מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) אישר לראשונה טיפול תרופתי לילדים עם מחלת מנקס – מחלה גנטית נדירה וקטלנית הפוגעת בעיקר בתינוקות. התרופה (Zycubo) אושרה לשיווק עבור חברת Sentynl Therapeutics, והיא מיועדת לחולים תינוקות וילדים ומהווה את הטיפול המאושר הראשון למחלה.
מחלת מנקס היא מחלה ניוונית קשה של מערכת העצבים, השייכת לקבוצת המחלות המטבוליות. היא נגרמת מפגם גנטי בחלבון האחראי על חילוף החומרים של נחושת בגוף, ובעיקר על הובלתה ממערכת העיכול אל הרקמות והאיברים השונים.
מהי מחלת מנקס ולמה נחושת חיונית לגוף?
"נחושת היא מינרל שפחות מוכר לציבור הרחב, לעומת ברזל או ויטמין B12, אבל יש לה תפקידים חיוניים רבים בגוף", מסביר ד"ר יובל לנדאו, מומחה במחלות מטבוליות, בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, ומנהל השירות למחלות מטבוליות במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית.
לדבריו, הנחושת חיונית לחוזק הרקמות, לעור, לשיער ולקרקפת, וכן לתפקוד כלי הדם, שלפוחית השתן, המעי, השרירים והעצמות. מעבר לכך, היא ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכים מוחיים, ובייחוד ביצירת חומרים האחראים על הולכת הפעילות החשמלית במוח – תהליכים שעומדים בבסיס החשיבה, התנועה, ההתפתחות והתפקוד היומיומי.
ד"ר יובל לנדאוצילום: דוברות שניידרבמחלת מנקס, החלבון שאמור להעביר את הנחושת מהמעי אל מחזור הדם והרקמות אינו מתפקד כראוי. כתוצאה מכך, הנחושת אמנם נספגת במערכת העיכול, אך אינה מגיעה ליעדה - ונוצר חסר תפקודי חמור ברקמות החיוניות. "מתוך זה אפשר להבין את חומרת התמונה הקלינית", אומר ד"ר לנדאו.
כבר בחודשי החיים הראשונים ניתן לזהות אצל התינוקות סימנים אופייניים, ובהם שינויים בעור ובשיער - השיער נראה שביר וחריג - אך עיקר הפגיעה היא נוירולוגית והתפתחותית. הילדים סובלים מעיכוב התפתחותי משמעותי: הם אינם מגיעים לאבני דרך מוטוריות תקינות כמו התהפכות, זחילה, ישיבה, עמידה והליכה, סובלים מטונוס שרירים נמוך וחולשה כללית, וצוברים פערים התפתחותיים שלעתים הם רב-תחומיים. תסמין שכיח נוסף הוא פרכוסים - פעילות חשמלית בלתי נשלטת במוח.
3 צפייה בגלריה
התרופה החדשה מספקת לגוף נחושת בצורה שעוקפת את הפגם הגנטי בספיגה במעי, וכך מאפשרת לגוף לנצל את המינרל
(איור: Shutterstock)
כ-90% מהחולים לוקים בצורה הקלאסית של המחלה, שמתפרצת כבר בינקות, ורובם אינם שורדים מעבר לגיל שלוש. מדובר במחלה נדירה מאוד, הפוגעת בתינוק אחד מתוך כל 100 אלף עד 250 אלף לידות, והיא שכיחה יותר בקרב בנים.
עד כה, בהיעדר טיפול תרופתי מאושר, ההתמודדות עם המחלה התבססה בעיקר על טיפול תומך. "כמו במחלות קשות רבות, הטיפול היה ניסיון להתמודד עם התסמינים - פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, סיוע בהאכלה וטיפול בפרכוסים. זה טיפול שמנסה לכבות שריפות, אבל לא משנה את מהלך המחלה", אומר ד"ר לנדאו. לדבריו, הילדים לרוב נפטרים בשנות החיים הראשונות, לאחר תקופה קצרה של חיים עם איכות חיים ירודה.
עקיפת הפגם הגנטי: כך פועל הטיפול
הטיפול החדש שאושר, Zycubo, נועד להתמודד עם שורש הבעיה: החסר התפקודי בנחושת. התרופה ניתנת בהזרקה תת-עורית ומספקת לגוף נחושת בצורה שעוקפת את מערכת העיכול ואת הפגם הגנטי בספיגה. החומר המוזרק חודר למחזור הדם ומשם לרקמות השונות.
"הרעיון הטיפולי הוא הגיוני, אבל מורכב", מסביר ד"ר לנדאו. "אי אפשר לתת נחושת דרך הפה, כי היא לא תגיע ליעדה. לכן צריך לעקוף את מערכת העיכול. ההזרקה התת-עורית מאפשרת אספקה ישירה יותר של נחושת לרקמות". הוא מדגיש שמדובר בטיפול שאינו מתקן לחלוטין את הנזק שנגרם, אך מסוגל לשנות באופן משמעותי את מהלך החיים של הילדים.
האישור של ה-FDA התבסס על שני ניסויים קליניים פתוחים, שבהם כל הילדים קיבלו את הטיפול ונעקבו במשך עד שלוש שנים. יעילות התרופה הוערכה באמצעות השוואת שיעורי ההישרדות שלהם לאלה של ילדים שלא טופלו, מקבוצות ביקורת חיצוניות מקבילות בזמן. בניתוח נכללו 66 ילדים שטופלו ו-17 ילדים שלא טופלו, רובם מארצות הברית.
מהנתונים עולה כי ילדים שהחלו בטיפול בתוך ארבעה שבועות מהלידה חוו ירידה של 78% בסיכון למוות בהשוואה לילדים שלא טופלו. כמעט מחצית מהמטופלים שטופלו מוקדם שרדו מעבר לגיל שש, וחלקם אף חיו יותר מ-12 שנים. בקבוצת הביקורת שלא טופלה, לא נרשמה אף הישרדות מעבר לגיל שש. גם ילדים שהחלו בטיפול לאחר גיל ארבעה שבועות נהנו מתועלת משמעותית בהישרדות.
3 צפייה בגלריה
נחושת היא מינרל חיוני המשתתף בתפקוד המוח, בהולכת אותות עצביים ובחוזק הרקמות בגוף
(צילום: Shutterstock)
לדברי ד"ר לנדאו, טיפול בנחושת היה קיים גם בעבר בצורות שונות, באמצעות הכנות רוקחיות מיוחדות. "החומר עצמו מוכר וניתן כבר כעשר שנים, אבל ללא תרופה רשומה ומפוקחת נוצרו אתגרים משמעותיים - זמינות לא רציפה, קושי למצוא ספקים, ואתגרים באיכות, בדיוק ובעלות". הוא מציין כי במעקב שלו לאורך השנים טיפל בארבעה ילדים עם מחלת מנקס, וראה כיצד התחלת טיפול בנחושת עצרה את ההידרדרות, שיפרה את מצבם ואפשרה להם להתקדם בהתפתחות, באכילה ובצמיחה - גם במקרים עם תסמינים לא קלים.
תופעות הלוואי השכיחות שדווחו במהלך הטיפול כללו זיהומים, בעיות נשימה, פרכוסים, הקאות, חום, אנמיה ותגובות מקומיות במקום ההזרקה. בשל האפשרות להצטברות נחושת בגוף, מטופלים בתרופה נדרשים למעקב צמוד מחשש לרעילות.
ב-FDA ציינו כי התרופה קיבלה מסלולי אישור מואצים, וכי האישור מהווה התקדמות משמעותית בטיפול במחלה נדירה במיוחד. עוד הודגש כי פיתוח התרופה התבסס על תכנון ניסוי חדשני, שנועד להתמודד עם הקשיים הייחודיים במחקר של מחלות אולטרה-נדירות. "זו תרופה שמשנה מהלך חיים", מסכם ד"ר לנדאו. "עבור תחום המחלות המטבוליות בכלל, ומחלת מנקס בפרט, מדובר בפריצת דרך משמעותית".
