בשיתוף PEACE NATURALS
כאב הוא סממן לכך שישנו איבר פגוע בגופנו, במקרים רבים יש גם סימנים פיזיים המסבירים את הכאב, או תהליך כלשהו שבעקבותיו מתרחש הכאב – כך שאנחנו יודעים כיצד להגן על האזור הפגוע ולטפל בבעיה הגורמת לכאב. אולם יש מקרים בהם לכאב אין מקור ידוע המסביר למה כואב ועבור הסובלים מדובר בתהליך מייאש וקשה שלא תמיד מוצא תשובה או מרפא לכאב. יתרה מזאת, בנוסף לכאבים הפיזיים הם סובלים גם מתחושות רגשיות קשות שנובעות מיחס הסביבה שלא תמיד מאמינה להם, ולו רק משום שאין הוכחה אל מול העיניים מדוע הם סובלים מכאבים.
מחלת הפיברומיאלגיה מתבטאת בכאב כרוני מפושט וברגישות עזה על פני מקומות רבים בגוף בצירוף עייפות. למרות שלא קיימת בדיקה מדויקת המורה על המחלה, ידוע כי המחלה מערבת מספר גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים, וכי אין מדובר בתסמונת שהרקע שלה נפשי בלבד.
"סימוכין לקשר בין מתח נפשי לתסמונת ניתן למצוא במספר מחקרים מהם עלה כי המחלה עלולה להתפתח על רקע טראומה פיזית או נפשית או על רקע תסמונת פוסט טראומטית", מסבירה ד"ר ואלרי אלוש, מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה במרכז הרפואי איכילוב.
"פוסט הטראומה יכולה לנבוע בין השאר ממקרים של חבלה, נפילה או לחץ מתמשך כתוצאה מהשתתפות בקרבות מלחמה, אובדן של אהוב קרוב, שכול במשפחה וכן הלאה. באחד המחקרים נמצא למשל כי בקרב ילדים שעברו התעללות נמצאה נטייה גבוהה יותר לפתח פיברומיאלגיה בהגעתם לבגרות. במחקר אחר שנעשה בארה"ב ובוצע על 22 יוצאות הצבא האמריקאי שאובחנו כחולות בתסמונת, נמצא כי 91% מהן דיווחו על טראומה מינית בצבא ו-68% מהן דיווחו כי חוו הטרדה מינית.
"מחקר מעניין שבוצע אצלנו בישראל בתחילת שנות האלפיים עקב אחרי נפגעי תאונת הרכבת ברבדים שהתרחשה בשנת 2005 בה נהרגו שבעה בני אדם ונפצעו קרוב ל-200 איש. מתוצאות המחקר עלה כי 15% מניצולי התאונה פיתחו את תסמיני המחלה. ניצולים אלה סבלו יותר מניצולים אחרים, מזיכרונות מהאירוע, מהימנעות ממצבים שקשורים לאירוע (כמו, למשל, הימנעות מנסיעה ברכבת) והפרעות שינה – תסמינים המאפיינים הפרעה פוסט טראומטית."
כיצד הלחץ או המתח הנפשי אותו חווה האדם "מעיר" בעצם את המחלה?
"החשיפה לטראומה משפיעה ככל הנראה על האופן בו המוח מגיב לכאב ולחץ, והדבר מייצר דפוסי העברת אותות כאב מוגברים שמאפיינים את התסמונת."
ישנם עוד מצבים נפשיים מעבר לפוסט טראומה שנמצאו כקשורים למחלה?
"כן. המחלה נקשרה במחקרים גם לדיכאון וחרדה שמאובחנים אצל אנשים רבים עם התסמונת. יחד עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בתחלואה נלוות, ולא כל חולה פיברומיאלגיה סובל מדיכאון. מצב נוסף הוא הפרעת שינה ממושכת שמהווה אחד מהסימפטומים העיקריים של המחלה, אך גם מהווה גורם סיכון בפני עצמו. בהקשר לכך מעניין לציין שבמחקר נורבגי משנת 2011 שנעשה על קהל נשי נמצא כי נשים שדיווחו על הפרעות בשינה היו בסיכון גבוה של קרוב לפי 3 לפתח פיברומיאלגיה בגילאי 20-54 ובסיכון גבוה של פי 5.5 לפתח את המחלה בגילאי 45 ומעלה."
על רקע הימצאותו של קשר גוף-נפש משמעותי בתסמונת הפיברומיאלגיה פותחו במהלך השנים מספר טיפולים נפשיים המיועדים להקל על הלוקים בה. הטיפול הנפוץ והמקובל מביניהם הוא טיפול קצר בגישה קוגניטיבית-התנהגותית CBT, קיצור של Cognitive Behavioral Therapy, שהראה יעילות כיעיל בשיפור תסמיני המחלה. ההסבר לכך הוא שהטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול לסייע לשנות דפוסי חשיבה שליליים ולהחליפם בדפוסים חיוביים, ובכך לשנות את עיבוד הכאב במוח. שיטת טיפול נוספת נקראת (MBSR (Mindfulness Based Stress Reduction ובאמצעותה מנסים לעצב מחדש מחשבות טורדניות. שיטת טיפול אחרת נקראת OBT (Operant Behavioral Treatment) והיא מתמקדת בדפוסי התנהגות הקשורים לכאב ובצמצומם.
"בשנים האחרונות הופיעו מספר דיווחים רפואיים מהם עלה כי טיפולים עם גישה הוליסטית לגוף ונפש, הכוללים שילוב של מדיטציה ותנועה, כגון יוגה, טאי-צ'י או צ'י-קונג, יעילים בטיפול במחלה", מעידה ד"ר אלוש. "המחקרים הראו כי טיפולים אלו מסייעים בצורה מובהקת בשיפור תסמיני פיברומיאלגיה, לרבות הפחתה בכאבים, שיפור באיכות השינה, ושיפור התפקוד הפיזי והמטלי של החולים.
מה בנוגע לטיפולים תרופתיים?
על רקע הקשר הנפשי של המחלה, האפיק התרופתי שלה כולל בין השאר תרופות נגד דיכאון וחרדה ממשפחת SNRI. תרופות אלו משפיעות על עיכוב בספיגה של שני כימיקלים מוחיים – סרוטונין ונוראפינפרין שיש להם השפעה על מצב הרוח, וכך למעשה מעלות את ריכוזם של כימיקלים אלו במוח. בקרב חולי הפיברומיאלגיה נמצא שיש לתרופות אלו יתרון נוסף כיעילות גם כנגד תסמיני כאבים ועייפות. מדובר בעיקר במצבים בהם החולה לא מאובחן כסובל מדיכאון והתרופות הללו משפיעות ככל הנראה אצל חולים אלו על תהליכים מוחיים של עיבוד כאב וכך מסייעות להקל בתחושות הכאב המפושט. עבור טיפול בתסמיני עייפות והפרעות שינה ,ניתן להשתמש בתרופה אנטי-דיכאונית ממשפחת הטריציקלים בשם אמיטריפטילין, במינון קטן. בנוסף, תרופה בשם פרגבלין, המיועדת לטיפול בכאב נוירופתי, הוכיחה את יעילותה בפיברומיאלגיה, עם הפחתה בכאבים ושיפור באיכות השינה.
מה בנוגע לטיפול בקנאביס רפואי עבור המחלה?
"ישנן יותר ויותר עדויות מהשנים האחרונות על התועלת של קנאביס רפואי לטיפול בפיברומיאלגיה, להקלה על כאבים ושיפור איכות השינה. מחקר שבוצע בישראל על ידי חוקרים מבתי החולים לניאדו ונצרת העלה כי 84% מחולי הפיברומיאלגיה נוטלים קנאביס רפואי. הפתעת המחקר הייתה שרק מחצית מהם (44%) נטלו את החומר באישור משרד הבריאות, כך שהיתר בעצם צרכו קנאביס באופן בלתי חוקי."
ממה זה נובע?
"מכך שבישראל הפיברומיאלגיה אינה נמנית באופן רשמי על אחת המחלות בהן ניתן לקבל קנאביס רפואי. ניתן לבקש אישור שימוש בקנאביס רפואי ממשרד הבריאות עבור מטופל שמיצה את כל הטיפולים הקיימים, כאשר הטיפולים התרופתיים אינם עוזרים להם או שהם מפתחים נגדם תופעות לוואי חמורות."
*תוכן אתר זה נועד למטרות מידע בלבד, לא מהווה תחליף לייעוץ רפואי, לאבחנה או לטיפול מקצועי ואינו מחליף אותם. הנתונים באתר אינם תוצאות של מחקרים ו/או ניסויים, ואין להשתמש בהם לכל מטרה שהיא.
*המוצר אינו בגדר תרופה שנרשמה כדין, ואין לייחס לו סגולות מרפא; רכישתו וצריכתו מותרת רק באמצעות מרשם מרופא שהוסמך לכך; וכל שימוש אחר מנוגד לחוק הפלילי.
בשיתוף PEACE NATURALS
פורסם לראשונה: 08:10, 28.04.21
