בחג סוכות האחרון התהפכו חייה של נטע מרגלית אוירבך (44). "משום מקום נתקפתי בכאבים לאורך כל הגף השמאלי. לא הבנתי מאיפה הם נובעים ושיככתי את הכאב באמצעות תרופות. כשפג זמן הכיסוי התרופתי שנטלתי חזרו הכאבים, כך שנאלצתי לחדש אספקה בכל ארבע שעות", מתארת נטע, עו"סית קלינית ופסיכותרפיסטית, נשואה ואם לשלושה.
"הכאב תקף בלילה והעיר אותי, וכך גם כשאני בקליניקה מול מטופלים. בישיבה, בעמידה, בהליכה. הכאב הוא אותו כאב בלתי נסבל. אמרתי לעצמי שזה כמו צירים ברגל". מייד אחרי חול המועד היא פנתה לאורתופד שחשד שהגורם הוא גידול שפיר שלוחץ על עצב ועודד אותה ללמוד לחיות עם זה. "חיים עם כאב כרוני זה לא מה שאני מאחלת לעצמי ולכן ניסיתי טיפול אחר - כירופרקט, שלמזלי היה ממוקד מהרופא והפנה אותי לנוירוכירורג", היא מתארת.
2 צפייה בגלריה
"חיים עם כאב כרוני זה לא מה שאני מאחלת לעצמי". נטע מרגלית אוירבך
(צילום: באדיבות המצולמת)
אחרי שעברה הדמיית CT אבחן נוירוכירורג את מחלתה, שוואנומה (גידול שפיר בעצב) והמליץ לה על ניתוח פתוח עם קיבוע. "חיפשתי חוות דעת שנייה ולשמחתי נאמר לי שבאיכילוב כורתים את הגידול הזה בגישה זעיר פולשנית. עם בדיקת MRI שנמסרה לרופאים נקבע לי תור לניתוח שאותו עברתי בחודש שעבר. אני עוד לא 100% אבל חזרתי לתפקוד מלא".
שוואנומה (Schwannoma) הוא גידול שפיר שמתפתח מתאי שואן בגולגולת או בעמוד השדרה. מדובר בתאים שמקיפים ומבודדים את עצבי הגולגולת ועצבים נוספים בגוף. "מדובר בגידולים שנובעים ממקור עצבי. ברוב המקרים הם שפירים אבל גורמים כאב וסבל רב", אומר פרופ' צבי לידר, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה במרכז הרפואי איכילוב.
פרופ' צבי לידרצילום: יובל חן"שוואנומה, שהוא גוש רקמה רכה, ניתן בחלק מהמקרים למישוש בזמן בדיקה לבירור מוקד הכאב והוא רגיש למגע עד כדי כך שנגיעה עדינה מייצרת תחושה של זרמי חשמל לאורך הגפיים", מסביר פרופ' לידר. לדבריו, התלונה השכיחה היא כאב בהתאם לפיזור העצבוב שמופיע: ביד, ברגל, בגב, בבטן ובעמוד השדרה. "הגידול השפיר הזה צומח בתוך תעלת השדרה או מחוצה לה בסמוך לעמוד השדרה. ואבחון מעוכב, עלול לשתק חצי גוף. כשהשוואנומה מתפתחת מחוץ לתעלת השדרה, הנזק שייגרם הוא בשיתוק חלקי לאורך הגף ובשריר הארבע ראשי".
במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי Surgical Neurology International התמקדו החוקרים פרופ' לידר וד"ר יובל שפירא, מנהל היחידה לשחזור עצבים פריפריים באיכילוב, באבחון הגידול. לפי נתוני החוקרים, התברר שהאבחון נעשה בדרך כלל באיחור ניכר. רק אחרי שנה של בדיקות, שחלקן מיותרות, נשלחו המטופלים לנוירוכירוגים שאבחנו של השוואנומה. העיכוב נובע בעיקר בשל חוסר מודעות בקרב חלק מהרופאים שאליהם מגיעים המטופלים לראשונה.
"חולה מתלונן על כאב בעקב. הוא מטופל בנוגדי כאב ואחר כך נשלח לפיזיותרפיה וכשגם היא לא מקלה את כאביו, הקופה מאשרת לו הדמיה ומהפענוח שלה עולה שהכול תקין. במהלך הזמן הזה שבוזבז על טיפול בבעיה מקומית שסיבתה למעשה עצבית, ממשיכה השוואנומה לגדול ולהפעיל לחץ מקומי על העצב וכתוצאה מכך התחושה באזור תפחת, תיגרם הפרעה להפעלת השריר, עד כדי שיתוק", מסביר פרופ' לידר, "כך שהעיכוב באבחון עלול להביא לנזק בלתי הפיך לעצב".
האבחון נעשה באמצעות סריקת MRI והטיפול כירורגי. היחידה לניתוחי עמוד שדרה באיכילוב היא בין המקומות הבודדים בעולם שמסירים גידול זה בגישה זעיר פולשנית. מסביר פרופ' לידר: "כדי להגיע למיקום השוואנומה, יש צורך להסיר את המפרק, פעולה הגורמת לחוסר יציבות בין החוליות ולצורך בקיבוע באמצעות ברגים כל זה נמנע בגישה הזעיר פולשנית".
החולה מושכב על בטנו תחת הרדמה מלאה. המנתח מזהה באמצעות מערכת ניווט ממוחשבת ומתקדמת את נקודת החיתוך בלי לפגוע בעמוד השדרה. מיקום החתך המדויק ממזער את שטח הניתוח והוא מתבצע מעל מקום הגידול, בדרך כלל בצד עמוד השדרה בזווית שמאפשרת מסלול מקוצר להסרת הגידול בלי הצורך לכרות את המפרק. הניתוח נמשך כשעה, וכעבור שבועיים מורשים המנותחים לחזור לפעילות גופנית.
