בשיתוף סאנופי
טור אורח מאת פרופ' רואי בייגל, מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי שיבא
האם כל כולסטרול הוא רע? לא בהכרח
כולסטרול הוא חומר שומני הנמצא בדם, ולמרות השם הרע שיצא לו, יש לו חשיבות רבה לביצוע התקין של תהליכים רבים בגוף. בין היתר, הכולסטרול חיוני לתאי הגוף, לתהליכים שונים במערכת העצבים המרכזית (המוח), לייצור הורמונים ועוד. "הכולסטרול הטוב" (שנקרא גם HDL-C) מעביר את עודפי "הכולסטרול הרע" (שנקרא גם LDL-C) מהרקמות בחזרה אל הכבד, ומשם הוא מפונה מחוץ לגוף באמצעות מיצי המרה. לכן ככל שרמת ה-HDL גבוהה יותר כך הסיכון לאירוע לבבי נמוך יותר. עיקר העיסוק והשם ה"רע" שיש לכולסטרול הוא בגלל הכולסטרול ה"רע". אומנם הגוף זקוק לכמות מסוימת של כולסטרול רע, אך רמה גבוהה שלו גורמת לתהליך שנקרא טרשת עורקים, אשר מוביל בסופו של דבר להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. באוכלוסייה הכללית ערכי LDL הגבוהים מ- 100 מיליגרם במי שאינו סובל ממחלות לב וכלי דם – אינם מומלצים, וערכים הגבוהים מ-130 מיליגרם נחשבים לרוב למצב הדורש התערבות. בקרב אנשים שעברו אירוע לבבי, המטרה היא להוריד את ערכי ה- LDL-C לפחות מ-55 מיליגרם בהקדם האפשרי, ולעיתים אף לערכים הנמוכים מזה. קביעת ערכי הכולסטרול המומלצים צריכה להיעשות בהתאם לנתונים נוספים של המטופל כמו גיל, מין, הרגלים דוגמת עישון, מחלות רקע נוספות ועוד, על ידי הרופא המטפל.
האם ערכי הכולסטרול מושפעים מגנטיקה? נכון
ערכי הכולסטרול בגוף מושפעים לא רק מאורח חיים, אלא גם מגנטיקה. ישנם אנשים הסובלים מ "היפרכולסטרולמיה משפחתית" – הפרעה העוברת בתורשה, וגורמת להעלאה ניכרת של רמות כולסטרול בדם ובעיקר של ה-C-LDL. הסובלים ממחלה זו מצויים בסיכון גבוה לסבול גם ממחלות לב וכלי דם בגיל צעיר. גורם נוסף המביא לעלייה בערכי הכולסטרול הרע הוא תזונה לקויה. ככלל, צריכה של מזונות עתירי שומן רווי ושומן טרנס היא גורם ישיר לעלייה ברמות הכולסטרול. שומן רווי נמצא בעיקר במוצרים מן החי כגון שומן של בשר אדום, נקניקים, בשרים מעובדים, איברים פנימיים ועוד.
האם תרופות מקבוצת הסטטינים הן הטיפול היחיד להפחתת ערכי הכולסטרול הרע? לא נכון
ראשית, עוד לפני טיפולים תרופתיים, על מנת להפחית את ערכי הכולסטרול ולהוריד את הסיכון לאירוע לבבי, יש להקפיד על אורח חיים בריא ובכלל זה שמירה על תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה. שינוי ושמירה על הרגלים אלו מביאים אמנם רק לירידה של כ-10% בערכי הכולסטרול, אולם יש להם אפקטים נוספים העוזרים לשמור על כלי הדם בגוף, ולשפר את איכות ותוחלת החיים, ועל כן הדבר מאוד חשוב. "סטטינים" הינם משפחה של תרופות שאושרו לשימוש לפני כמעט ארבעים שנה, ולמעשה חוללו מהפכה ביכולת הטיפול במטופלים עם מחלות לב וכלי דם. תרופות אלו מהוות את קו הטיפול הראשון, העיקרי והמוכח ביותר להורדת רמות הכולסטרול הרע בדם. התרופות מעכבות אנזים שנמצא בכבד ואחראי על ייצור הכולסטרול. פעילות התרופה מפחיתה בצורה משמעותית את רמות הכולסטרול, ובפרט את רמות ה"כולסטרול הרע". אולם סטטינים הם לא הטיפול היחיד להורדת רמות הכולסטרול. קיימים טיפולים תרופתיים נוספים, דוגמת טיפולים המעכבים ספיגה של הכולסטרול במעי, וכן קבוצת תרופות המכונה "מעכבי PCSK9" )או ייצורו(. טיפולים אלו הביאו להפחתה משמעותית בערכי הכולסטרול, על פי המחקרים שפורסמו בשנים האחרונות. חלק מהטיפולים גם הוכיחו הפחתה בסיכון לאירועים קרדיו-וסקולאריים.
האם התקפי לב נפוצים יותר בקרב גברים? נכון
גברים נוטים ללקות בהתקפי לב בגיל מוקדם יותר מנשים, והתסמינים אצלם נחשבים ל"טיפוסיים" יותר – כאבים בחזה, הקרנה של הכאב לזרוע שמאל וללסת התחתונה, הזעה ועוד. לעומת זאת, נשים חוות התקפי לב בגיל מבוגר יותר, לרוב לאחר גיל הבלות, והתסמינים אצלן נחשבים לפחות "אופייניים", ולכן יש נטייה לפספס את האבחנה ולהגיע לקבלת טיפול בשלב מאוחר יותר. תסמיני התקף לב אצל נשים עלולים לכלול עייפות חריגה, קוצר נשימה, בחילות, סחרחורת, כאבים בגב העליון, בלסת או בבטן – תסמינים שאינם מזוהים מיידית כהתקף לב, ועל כן חשוב להכיר גם אותם.
האם מי שעבר אירוע לבבי נמצא בסיכון נמוך לאירוע נוסף? לא נכון
להפך. הסטטיסטיקה מלמדת כי מי שעבר התקף לב, מצוי בסיכון מוגבר ללקות באירוע לבבי נוסף בטווח של חמש שנים. לאחר אירוע לבבי חשוב להקפיד על שיפור אורח החיים, להפסיק עישון במידה וקיים, ולהקפיד על ביצוע פעילות גופנית מסודרת במסגרת מכונים לשיקום הלב. חשוב לציין שפעילות השיקום שכוללת מעקב קרדיולוגי, ייעוץ תזונתי ובניית תכנית פעילות גופנית מותאמת אישית - ממומנת מסל שירותי הבריאות הממלכתי למשך שלושה חודשים, וביטוחים נוספים יכולים לסייע במימון של חודשי ליווי נוספים. הקפדה על נטילת הטיפול התרופתי בשילוב עם פעילות גופנית מסודרת בהחלט מפחיתים באופן משמעותי את הסיכון לאירוע לבבי נוסף במטופלים אשר חוו התקף לב.
העתיד בטיפול במחלות לב בכלל, ובהפחתת ערכי הכולסטרול וטיפול בשומנים בדם בפרט, עוד צופן חידושים תרופתיים רבים. בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות מתווספות לארגז הכלים שלנו, והן ייטיבו לזהות אוכלוסיות נוספות הנמצאות בסיכון, יחד עם שיפור ודיוק באיכות הטיפולים הניתנים. עם זאת, חשוב להדגיש את מה שלא השתנה ולא צפוי להשתנות – גוף האדם. אורח החיים המודרני שכולל אכילה של מזונות רווי שומן, עישון, מיעוט בפעילות גופנית ואורח חיים יושבני עלול להגדיל את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולריות, ועל אחת כמה וכמה להגביר את הסיכון לאירוע לבבי נוסף לאחר התקף לב ראשון. לכן הקפידו על בדיקה תקופתית של ערכי כולסטרול בהתאם להמלצת רופא המשפחה, סגלו תזונה נכונה ומאוזנת, הימנעו מעישון ובצעו פעילות גופנית. לאחר אירוע לבבי הקפידו על פעילות גופנית מסודרת במסגרת שיקום לב ועל מעקב רפואי תקופתי אצל קרדיולוג, עם איזון מיטבי של גורמי הסיכון כולל הקפדה על טיפול תרופתי מתאים. כל אלו יפחיתו את הסיכון ללקות באירוע לבבי.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל.
שירות לציבור בשיתוף סאנופי.
