיקת גינקולוג – בדיקות פשוטות שגם כך צריך לבצע. לאחר מכן, אפשר להתחיל את תהליך ההקפאה עם תחילת המחזור".
היא מוסיפה: "כל סבב כזה מסתכם בכשבוע וחצי עד שבועיים. השאיבה עצמה נעשית בהרדמה מלאה. ביום האחרון קמתי להליך השאיבה בתחושה של 'תוציאו את זה ממני'".
3 צפייה בגלריה


"זה תהליך שדורש התמסרות פיזית ונפשית, אבל הוא שווה את זה למי שרוצה לשמר את האפשרות לאימהות בעתיד". נורית גל
(צילום: נחום סגל)
עם סיום הבדיקות מתחילה תקופת ההכנה לשאיבה, שכוללת נטילת הורמונים באמצעות זריקות וכדורים. פרופ' אורביטו מסביר כי התהליך פשוט יחסית: "ההליך כולל נטילת זריקות במשך 8 עד 12 ימים, ולאחר מכן מבצעים שאיבת ביציות יומיים לאחר סיום הזריקות. הסיכונים הם מינימליים – דימום או זיהום, אך מדובר במקרים נדירים מאוד. התהליך כולו נמשך בין 8 ל-14 ימים בכל סבב".
בן חמו משתפת בחווייתה: "פיזית זה לא פשוט, כי את צריכה להזריק כל ערב. אם את רוצה לצאת, זה דורש היערכות מיוחדת עם מזרקים בצידנית, ואת גם מאוד עייפה בתקופה הזאת. כל יומיים צריך לעבור בדיקות דם ואולטרסאונד, ואז בודקים כמה זקיקים יש לך ומה האורך שלהם. אם הזקיקים באורך מספיק טוב, הם אומרים לך מתי תתבצע הפרוצדורה".
ההליך אינו חף מאתגרים. בן חמו מתארת את תחושת המתח ואת הנפיחות המלוות את התקופה: "במהלך הבדיקות את לעיתים מגלה שאין התקדמות, והמתח יכול להיות גבוה מאוד. תחושת הנפיחות בשל ההורמונים, השינויים במצב הרוח – כל אלו הם אתגרים נוספים".
היא מוסיפה: "יש ירידה באנרגיות, את בוכה בלי סיבה, מצבי הרוח משתנים – כמו תסמיני מחזור, אבל מועצמים פי כמה. בנוסף, ההורמונים גורמים לנפיחות ולעלייה במשקל, וזה יכול להיות מתסכל. לוקח זמן עד שהמשקל יורד, אבל זה חלק מהתהליך ואין דרך לעקוף את זה".
תהליך ההקפאה מסתיים בשאיבה עצמה, שמתבצעת תחת הרדמה מלאה. כל סבב כולל שאיבה של ביציות, ותוצאותיה משתנות מאישה לאישה. גל, שעברה שלושה סבבים, מסכמת: "זה תהליך שדורש התמסרות פיזית ונפשית, אבל הוא שווה את זה למי שרוצה לשמר את האפשרות לאימהות בעתיד".
נורית גל: "ביום האחרון קמתי להליך השאיבה בתחושה של 'תוציאו את זה ממני'"... זה תהליך שדורש התמסרות פיזית ונפשית, אבל הוא שווה את זה למי שרוצה לשמר את האפשרות לאימהות בעתיד"
המודעות גוברת
ההחלטה להתחיל תהליך של הקפאת ביציות אינה פשוטה עבור נשים רבות. כמעט תמיד היא מלווה בלבטים, בסטיגמות חברתיות ובחששות מפני הלא-נודע.
"שלושה מקרים שונים הפילו לי את האסימון", מספרת בן חמו. "במהלך בדיקה שגרתית אצל כירורגית שד, הרופאה שאלה אותי, באופן חברי, אם חשבתי על הקפאת ביציות. זמן קצר לאחר מכן, חברה טובה סיפרה שאחותה, בגילי, עשתה את ההליך והמליצה לי לשקול זאת. ואז, כשהייתי בברית של חבר קרוב שהביא לעולם ילד עם פונדקאית, ראיתי סרטון מרגש על המסע שלהם להורות. באותו רגע הבנתי שאני רוצה להימנע מלהגיע למצב של פונדקאות. ההכרה שאני צריכה לעשות את זה פשוט נפלה עליי, עד אז זה בכלל לא היה בתודעה שלי".
אירוע נוסף שתרם להחלטה שלה הוא המלחמה. "אחרי 7 באוקטובר הבנתי שאני רוצה להיערך לעתיד, גם אם אני עדיין מאמינה שאמצא את הזיווג שלי", היא מספרת.
גם נורית גל מתארת את הלבטים שהובילו להחלטה. "זה נושא שהמודעות אליו הולכת וגוברת", היא מספרת. "הבנתי שאני מזדקנת ולא עושה ילדים, לא הכרתי מישהי שעשתה את זה, אבל הרגשתי שהגעתי לגיל המתאים. יש הרבה קבוצות פוריות בפייסבוק אבל דווקא שם נשים ממש הלחיצו אותי עם כל המידע. היו שם הרבה נשים ששיתפו על טיפולי פוריות, שזה נושא אחר לגמרי. בסופו של דבר לקח לי שנתיים עד שעשיתי את הטלפון לאיכילוב והתחלתי, כי זה נראה לי ממש מסובך".
מיטל בן חמו: "יש ירידה באנרגיות, את בוכה בלי סיבה, מצבי הרוח משתנים – כמו תסמיני מחזור, אבל מועצמים פי כמה. בנוסף, ההורמונים גורמים לנפיחות ולעלייה במשקל, וזה יכול להיות מתסכל. לוקח זמן עד שהמשקל יורד, אבל זה חלק מהתהליך ואין דרך לעקוף את זה"
תחושות הסטיגמה והחשש מלוות נשים רבות בשלב ההתלבטות. שחר פריימן (35) רצתה לעבור הקפאת ביציות כשהייתה בת 30. היא משתפת: "שוחחתי עם חברות על הנושא, ורבות מהן חששו מהשפעה רגשית – איך זה יגרום להן להרגיש. הייתה תחושה שזה מדגיש את העובדה שאנחנו רווקות, מבוגרות, ואולי אפילו 'ממורמרות'. אני אמרתי לעצמי, אשקיע עכשיו בתקווה שלא אצטרך להשתמש בביציות בעתיד, אבל לפחות יהיה לי את השקט הנפשי הזה לשנים הבאות".
3 צפייה בגלריה


"לדעתי, המדינה צריכה לסבסד את זה – אם יהיו לי בעיות פוריות בעתיד, המדינה תישא בעלויות גבוהות יותר". שחר פריימן
(צילום: אביגיל עוזי)
הסטיגמה החברתית עשויה לגרום לנשים לחוש בושה או תחושת כישלון אישי. "יש איזושהי בושה סביב הדבר הזה, וזה לא מגיע מהמקום הנכון", אומרת פריימן. "זה לא אומר עלייך שום דבר. להיפך, את דואגת לעתיד שלך וזה מעורר השראה בעיניי".
פריימן, שמגיעה מהמגזר הדתי-לאומי, נדרשה להתמודד גם עם שאלות הלכתיות ותחושות הקשורות לאמונה. "במגזר הדתי הנושא כמעט שלא מדובר. הרגשתי שכשדיברתי על זה, פתחתי סוג של תיבת פנדורה", היא משתפת. "אבל כשהתחלתי לשתף, עוד חברות קיבלו אומץ והחליטו להתחיל בתהליך".
בסוף, פריימן החליטה להפוך את חוויית ההזרקות למשהו חיובי: "בהתחלה היה קצת מפחיד להזריק לבד, אז החלטתי להפוך את זה לחוויה חיובית – ערכתי 'מסיבת הזרקות', הזמנתי חברות וחברים והזרקנו יחד. זה הפך לנושא שיחה פתוח והוריד את תחושת המבוכה".
לצד הקשיים הללו, תמיכה מהמשפחה ומהסביבה יכולה להיות גורם משמעותי בהחלטה להתחיל בתהליך. "כשסיפרתי להורים הם אמרו שזה רעיון מבורך וטוב, וגם הסביבה תמכה", משתפת בן חמו. "כשעשיתי את השאיבה הראשונה שלי ראיתי מישהי חרדית לידי וזה הפתיע ושימח אותי שיש לזה מודעות גם אצל נשים חרדיות".
שחר פריימן: "הייתה תחושה שזה מדגיש את העובדה שאנחנו רווקות, מבוגרות, ואולי אפילו 'ממורמרות'. אמרתי לעצמי, אשקיע עכשיו בתקווה שלא אצטרך להשתמש בביציות בעתיד, אבל לפחות יהיה לי את השקט הנפשי הזה לשנים הבאות... יש איזושהי בושה סביב הדבר הזה, וזה לא מגיע מהמקום הנכון. זה לא אומר עלייך שום דבר. להיפך, את דואגת לעתיד שלך וזה מעורר השראה בעיניי"
נשים משלמות את המחיר
הליך הקפאת הביציות נחשב לאחת ההשקעות המשמעותיות ביותר עבור נשים המעוניינות לשמר את סיכויי הפוריות שלהן. עם זאת, העלויות הגבוהות מעמידות אותו מחוץ להישג ידן של רבות.
בן חמו, שעברה שני סבבים של הקפאת ביציות, מספרת כי שילמה כ-12 אלף שקלים עבור השאיבה, עם עלויות נוספות לתרופות בסך של כ-1,000 שקלים לסבב הראשון ו-2,300 שקלים לסבב השני. לדבריה, העלות הכוללת עשויה להגיע לכ-30 אלף שקלים. "הביציות מוקפאות לחמש שנים, ואחרי חמש שנים אצטרך להחליט אם להמשיך להקפיא בתשלום נוסף", היא מסבירה.
גל מתארת את הקושי הכלכלי: "שילמתי קרוב ל-30 אלף שקלים על ההליך, כולל פגישת ייעוץ, תרופות ושאיבה. בקופת חולים כללית קיבלתי סבסוד על התרופות, כך שכל סבב עלה לי כ-1,000 שקלים בלבד, בעוד בקופות אחרות העלויות עלולות להגיע לעשרת אלפים שקלים עבור תרופות בלבד. עלות כל שאיבה הייתה כ-8,000 שקלים".
שחר פריימן: "בהתחלה היה קצת מפחיד להזריק לבד, אז החלטתי להפוך את זה לחוויה חיובית – ערכתי 'מסיבת הזרקות', הזמנתי חברות וחברים והזרקנו יחד. זה הפך לנושא שיחה פתוח והוריד את תחושת המבוכה"
פריימן, שבחרה לעבור את ההליך בגיל 31, עשתה זאת תוך חיפוש אחר קופה שתסייע להוזיל עלויות. "עברתי לקופת חולים 'מאוחדת' כי היא מציעה סבסוד משמעותי. שילמתי כ-4,500 שקלים על השאיבה ו-1,200 שקלים על התרופות. לדעתי, המדינה צריכה לסבסד את זה – אם יהיו לי בעיות פוריות בעתיד, המדינה תישא בעלויות גבוהות יותר, כך שזה גם אינטרס שלה לעזור".

קופת חולים "מאוחדת" בולטת בכך שהיא מציעה סבסוד רחב יותר בהשוואה לקופות אחרות, 60% על עלות ההליך ו-50% על התרופות. "בעוד בקופות אחרות עלות כל סבב נעה בין 14 ל-19 אלף שקל, אצלנו העלות מסתכמת בכ-4,800 שקלים בלבד", מסבירה לוריא שמואלי, ראש אגף שב"ן (ביטוחים משלימים) בקופה. לדבריה, בשנת 2024 יותר מ-1,000 נשים ניצלו את הסבסוד של הקופה.
לדברי פרופ' אורביטו, העלויות הכוללות של שני סבבים יכולות להגיע לכ-30 אלף שקלים, כולל עשרת אלפים שקלים עבור תרופות בלבד. "המדינה משקיעה רבות בטיפולים לנשים מבוגרות עם סיכויי הצלחה נמוכים, אך עדיף לנתב את הכספים לנשים צעירות המעוניינות להקפיא ביציות", הוא מציע.
עמותות שונות מסייעות בהפחתת העלויות. עמותת "חברים לרפואה" מספקת תרופות שהתקבלו מתרומות. "נשים שתרמו תרופות שלא נזקקו להן מאפשרות לנשים אחרות להתגבר על הקשיים הכלכליים", מסביר ברוך ליברמן, מנכ"ל העמותה.
פרופ' עינת שלום-פז מסכמת את החשיבות בתמיכה כלכלית לנשים צעירות: "אם המדינה תתמוך בהקפאת ביציות לצעירות, היא עשויה לחסוך עלויות גבוהות של טיפולי פוריות בגיל מאוחר. לצערי, משרד הבריאות מהסס לבצע שינויים, שכן אף ממשלה לא מעוניינת להצטייר כמי שמגבילה טיפולים לנשים מבוגרות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אין באפשרותנו להתייחס לנושאים הנדונים בוועדת הסל בימים אלו". נציין כי בניגוד לתגובת משרד הבריאות, הנושא כלל לא עלה לדיון בוועדת הסל השנה.