יותר משלוש שנים נאבקה ניב חיה חזן, מדריכת פילאטיס בת 29, בסוג נדיר ואלים של סרטן צוואר הרחם. חזן הפכה לדמות מוכרת ומעוררת השראה עבור אלפי ישראלים בזכות שיתוף גלוי ואמיץ של מאבקה ברשתות החברתיות. היא הלכה לעולמה השבוע, בלילה שבין שלישי לרביעי. סיפורה מציף פעם נוספת את חשיבות ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV), אחד הגורמים המרכזיים לסרטן צוואר הרחם.
"זו לא מחלה מאוד שכיחה, סדר גודל של כ-300 נשים בשנה מאובחנות בישראל עם סרטן צוואר הרחם", הסביר פרופ' עידו לסקוב, סגן מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים "ליס" ליולדות ונשים באיכילוב, בריאיון לאולפן ynet. "זה תלוי בשלב המחלה, אבל צריך לומר שזו יכולה להיות מחלה מאוד קשה, כ-100 נשים נפטרות בשנה מסרטן צוואר הרחם". צפו בריאיון המלא:
חשיבות החיסון נגד פפילומה: פרופ' עידו לסקוב מאיכילוב מסביר
(צילום: ליאור שרון)
להבדיל ממחלות סרטן אחרות, סרטן צוואר הרחם פוגע בנשים צעירות, כאשר הגיל הממוצע לאבחון הוא 40. "יש פה מנגנון שמוכר וידוע כבר שנים רבות, וקשור להידבקות בנגיף הפפילומה, שעובר ביחסי מין. כל מי שפעיל מינית נדבק בנגיף במהלך חייו. אצל רובנו זה פשוט חולף, אצל חלק לא חולף, ובפוטנציאל יכול לגרום למחלת סרטן".
3 צפייה בגלריה
שיעור ההתחסנות נגד HPV נמוך בישראל ביחס למדינות מפותחות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"הטרגדיה היא שסרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן הבודדים שאנחנו יודעים למנוע מראש, ובכל זאת נשים בישראל ממשיכות לחלות בו. כשאנחנו רואים שיעורי התחסנות שאינם מספקים, אנחנו מפספסים הזדמנות להציל חיים", מוסיף פרופ' צבי וקנין, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי המעודכנים לשנת 2024, שיעור הכיסוי בישראל של חיסון הפפילומה בקרב צעירות עד גיל 15 עומד על 55%, וכלל הנשים על 58%. לעומת זאת, באירלנד שיעור הכיסוי עד גיל 15 עומד על 74%, בבריטניה על 78%, ובארה"ב על 65%. שיעורי חיסון גבוהים יותר נרשמו במדינות כמו אוסטרליה (83%), ספרד (85%) ופורטוגל (96%).
פרופ' עידו לסקובצילום: מירי גטניו, איכילובנתוני משרד הבריאות שהוצגו בדיון כנסת לפני כשנה וחצי, ביוזמת עמותת "הבית של בר", מחדדים את התמונה: שיעור ההתחסנות במנה הראשונה בבתי הספר עומד על כ-67% בקרב נערות וכ-63% בקרב נערים, נכון לשנת הלימודים תשפ"ד. הפערים בין המגזרים חריפים במיוחד - במגזר החרדי עומדים השיעורים על 6% בלבד בקרב נערות ו-7% בקרב נערים.
"הנתונים מהעולם ברורים לחלוטין - מדינות שהצליחו להגיע לשיעורי התחסנות גבוהים רואות ירידה דרמטית בנגעים טרום-סרטניים ובמקרי סרטן", אומר פרופ' וקנין. "ישראל יכולה להיות שם, אבל לשם כך צריך להגביר את המודעות ואת האמון בחיסון. כל נערה או נער שמתחסנים היום מפחיתים משמעותית את הסיכון שלהם לפתח מחלות וסוגי סרטן הנגרמים על ידי HPV בעתיד".
החיסון רלוונטי לשני המינים
סרטן צוואר הרחם נגרם ברוב המכריע של המקרים בעקבות זיהום בנגיף הפפילומה האנושי, משפחת נגיפים המועברים במגע מיני והנחשבים לזיהום המיני השכיח ביותר בעולם. "ברוב המקרים הזיהום חולף מעצמו, אך לעיתים הוא עלול לגרום לשינויים טרום-סרטניים, ואם לא היה אבחון מוקדם וטיפול, המצב עלול להתקדם לסרטן", מסביר פרופ' וקנין.
פרופ' צבי וקניןצילום: פרטיזיהום מתמשך ב-HPV עלול לגרום למחלות שונות בנשים ובגברים: סרטן צוואר הרחם, סרטן איברי המין, סרטן פי הטבעת וגידולים באזור הראש והצוואר. כמו כן עלול הנגיף לגרום ליבלות ולנגעים באיברי המין החיצוניים. כל מי שמקיים יחסי מין נמצא בסיכון להידבקות, ולכן החיסון רלוונטי לשני המינים.
החיסון ניתן בישראל במסגרת תוכנית החיסונים הלאומית לתלמידים ותלמידות בכיתות ז' ו-ח', ומעניק הגנה מפני הזנים האחראים לרוב מקרי סרטן צוואר הרחם וסוגי סרטן נוספים הקשורים לנגיף. מחודש ספטמבר האחרון ניתן החיסון בחינם ובמסגרת סל הבריאות לצעירים וצעירות עד גיל 26 שלא התחסנו בבתי הספר.
החיסון Gardasil 9 מעניק הגנה מפני תשעה זני הנגיף ונמצא יעיל בהפחתה משמעותית של שיעורי ההדבקה ושל התחלואה בסרטן ובנגעים טרום-סרטניים. למרות זאת, שיעורי ההתחסנות בישראל עדיין אינם מגיעים לרמות הנרשמות במדינות מובילות, ובראשן אוסטרליה, שכבר נמצאת במסלול לחיסול סרטן צוואר הרחם כבעיה בריאותית ציבורית והיא צפויה להיות המדינה הראשונה בעולם שתשיג זאת.
פרופ' צבי וקנין: "ישראל יכולה להיות שם, אבל לשם כך צריך להגביר את המודעות ואת האמון בחיסון. כל נערה או נער שמתחסנים היום מפחיתים משמעותית את הסיכון שלהם לפתח מחלות וסוגי סרטן הנגרמים על ידי HPV בעתיד"
כבר בשנת 2018 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מהלך עולמי, אליו שותפות כ-200 מדינות, לאלימינציה של נגיף הפפילומה: 90% התחסנות לפני גיל 15, 70% בדיקות סקר, ו-90% זמינות לטיפול. "בישראל 2026 יש את כל האמצעים בסל הבריאות ליישום האלימינציה. נדרש שילוב של מודעות מוגברת של ההורים לחיסון ילדיהם, של הנערים והנערות להשלים חיסון אם לא חוסנו בבתי הספר, ושל הנשים לפנות ולדרוש לבצע את בדיקות הסקר", אומר פרופ' וקנין. לדבריו, יש לקבוע את שיעורי ההתחסנות נגד HPV כאחד ממדדי האיכות של משרד הבריאות, דבר שיביא לתחרות בין קופות החולים ויעודד רופאים להציע את החיסון.
מניעה היא שם המשחק
ואולם, בפועל, הדרך עוד ארוכה. הדיון הכנסתי שנערך לפני כשנה וחצי הסתיים בהחלטה כי נדרשת תוכנית לאומית למיגור הנגיף. משרד הבריאות ציין שהוא פועל לגיבושה, אך לא הוקצה פרויקטור לנושא, ועל רקע העומס על שר הבריאות הנוכחי, לא ברור כיצד ומתי תיושם התוכנית.
"מניעה זה שם המשחק", אומר פרופ' לסקוב, ומדגיש כי אין מקום לחשש מפני החיסון. "מאות מיליוני מנות חיסון נגד פפילומה ניתנו בעולם, והחיסון בטוח לחלוטין. יש לנו את כל הסיבות לשלוח את הבנים והבנות להתחסן. אנחנו יודעים שבמדינות שיש להן תוכנית חיסונים ארוכת שנים וטובה, כמו אוסטרליה או מדינות סקנדינביה, כמעט ואין סרטן צוואר הרחם, זה נעלם לחלוטין". הוא מוסיף כי ניתן להתחסן נגד נגיף הפפילומה עד גיל 45, בהתייעצות עם רופא נשים.
3 צפייה בגלריה
בדיקת פאפ (Pap) לאבחון מוקדם של נגעים שעלולים להתפתח לסרטן צוואר הרחם. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
פרופ' וקנין מציין כי סרטן צוואר הרחם אינו גורם בדרך כלל לתסמינים בשלבים המוקדמים, ולכן חשיבות בדיקות הסקר כה מרכזית. כאשר מופיעים תסמינים, הם עשויים לכלול דימומים חריגים, דימום לאחר קיום יחסי מין, הפרשות חריגות וכאבי אגן. "כיום קיימים טיפולים יעילים בשלבים שונים של המחלה, ניתוח, הקרנות, כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים לרבות אימונותרפיה, אך המפתח להתמודדות עם סרטן צוואר הרחם הוא מניעה מוקדמת באמצעות חיסון ובדיקות סקר".
בישראל מומלץ לנשים בגילאי 25 עד 65 לבצע בדיקות סקר תקופתיות בהתאם להנחיות משרד הבריאות וקופות החולים, הכוללות בדיקת HPV ולעיתים גם בדיקת פאפ, המאפשרות גילוי מוקדם וטיפול יעיל עוד בשלב שבו ניתן למנוע את התפתחות הסרטן.
