ערב ל"ג בעומר נתפס כחג של אור ומפגש חברתי, אבל מאחורי המדורות מסתתרת גם מציאות פחות חגיגית. השנה, באופן כמעט סמלי, מצוין מחר (יום ג') יום האסתמה הבינלאומי – תזכורת חדה למחיר הבריאותי של העשן שממלא את האוויר בלילה הזה. לא רק חולי אסתמה נפגעים, אלא גם אנשים עם מחלות ריאה כרוניות, ילדים ואוכלוסיות רגישות נוספות.
הנתונים חוזרים על עצמם מדי שנה: בתוך שעות ספורות לאחר הדלקת המדורות נרשמת עלייה חדה בפניות לחדרי המיון. קוצר נשימה, שיעול מתמשך והחמרה של מחלות נשימתיות הופכים שכיחים יותר, ולעיתים מובילים גם לאשפוז. הסיבה לכך ברורה – חלקיקי עשן זעירים חודרים עמוק לריאות, מגיעים לרקמה הריאתית ועלולים לגרום להחמרה מסוכנת, גם זמן רב לאחר שהאש כבתה.
אז בין המדורות, תפוחי האדמה והמפגשים החברתיים, עולה שאלה אחת מתבקשת: איך לשמור על המסורת – בלי לשלם עליה בבריאות?
3 צפייה בגלריה
עשן המדורות מכיל חלקיקים זעירים שחודרים עמוק לריאות ועלולים להחמיר מחלות נשימה
(צילום: Shutterstock)
זינוק בזיהום וסכנות נשימתיות
פרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל מכון מחלות הריאה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ופרופסור באוניברסיטה העברית, מסביר כי נתוני תחנות ניטור איכות האוויר מצביעים על תמונה מדאיגה במיוחד בליל ל"ג בעומר. לדבריו, רמות הזיהום מזנקות פי ארבעה מהממוצע השנתי, ולעיתים אף עד פי אחד-עשר. "מדובר בחלקיקים זעירים במיוחד, PM2.5, חסרי ריח וטעם, שכמעט בלתי אפשרי למנוע את חדירתם", הוא אומר, ומדגיש כי חלקיקים אלה חודרים לעומק הריאות ומגיעים ישירות לרקמה הריאתית. בקרב אוכלוסיות רגישות, הוא מוסיף, די בכך כדי לגרום להחמרה משמעותית ואף לקשיי נשימה.
עוד מציין פרופ' איזביצקי כי התפיסה הרווחת שלפיה מדובר בעשן שנוצר משריפת עץ בלבד אינה מדויקת. "בפועל, בל"ג בעומר נשרפים גם חומרים רבים שאינם עץ, כמו ספסלים, קרשים צבועים בלכה, פלסטיק, דבקים ובדים סינתטיים", הוא מסביר. לדבריו, התערובת הזו יוצרת בעירה מורכבת שמובילה לפליטה של קוקטייל חומרים מזיקים לאוויר, מה שמעצים עוד יותר את הסיכון הבריאותי.
פרופ' גבריאל איזביצקיצילום: יח"צ שערי צדקפרופ' איזביצקי מוסיף כי עשן המדורות אינו מורכב רק מחלקיקים זעירים, אלא מתערובת מורכבת של חומרים מזיקים. לדבריו, בין החומרים הנפלטים ניתן למצוא פחמן חד-חמצני, שעלול בריכוזים גבוהים לגרום לאובדן הכרה ואף לסכן חיים; בנזן, הידוע כחומר מסרטן הפוגע גם במערכת החיסון; וכן פחמימנים פולי-ארומטיים, שמקשים על הנשימה ועלולים להשפיע לאורך זמן, במיוחד בקרב ילדים.
בנוסף, הוא מציין כי שריפת פלסטיק וחומרים סינתטיים מובילה לפליטת דיאוקסינים – רעלים המצטברים בגוף לאורך זמן ועלולים לגרום לנזקים בריאותיים משמעותיים. "ככל שתכולת החומרים הסינתטיים במדורה גבוהה יותר, וככל שמשך החשיפה מתארך, כך עולה גם הסיכון הבריאותי", מדגיש פרופ' איזביצקי.
ההשפעה על חולי ריאות
פרופ' איזביצקי מדגיש כי אסתמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב ילדים בישראל, וכ-10% מהאוכלוסייה מתמודדים איתה. לדבריו, דרכי האוויר של החולים מצויות במצב מתמשך של דלקת ורגישות יתר, ולכן הן נוטות להתכווץ בתגובה לגירויים כמו עשן, אבק או אוויר קר. "עשן המדורות מחמיר את הדלקת בדרכי האוויר וגורם להתכווצות הסמפונות, מצב שמתבטא בתחושת מחנק, צפצופים ושיעול טורדני", הוא מסביר.
בהתאם לכך, מציין פרופ' איזביצקי, נרשמת עלייה של עד 30% בפניות לחדרי מיון בקרב חולי אסתמה בימים שלאחר ל"ג בעומר, במיוחד בקרב ילדים מתחת לגיל 5. הוא מוסיף כי ההשפעה עלולה להיות חמורה במיוחד בקרב חולי אסתמה אאוזינופילית, תת-סוג המאופיין בדלקת כרונית מוגברת בדרכי האוויר. "אצלם גם חשיפה קצרה יחסית לעשן עלולה להוביל להתלקחות מהירה ומשמעותית ולהחמרה בתפקוד הנשימתי", הוא אומר.
עוד מדגיש פרופ' איזביצקי כי הסכנה אינה מסתיימת עם כיבוי המדורות. לדבריו, התסמינים אינם תמיד מופיעים מיד, ולעיתים הם מתפתחים שעות לאחר החשיפה, דווקא בשעות הלילה, כשהילד כבר בבית ובשינה. במקרים של התלקחות חמורה, הוא מזהיר, עלול להיגרם גם נזק מתמשך לתפקוד הריאות, שאינו הפיך במלואו.
באשר למחלת חסמת הריאה (COPD), מציין פרופ' איזביצקי כי מדובר במחלה הפוגעת בעיקר במבוגרים, ולעיתים אינה מאובחנת עד שלב מתקדם. בניגוד לאסתמה, הוא מדגיש, מדובר בנזק קבוע ובלתי הפיך לדרכי הנשימה. "חולי COPD מתמודדים ביום-יום עם רזרבה נשימתית מוגבלת", הוא מסביר, "ובשגרה הם עשויים להסתדר, אך כל פגיעה נוספת, כמו חשיפה לעשן ממדורות ל"ג בעומר, עלולה לגרום להחמרה חדה ולהידרדרות מהירה במצבם".
לדבריו, התלקחות כזו מחייבת לעיתים אשפוז, טיפול בחמצן, סטרואידים ואנטיביוטיקה. "חשוב להבין שלאחר כל התלקחות תפקוד הריאות יורד ואינו חוזר למצבו הקודם", הוא מדגיש, "כלומר, כל אירוע כזה גורע לצמיתות מיכולת הנשימה של החולה".
למי זה מסוכן במיוחד?
פרופ' איזביצקי מוסיף כי לא רק חולי אסתמה ו-COPD נמצאים בסיכון מוגבר. לדבריו, גם חולי סרטן ריאות, פיברוזיס ריאתי ואנשים שחלו בעבר במחלות ריאה קשות חיים עם רזרבה נשימתית מצומצמת, ולכן עבורם ל"ג בעומר מחייב היערכות מוקדמת ולעיתים אף תיאום עם הרופא המטפל.
"ילדים קטנים ותינוקות חשופים במיוחד, משום שהם קרובים יותר לשכבות העשן הכבדות ושואפים כמות גדולה יותר של אוויר ביחס למשקל גופם", הוא מסביר, ומוסיף כי גם נשים בהיריון נמצאות בסיכון מוגבר, שכן חשיפה לזיהום אוויר נקשרה לעלייה בסיכון ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך. בנוסף, הוא מציין כי גם קשישים, אפילו ללא מחלות רקע משמעותיות, עלולים לסבול מהפרעות שינה בעקבות העשן, מה שעלול להוביל לעייפות ולהגביר את הסיכון לתאונות ביום שלאחר מכן.
לצד ההיבטים הרפואיים, מדגיש פרופ' איזביצקי גם את חשיבות ההתנהלות המונעת. "לאנשים בקבוצות סיכון מומלץ להישאר בבית במהלך ליל ל"ג בעומר, לסגור חלונות ותריסים ולהמתין לירידה ברמות הזיהום, תהליך שעשוי להימשך עד יממה", הוא אומר. עוד הוא ממליץ כי לאחר חשיפה לעשן יש להחליף בגדים, להתקלח ואף לשטוף את האף במי מלח, כדי להפחית את השפעת שאריות המזהמים. לדבריו, במקרה של החמרה בתסמינים יש לפנות לרופא, ובמצבים חמורים לפנות ישירות לחדר מיון.
3 צפייה בגלריה
אפשר לחגוג את ל"ג בעומר ולשמור על הבריאות בעזרת כמה צעדים פשוטים
(צילום: Shutterstock)
באשר לאופן קיום המדורות, מציין פרופ' איזביצקי כי אם בוחרים להשתתף, מומלץ לעשות זאת בצורה אחראית: "כדאי לבחור מקום מבודד ומרוחק מצמחייה, לתחום את המדורה באבנים ולהשתמש בעץ טבעי בלבד, תוך הימנעות מוחלטת משריפת חומרים מעובדים". הוא מוסיף כי בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות פונות לחלופות בטוחות יותר, כמו עששיות, פעילויות יצירה או "מדורות" סולאריות, המאפשרות לשמור על רוח החג בלי להיחשף לעשן.
ד"ר אסנת ליבנה-שטרייכמןצילום: שלומי יוסףעשה ואל תעשה בל"ג בעומר
ד"ר אסנת ליבנה-שטרייכמן, מנהלת המכון למחלות ריאות ואלרגיה בבילינסון מקבוצת כללית, מדגישה כי ההיערכות לל"ג בעומר צריכה להתחיל כבר בימים שלפני החשיפה לעשן. לדבריה, חשוב להקפיד על טיפול מניעתי, ובכלל זה שימוש סדיר במשאפים, ולהימנע ככל האפשר מחשיפה ישירה למדורות.
"עדיף לשהות בסביבה סגורה, לצמצם חדירת עשן באמצעות סגירת חלונות ושימוש במזגן על סחרור פנימי, ולהחזיק בהישג יד טיפול להקלה מהירה, כמו משאף הצלה", היא מסבירה. עוד היא מדגישה את הצורך להיות ערניים לתסמינים נשימתיים ולהגיב מוקדם לכל סימן של החמרה.
לצד זאת, ד"ר ליבנה-שטרייכמן מזהירה מפני התנהלות שעלולה להחמיר את הסיכון הבריאותי. "יש להימנע מפעילות גופנית בחוץ בזמן חשיפה לעשן, שכן עלייה בקצב הנשימה מגדילה משמעותית את כמות המזהמים הנשאפים", היא אומרת, ומוסיפה כי מומלץ להימנע משהייה בחוץ בשעות המדורות וגם בשעות שלאחריהן, כאשר ריכוזי החלקיקים עדיין גבוהים.
בנוסף, היא מדגישה כי אין לשרוף פלסטיק, ניילונים, בקבוקים או עץ צבוע, בשל פליטת מזהמים רעילים ומסרטנים. "ולבסוף", היא מסכמת, "אין להתעלם מתסמינים כמו שיעול מתמשך, צפצופים או קוצר נשימה לאחר חשיפה – מצבים כאלה מחייבים הערכה רפואית".
