לפחות 12 מקרי הדבקה חוזרת בקורונה תועדו בשבועות האחרונים בעולם, אבל על פי ממצאים חדשים, מדובר במקרים נדירים מאוד: שלושה מחקרים חדשים מגלים כי מחלת הקורונה גורמת לחסינות ממושכת, של לפחות חמישה עד שבעה חודשים. לדברי המדענים, גם אין חשש שחיסוני הקורונה יגנו למשך שבועות ספורים בלבד.
באחד המחקרים שפורסם בכתב העת Immunity נכתב כי נוגדנים מנטרלים מחזיקים מעמד חמישה עד שבעה חודשים לפחות לאחר ההדבקה בנגיף COVID19. לדברי החוקרים מאוניברסיטת אריזונה, ממצאים מהדבקות בנגיף הסארס הקודם, הראו חסינות שנמשכת גם 17 שנים לאחר ההדבקה. לדבריהם, אם נגיף הקורונה פועל באופן דומה, ייתכן שההגנה החיסונית מפניו תימשך לפחות שנתיים.
מחלקת קורונה ברמב"ם חיפהמחלקת קורונה ברמב"ם חיפה
החסינות מפני קורונה מחזיקה לפחות עד 7 חודשים
(צילום: רויטרס)
מחקר נוסף של רופאי בית החולים הכללי של מסצ'וסטס, הגיע למסקנה שהחסינות מפני הקורונה תימשך זמן רב: החוקרים בדקו 343 חולי קורונה, רובם אושפזו במצב קשה. בחולים נמצאו רמות גבוהות של נוגדנים מסוג IgG נגד הווירוס, שנותרו ברמות גבוהות גם ארבעה חודשים אחרי ההדבקה. נוגדנים אחרים נגד קורונה, הנוגדן IgM הראשון שמתפתח לאחר זיהום, ונוגדן נוסף IgA, נעלמו, אולם הנוגדן השלישי כאמור, IgG, נותר זמן רב.
מחקר שלישי שנערך בקנדה, מצא גם הוא שהחסינות נשארת ככל הנראה זמן רב: החוקרים מצאו כי נוגדנים מסוג IgG נשארו ברמות גבוהות עד 115 ימים לאחר הופעת התסמינים. החוקרים ציינו בכתב העת Science Immunology כי המחקר מאשר שנוגדנים נגד קורונה נותרים בגוף למשך שלושה חודשים לפחות לאחר פרוץ התסמינים.
ובתוך כך, נמשכים המאמצים לסיום חיסוני הקורונה שהראו עד כה תוצאות טובות מאוד ביצירת נוגדנים: במרבית החיסונים, נמצאה רמת נוגדנים ותאי T גבוהים מאוד, יותר מאשר אלה שנמצאו אצל חולי הקורונה. עובדה זו מחזקת את ההשערות שהחיסון לקורונה יצליח להגן למשך תקופה ארוכה. עד כה, לא דווח על אף אחד ממאות אלפי המתחסנים שנדבק בקורונה.

הנוגדנים: חיילי הקו הראשון

לאחר שהנגיף חודר אל הגוף דרך דרכי הנשימה, הוא נקשר לתאי הריאות באמצעות "קוצים" שעל גבי המעטפת שלו, המכונים Spikes. הקישור הזה מוביל לשרשרת תהליכים המאפשרת לו להמס את מעטפת תא הריאות של האדם, לחדור לגרעין התא ולהשתמש במטען התורשתי שלנו, ה-DNA, כדי לייצר לעצמו מטען גנטי משלו.
מלחמת מערכת החיסון בקורונהמלחמת מערכת החיסון בקורונה
מלחמת מערכת החיסון בקורונה
(ynet)
במהלך ההתחברות הזו של הקורונה לתא האנושי, מתחילה מערכת החיסון להיכנס לפעולה: נוגדנים מוזרמים למקום, מתבייתים על התא הנגוע ומסמנים אותו, ובכך מאותתים לתאי מערכת החיסון להגיע למקום ולהסתער. מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזורי הפלישה של נגיפי הקורונה, במטרה אחת: להשמיד אותם. כדי שיגיעו, מופרשים אותם ציטוקינים או אינטרלוקינים, המתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים תהליכים נוספים האמורים לעודד את התהליך הדלקתי, ובעצם – יוצרים "זירת מלחמה".
הנוגדנים אם כן, הם ה"חיילים בקו הראשון" המתבייתים על הפולש הזר, ובמקרה שלנו – נגיף הקורונה, מנטרלים אותו, ומאותתים למערכת החיסון להגיע אל האזור ולהשמיד את התאים הנגועים בווירוסים.
עם ההדבקה הראשונית, זורמים לאזור אליו חדר הווירוס נוגדנים מסוג IgM, המאותתים כאמור למערכת החיסון להגיע ולהסתער על התאים שהודבקו. כשבועיים לאחר ההדבקה, מתחיל הגוף לייצר נוגדנים ארוכי טווח הנקראים IgG. הם לא רק מנטרלים את הנגיף, אלא הם גם בעלי יכולת זיכרון.
נוגדני ה- IgG "זוכרים" את הנגיף הפולש, כך שבפעם הבאה שינסה להדביק את תאי הגוף ולהתרבות, הם יזהו אותו מיידית, יינעלו עליו, ינטרלו אותו ויאותתו לתאי הדם הלבנים להשמיד אותו – עוד בטרם גרם נזקים. זהו בעצם הנוגדן החשוב ביותר, שמעיד שהאדם מחוסן.