9.6 מיליון שקל ועוד כמעט שני מיליון שקלים שכר טרחה (20%) לעורכי הדין - זהו פיצוי העתק החריג שנקבע היום (א') בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה של שתי צעירות בנות 26, שנולדו כתאומות סיאמיות והופרדו בבית החולים שיבא בתל השומר. השופטת אירית קלמן ברום קבעה כי "הנתבעת התרשלה בכך שלא יידעה את ההורים על אודות החשד לקיום תאומות סיאמיות. כתוצאה מההתרשלות נמנעה מההורים האפשרות להפסיק את ההיריון, כפי שיש להניח ברמת הסבירות הנדרשת שהיו עושים אילו היו מיודעים בכל החשדות". בית החולים שיבא הודיע שיערער על פסק הדין.
התובעות נולדו ב-18 ביוני 1998 בשיבא כתאומות סיאמיות מחוברות במעיים, ומיד לאחר הלידה בוצע ניתוח להפרדתן. במוקד הדיון עמדה השאלה "אם הרופאים בבית החולים חשדו לפני הלידה שהתובעות מחוברות ולא שיתפו את הוריהן בחשדם, או שהופתעו". שתי הצעירות סובלות מאז לידתן ממומים נלווים, גופניים ונפשיים. הן עברו טיפולים, ניתוחים ואשפוזים מרובים. "אין חולק כי מדובר במקרה נדיר ביותר, וכי התובעות סובלות ממומים קשים ביותר", קבע בית המשפט.
2 צפייה בגלריה
חדר ניתוח
חדר ניתוח
"היה מקום לציין בפני ההורים את האפשרות הנדירה בדבר חיבור סיאמי". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בדיונים מחלקתיים שקדמו ללידה עלתה "אפשרות קלושה" בדבר חשד לקיום תאומים סיאמיים: "בנסיבות המקרה התגבשה חובת הגילוי בדבר הממצאים הבלתי מוחלטים, והחשש מפני חיבור איברי התאומות על כל משמעויותיו הכבדות. נסיבות המקרה חייבו את הנתבעת למסור להורים את מלוא האינפורמציה. זוהי הציפייה הסבירה מהצוות וזוהי ציפיית ההורים, כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם ולהחליט אם ברצונם להפסיק את ההיריון או שמא לבצע עוד בדיקות".
חודש לפני הלידה הסכימו הרופאים לבצע בדיקת MRI "בשאלה של טיב המאסה ואופי הקשר בין העוברים". הרופאים העידו כי לא הייתה דילמה ממשית בדבר קיומה של מאסה בלתי ברורה, "ולכן המסקנה, בהתחשב גם במסמכים האחרים, כי עלה חשד לאפשרויות נוספות, לא רק חיבור בין חבלי הטבור".
פסק הדין: "נסיבות המקרה חייבו את הנתבעת למסור להורים את מלוא האינפורמציה. זוהי הציפייה הסבירה מהצוות וזוהי ציפיית ההורים, כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם ולהחליט אם ברצונם להפסיק את ההיריון או שמא לבצע עוד בדיקות"
בין היתר מפורטים בפסק הדין מסמכים שהציגה התביעה, שמהם עלה כי שבועיים לפני הלידה התקיים דיון בהשתתפות רופאים בכירים, שבו נאמר כי "הועלתה הבעייתיות האבחנתית המדויקת, האפשרות כי מדובר ב-conjoined (תאומים סיאמיים)". סוכם כי ייקבע יילוד קיסרי מתוכנן, כאשר התוכנית היא "להוציא את שני העוברים, ורק אחר כך להפרידם מחוץ לרחם".
"קשה להעריך בדיעבד מה הייתה ההחלטה של ההורים לו כל החשדות היו נפרסים בפניהם, אם היו מחליטים על הפסקת היריון, לאיזה מהחשדות היו נותנים משקל רב יותר בהחלטתם. אולם שעה שלא הציגו בפניהם את מכלול החשדות, לרבות חשד לחיבור סיאמי, לאור הבדיקות הרבות שהם עשו על מנת שלא להסתכן בלידה של עוברים פגומים, שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, כי היה קיים סיכוי סביר שההורים היו מחליטים לבצע הפסקת היריון", קבעה השופטת.
עוד קבעה כי "מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות שבאי-גילוי החשד לחיבור סיאמי בין התאומות לבין נזקיה, אשר היו נמנעים לו האם הייתה מפסיקה את ההיריון בעקבות גילוי המידע". השופטת קלמן ברום מציינת כי "על אף העובדה כי, הלכה למעשה, היה ידוע לנתבעת שהאם שקלה ואף ביקשה לבצע הפסקת היריון בעקבות החששות מהמומים הצפויים", בשיבא לא שיקפו לאם את הלבטים באשר לאופי החיבור בין שני העוברים: "היה מקום לציין בפני ההורים את האפשרות הנדירה הנוספת, בדבר חיבור סיאמי, במקום להעביר להורים מסרים מרגיעים שאינם מבוססים על ידע קודם, בשל נדירות המצב".
2 צפייה בגלריה
בית החולים שיבא זמן קצר לאחר הגעת שיירת ראש הממשלה
בית החולים שיבא זמן קצר לאחר הגעת שיירת ראש הממשלה
בית החולים שיבא מתכוון לערער על הפסיקה
(צילום: טל שחר)
האם נמצאה במעקב משבוע 17 בשל ממצא ידוע של שני חבלי טבור מפותלים עם לולאות מעי מחוץ לבטן. השופטת התרשמה שהצוות הרפואי פעל במסירות, וכי "בניסיון ובמאמצים לתהות על מהותה של המאסה שעלתה בבדיקות ההדמיה השונות, עלתה האפשרות של תאומים סיאמיים. באפשרות זו, אשר התממשה לבסוף, לא שותפו ההורים, ובכך שגו והתרשלו המומחים שטיפלו באם".
תגובת שיבא: "דוחים את קביעות בית המשפט שאינן מבוססות ואומרים, כי על אף שמדובר במקרה לפני 27 שנים, כבר אז בשיבא היה את המכשור המתקדם ביותר ואת המומחים המובילים בתחום אשר טיפלו, אבחנו ופעלו מול ההורים במקצועיות ובשקיפות מלאה. לכן, מתכוונים שם לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון"
המונח הרפואי "Conjoined" הופיע ברשומות, הן לפני הלידה, כחשד, והן לאחריה, כממצא, והוא "מתאר חיבור בין אברי גוף בתאומים סיאמיים, כפי שעלה בחקירת עדי הנתבעת". גם בגיליון ההרדמה ציין הרופא המרדים שסיבת הניתוח היא תאומים סיאמיים. התובעות טענו שההנחה היא שהרופא המרדים מציין את סיבת הניתוח כפי שהוסברה לו על ידי הרופאים המנתחים בטרם הניתוח, ולא מציין כ"סיבת הניתוח" את הממצאים שמתגלים לאחר הניתוח.
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר בתגובה: "בשיבא דוחים את קביעות בית המשפט שאינן מבוססות ואומרים, כי על אף שמדובר במקרה לפני 27 שנים, כבר אז בשיבא היה את המכשור המתקדם ביותר ואת המומחים המובילים בתחום אשר טיפלו, אבחנו ופעלו מול ההורים במקצועיות ובשקיפות מלאה. לכן, מתכוונים שם לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון".