מחקר ישראלי חדש מצא כי מתן מטפורמין - תרופה מוכרת לאיזון סוכרת בנשים בהיריון - מפחית באופן משמעותי היפוגליקמיה (נפילת סוכר) בקרב פגים, תופעה שעלולה לגרום לנזק מוחי ולסיבוכים התפתחותיים. המחקר, שנערך בהובלת חוקרים מהמרכז הרפואי העמק, המרכז הרפואי צפון (פוריה) והמרכז הרפואי לגליל בנהריה, פורסם בתחילת החודש בכתב העת האמריקני החשוב JAMA Network Open.
"מדובר במחקר ישראלי עם השפעה בינלאומית", אמרה ל-ynet פרופ' עינב יפת, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר במרכז רפואי צפון (פוריה), ממובילות המחקר, לצד פרופ' זהר נחום, מנהל השירות לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי העמק, ופרופ' מאיה וולף, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה. "התפקיד שלנו כרופאים-חוקרים הוא מצד אחד לתת שירות רפואי טוב, ומצד שני לשפר את הרפואה בישראל ובעולם, ולא רק לפעול לפי הפרוטוקולים הקיימים", אומרת פרופ' יפת.
נשים הרות המצויות בסיכון ללידה מוקדמת (לפני שבוע 37) מקבלות באופן שגרתי זריקות סטרואידים (betamethasone), טיפול קריטי ומציל חיים, שכן הוא מאיץ את הבשלת ריאות העובר. "הריאות של עובר שנולד מוקדם אינן בשלות מספיק כדי לאפשר נשימה תקינה, ולכן כבר שנים רבות אנחנו נותנים לנשים בסיכון ללידה מוקדמת בטאמתזון, סוג של סטרואידים שיודעים לעבור את השלייה, להגיע לעובר ולגרום לריאות שלו להבשיל", מסבירה פרופ' יפת.
"מבחינה פיזיולוגית, הבטאמתזון גורם לייצור והפרשה של סורפקטנט - חומר בעל תכונות אלסטיות המשמרות את מתח הפנים של נאדיות הריאה ומונע את קריסתן. נאדיות הריאה הן שקיקים מיקרוסקופיים זעירים בתוך הריאות, שתפקידם להכניס חמצן לדם, ולאפשר הוצאה של פחמן דו חמצני. נוכחות הסורפקטנט מאפשרת שמירה על מתח הפנים כך שכניסת האוויר לריאות תהיה יותר קלה. זה כמו בלון, שכאשר אין בו אוויר, קשה לנפח אותו, אבל בהמשך, ככל ששטח הפנים שלו גדול יותר - קל יותר לנפח אותו. הסורפקטנט, שלא מאפשר קריסה מלאה של הנאדיות, עובד על עיקרון דומה".
פרופ' עינב יפתצילום: הרון נגלבאץ, עבור מרכז רפואי צפוןואולם, לצד חשיבותו הגדולה של הטיפול, למתן בטאמתזון יש תופעת לוואי ידועה: הסטרואידים גורמים לעלייה חדה ברמות הסוכר (היפרגליקמיה) בדמה של האם. כתגובה, העובר מפריש כמויות גדולות של אינסולין. לאחר הלידה, כשהוא מנותק מאספקת הסוכר של האם, האינסולין הגבוה בגופו גורם לנפילת סוכר חדה ומסוכנת. פרופ' יפת מציינת שככל הנראה קיימים גם מנגנונים נוספים, משום ש"אירועי היפוגליקמיה מתועדים לאחר מתן סטרואידים גם לאחר שהשפעתם על רמת הגלוקוז באם חולפת".
סיבוך שעלול לסכן חיים
היא מסבירה כי היפוגליקמיה (תת-סוכר בדם) אצל היילוד זהו מצב שעלול להיות מסכן חיים ולגרום לפגיעה קוגניטיבית. "המוח של היילוד הוא לא כמו של אדם מבוגר - יש לו חילוף חומרים גבוה, ולכן הוא זקוק לגלוקוז. במצב של נפילת סוכר חדה כזו, תאי המוח נמצאים בסכנה". לדבריה, ההשפעות מתבטאות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. "בטווח הקצר אנחנו רואים אצל התינוקות רעד, שינוי במצב ההכרה וחוסר שקט. בטווח הארוך הוכח במחקרים כי היפוגליקמיה עלולה לגרום להפרעה נוירו-התפתחותית". פרופ' יפת מציינת עוד כי הסיכון לסיבוכים ולפגיעה נוירו-התפתחותית בקרב פגים הסובלים מהיפוגליקמיה, גבוה פי שניים לעומת פגים שאינם סובלים מהתופעה.
פרופ' עינב יפת: "המוח של היילוד הוא לא כמו של אדם מבוגר - יש לו חילוף חומרים גבוה, ולכן הוא זקוק לגלוקוז. במצב של נפילת סוכר חדה כזו, תאי המוח נמצאים בסכנה. בטווח הקצר אנחנו רואים אצל התינוקות רעד, שינוי במצב ההכרה וחוסר שקט. בטווח הארוך הוכח במחקרים כי היפוגליקמיה עלולה לגרום להפרעה נוירו-התפתחותית"
הירידה החדה בסוכר אמנם מנוטרת ומנוהלת לרוב במחלקות היילודים, אך הסיכונים המשמעותיים, והעובדה שכיום אין טיפול שמונע מראש את התופעה, הם שהובילו את פרופ' יפת ושותפיה למחקר לחשוב על פתרון אפשרי. "זה אחד היתרונות של רופאים חוקרים, שאנחנו באים מהעולם הרפואי וחווים את הבעיות, ומכאן מנסים לחשוב על פתרונות".
לדברי פרופ' יפת, הרעיון למחקר נולד מתוך העבודה הקלינית היומיומית שלה ושל עמיתה, פרופ' נחום, עם נשים הסובלות מסוכרת היריון. "היפוגליקמיה אצל היילוד היא אחד הסיבוכים המוכרים של סוכרת היריון. במקרים אלה, אנחנו מטפלים באימהות באמצעות תרופה בשם מטפורמין, המסייעת באיזון רמות הסוכר, וידועה גם כמפחיתה את הסיכון להיפוגליקמיה אצל התינוקות", היא מסבירה.
"בשורה משמעותית"
נקודת המפנה הגיעה בכנס רפואי שנערך לאחרונה, שבו נכחו פרופ' יפת ופרופ' נחום. באחת ההרצאות הוצגו נתונים על מתן בטאמתזון לאחר שבוע 34 להריון - הטיפול כאמור נמצא יעיל בהפחתת מצוקה נשימתית אצל היילודים, אך הודגש כי כ-30% מהתינוקות סובלים מהיפוגליקמיה, לעומת כ-15% בלבד בקבוצת הביקורת. "תוך כדי ההרצאה התחלנו לחשוב שאם אנחנו יודעים שמטפורמין מפחית היפוגליקמיה בהקשר של סוכרת היריון, למה לא לנסות להשתמש בו גם כאן?", הסבירה פרופ' יפת. "כלומר, למה שלא נעשה 'ייבוא' של תרופה בטוחה שאנחנו כבר משתמשים בה, וניתן אותה לנשים שמקבלות בטאמתזון, גם אם אין להן סוכרת, כדי לנסות ולנטרל את תופעת הלוואי של הסטרואידים?".
פרופ' זהר נחוםצילום: מרכז רפואי העמקזמן קצר לאחר מכן, החלו החוקרים לגייס נשים למחקר. הניסוי הקליני נערך בשלושה בתי חולים: מרכז רפואי צפון, העמק והגליל, וכלל 169 נשים בהיריון בסיכון ללידה מוקדמת שקיבלו בטאמתזון. הנשים חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצה שקיבלה בנוסף לסטרואידים גם מטפורמין, התרופה לאיזון סוכרת היריון, וקבוצה שקיבלה רק את הטיפול הסטנדרטי בסטרואידים, ללא מטפורמין.
הממצאים העידו על ירידה דרמטית בסיכון לתינוקות, וכי שיעור הפגים שסבלו מהיפוגליקמיה לאחר הלידה ירד משמעותית: רק 21% מהתינוקות בקבוצה שקיבלה מטפורמין בנוסף לסטרואידים סבלו מכך, לעומת 40% בקבוצה שלא קיבלה את התרופה - הפחתה של כ-50% בסיכון. כמו כן, הטיפול נמצא בטוח לאם ולעובר. עוד נמצא כי בקבוצה שקיבלה מטפורמין, רמות הסוכר של האימהות נותרו מאוזנות בהשוואה לקבוצת הביקורת.
2 צפייה בגלריה
"באמצעות תרופה זולה, נגישה ובטוחה, אנחנו יכולים להגן על המוח המתפתח של הפג". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"מדובר בבשורה משמעותית בעולם הרפואה", מדגישה פרופ' יפת. "כיום אין טיפול שמונע צניחת סוכר בפגים, ועד היום למעשה אף אחד לא ניסה להשתמש בתרופה הזו, שהיא מוכרת וקיימת כבר שנים". לדבריה, מדי שנה נולדים בישראל כ-180 אלף יילודים, מתוכם 7% פגים, כלומר למעלה מ-12 אלף תינוקות. "מתן בטאמתזון נחשב מדד איכות של משרד הבריאות, אבל על פי המחקר שלנו 40% מהיילודים שמקבלים את הטיפול, כלומר כמעט 5,000 תינוקות, סובלים בעקבותיו מהיפוגליקמיה. הבשורה שהמחקר שלנו מביא צפויה להוריד באופן דרסטי את הסיכון לסיבוך זה".
פרופ' זהר נחום מוסיף: "הסטרואידים הם כלי מציל חיים שאי אפשר לוותר עליו, אך עד היום נאלצנו להתמודד עם המחיר של עלייה ברמות הסוכר לאם, וכתוצאה מכך הסכנה לנפילת סוכר לתינוק. המחקר שלנו מוכיח כי באמצעות תרופה זולה, נגישה ובטוחה, אנחנו יכולים להגן על המוח המתפתח של הפג ולמנוע סיבוכים קשים".
לדברי החוקרים, ממצאים אלו עשויים לשנות את הפרוטוקולים הטיפוליים בחדרי לידה ברחבי העולם. "זה אירוע משנה מציאות שלא דורש טכנולוגיה יקרה, אלא שימוש מושכל בתרופה קיימת", אומר פרופ' נחום.
מנהל המרכז הרפואי צפון (פוריה), ד"ר נועם יהודאי, סיכם: "זו גאווה ישראלית וצפונית - מחקר שיוצא מבתי החולים בצפון ומשפיע על הרפואה הגלובלית. אנחנו משקיעים בהון האנושי שלנו וגאים עד מאוד בהישגים הרפואיים והמחקריים של הצוותים שלנו".
