סרטן השחלה נחשב מזה שנים לאחד הגידולים הגינקולוגיים הקטלניים ביותר. אמנם הוא לא השכיח ביותר, אך הוא נושא את התואר - הסרטן המאובחן מאוחר. בניגוד לסרטן השד או צוואר הרחם, שבהם קיימות בדיקות סקר יעילות, סרטן השחלה מתגלה ברוב המקרים רק לאחר שהתפשט מעבר לשחלה. המשמעות דרמטית: סיכויי ההישרדות יורדים משמעותית! הם תלויים במידה רבה בשלב האבחון, כאשר המחלה מתגלה באיחור - חלון ההזדמנויות הטיפולי מצטמצם באופן משמעותי.
מדוע זה קורה פעם אחר פעם, גם במערכות בריאות מתקדמות? התשובה מורכבת ומשלבת מופע חמקני בשל תסמינים עמומים והיעדר בדיקות סקר משמעותיות לאבחון מוקדם.
מחלה שמתפשטת בשקט
אחת הסיבות המרכזיות לאבחון מאוחר של סרטן השחלה היא אופיים של התסמינים הראשוניים. סרטן השחלה אינו מתחיל בכאב חד או בדימום חריג, אלא בסימנים כלליים ושכיחים שניתן לפרשם כמו כל מיני מחלות שיעברו עם הזמן: נפיחות בטנית, תחושת מלאות מוקדמת, שינויים בהרגלי היציאות, עייפות או כאבי בטן עמומים. אלו תסמינים שרוב הנשים, וגם רופאים נוטים לייחס לבעיות עיכול, חיים בסטרס או מתח, שינויים הורמונליים או גיל המעבר.
פרופ' תמר ספראצילום: אביגיל עוזיהבעיה אינה רק תפיסתית. גם מבחינה קלינית המחלה מתנהגת באופן חמקני: תאי הסרטן נוטים להתפזר לחלל הבטן בשלבים מוקדמים, לעיתים עוד לפני שנוצר גידול מוגדר ובר-זיהוי באמצעי ההדמיה (בדיקה גינקולוגית של אולטרסאונד). כך מתפתחת מחלה מפושטת מבלי שהופיע אף אות אזהרה ברור בשלב מוקדם.
אין בדיקות סקר - ואין רשת ביטחון
בניגוד למחלות ממאירות אחרות, לסרטן השחלה אין בדיקת סקר יעילה לאוכלוסייה הכללית. בדיקות דם כמו CA-125 או אולטרסאונד טרנס-וגינלי אינן רגישות או ספציפיות מספיק, ועלולות לגרום להחמצה של מחלה אמיתית. כתוצאה מכך, נשים ללא גורמי סיכון ברורים אינן נבדקות באופן יזום, והמחלה מתגלה רק כאשר היא כבר סימפטומטית - ולעיתים מאוחרת.
גם המודעות הציבורית לסרטן השחלה נמוכה יחסית. בעוד סרטן השד נהנה מקמפיינים שמציבים אותו בקדמת התודעה הציבורית, סמלים והטמעה עמוקה בשיח, סרטן השחלה כמעט ואינו נוכח בתודעה. נשים רבות אינן מכירות את הסימפטומים ואינן פונות לבדיקה בזמן.
במקביל, גם בשלב הרפואי הראשוני קיימת הטיה: רופאי משפחה נוטים תחילה לכוון לבירור גסטרואנטרולוגי או אורולוגי, ולעיתים חולפים חודשים עד שמבוצעת הערכה גינקולוגית מעמיקה. וגם כשמבוצעת- עדיין קשה ומאתגר לאבחן את המחלה.
לא רק עניין רפואי
אחת האזהרות החריפות והמשמעותיות ביותר בנושא הגיעה לאחרונה מהזירה הבינלאומית: ועדה מיוחדת של כתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet פרסמה דוח מקיף, פרי עבודתם של עשרות מומחים מובילים מרחבי העולם, הקובע כי עיקר התמותה מסרטן השחלה אינה נובעת מהיעדר תרופות חדשות - אלא מאבחון מאוחר ומפערים מערכתיים עמוקים באיכות הטיפול.
על פי הדוח, כ-70% מהנשים מאובחנות בשלב מתקדם של המחלה - שלב שבו סיכויי ההחלמה נמוכים משמעותית מאשר בשלבים מוקדמים. הוועדה מדגישה כי שיפור בהישרדות אינו תלוי רק בפריצות דרך תרופתיות, אלא בראש ובראשונה בשינוי ארגוני ומדיניותי: הפניה מהירה של נשים חשודות למרכזים ייעודיים (נשאיות BRCA ונשים שסרטן שד ושחלה נפוץ במשפחתן ועוד) ריכוז הניתוחים במרכזי מצוינות בעלי נפח פעילות גבוה, ביצוע בדיקות גנטיות שגרתיות לצורך התאמת טיפול אישי, וצמצום פערים בנגישות לרפואה מתקדמת בין מדינות, אזורים ואוכלוסיות.
במילים אחרות, הדוח משרטט תמונה ברורה: סרטן השחלה אינו רק אתגר ביולוגי אלא בראש ובראשונה אתגר של המערכת. הוועדה קוראת למדינות לאמץ רפורמה כוללת בטיפול במחלה, שתתמקד באבחון מוקדם, סטנדרטיזציה של איכות הטיפול, ובמיוחד בדיקות גנטיות והשקעה במדידה ובקרה של תוצאות - צעדים שעשויים לשנות באופן מהותי את סיכויי ההחלמה של נשים ברחבי העולם, ובהן גם בישראל.
אבחון מאוחר - פרוגנוזה גרועה
המשמעות הקלינית של אבחון מאוחר דרמטית מאוד. בעוד שבשלב מוקדם שיעורי ההישרדות לחמש שנים יכולים להגיע ל-80%-90%, בשלבים מתקדמים הם צונחים לעיתים אל 25%-40%. ככל שהמחלה מפושטת יותר, הניתוח מורכב יותר, הטיפול אגרסיבי יותר והסיכון לחזרה גבוה יותר. לכן, השאלה למה סרטן השחלה מאובחן מאוחר מדי - אינה שאלה תיאורטית אלא שאלה שמכריעה גורלות.
העתיד של המאבק בסרטן השחלה לא ייקבע רק במעבדות המחקר, אלא גם במסדרונות קופות החולים ובמדיניות הבריאות. העלאת מודעות לתסמינים, קיצור זמני הפניה, ריכוז טיפול במרכזים ייעודיים, והטמעת בדיקות גנטיות כסטנדרט - כל אלה עשויים להציל חיים לא פחות מהטיפולים החדשים.
עם זאת, חשוב לדעת שבמהלך עשרים השנים האחרונות נוספו למגוון הטיפולים - תרופות ביולוגיות נוגדות VEGF, ומעכבי PARP הפכו לחלק אינטגרלי של הטיפול. הן פועלות על מנגנון התיקון של ה-DNA בתאי הסרטן ובכך מגבירות את הפגיעה בתאים הממאירים ומאטות את חזרת המחלה. הן יעילות במיוחד בקרב נשאיות BRCA, אך נמצאה להן תועלת גם בקרב חלק מהחולות שאינן נשאיות. הכנסתן שינתה את מהלך המחלה עבור קבוצות מטופלות מסוימות והאריכה את משך הזמן שבו המחלה אינה מתקדמת.
כמו כן בשנים האחרונות נוספה אפשרות טיפולית ממוקדת לנשים שבגידול שלהן נמצא ביטוי גבוה של החלבון FRα - מצב המאפיין כשליש מהחולות. זו קבוצת תרופות חדשה שמורכבת מנוגדן שמתחבר לרצפטור וכימותרפיה שמגיעה במדויק ממש עליו, מה שמביא את הכימותרפיה למקום הנכון בריכוז מוגבר ויעיל ביותר. אחרי כשני עשורים בהם לא הייתה תרופה חדשה, סוף סוף יש קבוצת תרופות יעילות חדשות לסרטן השחלה.
אם נצליח להתגבר על כל האתגרים - נוכל לתת לחולות סרטן השחלה עוד ועוד שנים של חיים ומשפחה.
הכותבת היא פרופ' תמר ספרא, מנהלת המרכז לסרטן האישה במרכז הרפואי איכילוב
