בשיתוף אסטרהזניקה
סרטן רירית הרחם הוא הסרטן הגינקולוגי השכיח ביותר בעולם המערבי. מדי שנה מאובחנות בעולם מאות אלפי נשים עם המחלה, ובישראל מדובר בכ-700-800 מקרים חדשים בשנה.
"ברוב המקרים, סרטן רירית הרחם מאובחן בגיל המעבר, סביב גיל 60-65, אחרי שמחזורי הווסת פסקו", מסבירה פרופ' תמר פרי, מנהלת המחלקה לגניקו-אונקולוגיה בהדסה ומומחית באבחון, יעוץ וטיפול במצבים טרום סרטניים וסרטניים. בניגוד לסוגי סרטן אחרים, סרטן רירית הרחם מתאפיין לרוב בסימנים מוקדמים וברורים.
פרופ' תמר פרי, מנהלת המחלקה לגניקו-אונקולוגיה, הדסה צילום: דוברות הדסהגורם הסיכון המרכזי הוא חשיפה ממושכת לאסטרוגן ללא איזון מספק של פרוגסטרון."אסטרוגן מופרש בשנות הפריון בעיקר מהשחלות, ולאחר גיל המעבר הוא מיוצר גם ברקמת השומן", מסבירה פרופ' פרי. "כאשר רמות הפרוגסטרון תקינות, הוא מאזֵן את השפעותיו של האסטרוגן על רירית הרחם ומפחית את הסיכון לשינויים חריגים. לכן השמנת יתר נחשבת גורם סיכון משמעותי, משום שרקמת השומן מגבירה את ייצור האסטרוגן ויוצרת חשיפה ממושכת. בהיעדר איזון של פרוגסטרון, למשל במצבים שבהם אין ביוץ סדיר, החשיפה העודפת עלולה להוביל להתפתחות סרטן מסוג זה."
בנוסף, במיעוט מהמקרים קיים גם גורם תורשתי. "כ-5%-10% מהמקרים נובעים מרקע תורשתי. המוטציות שמעלות את הסיכון לסרטן רירית הרחם קשורות גם לגידולים נוספים, ובעיקר לסרטן המעי הגס. כאשר אישה עם סרטן רחם מדווחת על קרובי משפחה שחלו בסרטן המעי הגס, במיוחד בגיל צעיר – אך לא רק – עולה חשד לתסמונת תורשתית. כיום אנו בודקים את רקמת הגידול של כל אישה שאובחנה, כדי לשלול או לאתר מוטציה גנטית. אם מתעורר חשד, היא מופנית לייעוץ גנטי ולהשלמת בירור באמצעות בדיקת דם״, מוסיפה פרופ׳ פרי.
הסימן שאסור לפספס: דימום לאחר גיל המעבר
אבחון מוקדם של סרטן רירית הרחם משמעותי מאוד. "הביטוי הראשון של הגידול הוא בדרך כלל דימום", מסבירה פרופ' פרי. "לכן, אם לאישה שכבר אינה מקבלת מחזורי ווסת מופיע דימום נרתיקי, מומלץ שתפנה לרופא נשים. גם בקרב נשים צעירות שעדיין מקבלות וסת, סימן האזהרה הראשון של סרטן רירית הרחם הוא דימום שמגיע לא בעיתו״.
האבחון מתבצע לרוב באמצעות בדיקה גינקולוגית, אולטרסאונד וגינלי וביופסיה של רירית הרחם. "ברוב המקרים, בסוגים השכיחים וכשהגידול מוגבל רק לרירית הרחם, ניתן באמצעות טיפול להגיע גם לריפוי מלא", מדגישה פרופ' פרי ומוסיפה כי בגיל המבוגר, לאחר סיום הפריון, ניתן לבצע ניתוח כריתת רחם ודגימת בלוטות לימפה, ולרוב לא נדרש טיפול נוסף. "גם עבור נשים צעירות יש כיום טיפולים יעילים שמאפשרים שימור פריון ללא כריתת רחם וללא אובדן היכולת ללדת".
הדור החדש: כימותרפיה חכמה שמגיעה ישירות לגידול
עם זאת, למרות שאצל חלק מהחולות המחלה מתגלה בשלב מוקדם, יש נשים המאובחנות כבר עם מחלה מתקדמת, חוזרת או גרורתית – לעיתים כמחלה חוזרת לאחר טיפולים קודמים. " כאשר המחלה מתפשטת מעבר לרחם, נדרש טיפול משולב ולא רק ניתוח", אומרת פרופ' פרי. היא מדגישה כי במצבים אלה יש להתאים את הטיפול בהתאם לפרופיל המטופלת ולמאפיינים הביולוגיים של הגידול.
כיום, הודות להתקדמות הטכנולוגית, ניתן לבצע בדיקות מולקולריות לגידול וכך להתאים טיפול ממוקד ויעיל יותר. "קיימים גידולים המתאימים לטיפול אימונותרפי – טיפול שמפעיל או מכוון את מערכת החיסון לזהות ולהשמיד תאים סרטניים", מסבירה פרופ' פרי. "ניתן לתת אותו כטיפול יחיד או בשילוב עם כימותרפיה ותרופות נוספות".
לדבריה, בשנים האחרונות נכנסו גם טיפולים חדשניים מסוג ׳נוגדן צמוד כימותרפיה׳ ((ADC. "טיפולים אלה מבוססים על זיהוי קולטנים ייחודיים על פני תאי הסרטן. הנוגדן נושא על גביו כימותרפיה והוא מכוון אותה ישירות לתא הסרטני, וכך הפגיעה בתאים בריאים מצטמצמת, ובהתאם גם תופעות הלוואי לרוב פחותות".
גם אחרי הלידה, חשוב להיבדק באופן סדיר
(צילום: shutterstock)
ביקורת אצל רופא נשים – גם לאחר סיום הילודה
פרופ' פרי מדגישה את חשיבות המעקב גם לאחר סיום הילודה. "נשים רבות מניחות שלאחר שסיימו ללדת אין צורך בהמשך ביקורת אצל רופא נשים, אך ההמלצה היא להמשיך להיבדק באופן סדיר". לדבריה, הופעת דימום כלשהו לאחר הפסקת הווסת מחייבת פנייה מיידית לרופא — ולעיתים יכולה להציל חיים.
"דימום לאחר הפסקת הווסת אינו תופעה שגרתית. ברוב המקרים, בדיקה באופן סדיר אצל רופא נשים היא המפתח לאבחון מוקדם, שבו הטיפול הוא היעיל ביותר והסיכוי להחלמה גבוה מאוד", מסבירה פרופ׳ פרי. לדבריה, גם במחלה מפושטת או מתקדמת יותר, בעידן האימונותרפיה וה- ADC ניתן לראות הישגים משמעותיים. "מטופלות שמגיבות לטיפול נוטות לשמור על תגובה לאורך זמן, ולעיתים אף להגיע להפוגה מלאה, ללא עדות למחלה במשך תקופה ממושכת. מדובר בטיפולים ששינו את מפת הטיפול בתחום. הקשבה לגוף ובדיקה בזמן הן צעד קטן שיכול לעשות הבדל גדול", מסכמת פרופ׳ פרי.
שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל.
