ילדים שנולדו לתוך המלחמה ברצועת עזה עלולים לשלם מחיר בריאותי שיתבטא עשורים קדימה. חשיפה של יותר משנתיים וחצי לאסבסט, סיליקה, אבק בטון ומזהמי אוויר נוספים - ללא גישה לטיפול רפואי וללא כל דרך להימנע ממנה - עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לריאות ולדרכי הנשימה של דור שלם של ילדים, כולל כאלה שטרם נולדו. כך נטען במאמר דעה שפורסם לפני ימים אחדים ב-Lancet Respiratory Medicine, מקבוצת כתב העת הרפואי Lancet - החשוב מסוגו בעולם. על המאמר חתום, בין היתר, פרופ' ישראל עמירב, רופא בכיר ביחידת ריאות ילדים בבית החולים "דנה-דואק" לילדים באיכילוב.
שותפיו למאמר הם פרופ' נפתלי קמינסקי, מנהל האגף לרפואת ריאות, טיפול נמרץ ושינה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל; ד"ר נבאל אבו חוסיין, גם היא מהאגף לרפואת ריאות בייל; ד"ר אריאטה ספינו מהמחלקה למדעי בריאות האוכלוסייה בקינגס קולג' לונדון וד"ר אחמד אל-פרע, ראש מחלקת רפואת ילדים בבית החולים נאסר ברצועת עזה.
4 צפייה בגלריה
מפנים הריסות בחאן יונס ברצועת עזה. אבק ההריסות מסכן את חיי תושבי רצועת עזה
(צילום: REUTERS / Ramadan Abed)
חשוב לציין: מדובר במאמר דעה מדעי חתום - לא במחקר מקורי עם נתונים חדשים. הכותבים מסתמכים על נתוני לוויין ועל דיווחי תוכנית הסביבה של האו"ם, ומציגים עמדה קלינית ומדעית לגבי ההשלכות הנשימתיות הצפויות. פרופ' קמינסקי פרסם בשנה שעברה מאמר שהשווה בין ההרס בעזה להירושימה והאשים את ישראל ברצח עם. המאמר פורסם בשעתו בכתב העת הרפואי החשוב New England Journal of Medicine.
פרופ' ישראל עמירבצילום: אתר איכילובבנוגע למאמר הנוכחי, אמר פרופ' קמינסקי בתגובה לפנייתנו: "מטרתו היא להפנות את תשומת הלב של הקהילה הרפואית הבינלאומית לסיכונים הנשימתיים הייחודיים למצב המלחמה בעזה". לדבריו, "מדובר באוכלוסייה נרחבת - יותר משני מיליון מבוגרים וילדים - שבמשך שנתיים וחצי נחשפה לזיהום אוויר כבד, כך שייתכן שאנו מזהים כבר עכשיו את הדור הבא של חולי ריאה".
"פגיעה מיידית בנשימה"
נתוני הלוויין שעליהם נסמכים הכותבים חשפו עלייה מהותית ומתמשכת בריכוזי אבק, עשן ואפר באוויר, וכן בריכוזי פחמן חד-חמצני ומתאן. לפי דיווחי תוכנית הסביבה של האו"ם, ההרס הנרחב הוביל לקריסת מערכות הביוב ולהצטברות של יותר מ-39 מיליון טונות פסולת. חלקה מכיל חומרים מסוכנים: אסבסט, סיליקה, אבק בטון, פוליוויניל כלוריד (PVC), מתכות כבדות, שאריות בעירת דלק וביואירוסולים שמקורם בשפכים. מזהמים אלה נותרו באוויר עקב הריסות מתמשכות, דרכים לא סלולות ומחנות אוהלים - ולחשיפה אליהם אין סף בטוח: לפי הספרות המדעית שהכותבים מצטטים, חשיפה כרונית אפילו ברמה נמוכה לחלקיקים מיקרוסקופיים מגדילה את התמותה, ללא כל ערך סף שמתחתיו ניתן לראות את החשיפה כבטוחה.
4 צפייה בגלריה
"דור שלם עם ליקויי תפקוד ריאתי". ילד פלסטיני יושב על ערימת הריסות ואשפה ברצועת עזה
(צילום: REUTERS / Dawoud Abu Alkas)
כדי להמחיש את ממדי הסכנה מביאים הכותבים שלוש השוואות היסטוריות. ערפיח לונדון ב-1952, שנמשך חמישה ימים בלבד, גרם למותם של 12 אלף בני אדם בתוך שבועות, והותיר - כדברי כותבי המאמר - "דור שלם עם ליקויי תפקוד ריאתי מדידים, שיעורי אסתמה מוגברים לכל החיים ומחלות נשימה".
פרופ' נפתלי קמינסקי: "מטרתו היא להפנות את תשומת הלב של הקהילה הרפואית בעולם לסיכונים הנשימתיים הייחודיים למצב המלחמה בעזה. מדובר באוכלוסייה גדולה שבמשך שנתיים נחשפה לזיהום אוויר כבד. ייתכן שמזהים כבר עכשיו את הדור הבא של חולי הריאה"
גם פיגועי 11 בספטמבר 2001 חשפו את הניצולים לענן אבק עצום שהכיל בטון כתוש, אסבסט, מתכות וחלקיקים עדינים - וגרמו, לדברי הכותבים, ל"פגיעה מיידית בנשמה, מחלות דרכי אוויר כרוניות, סרטן ומחלות מערכתיות ארוכות טווח שהשפעותיהן ניכרות עד עשרים שנה לאחר מכן". ותיקי הצבא האמריקני ששירתו בעיראק ובאפגניסטן ונחשפו לתוצרי בעירה מבורות שריפה פתוחים - שהכילו דיוקסינים (תרכובות רעילות הנפלטות בשריפה), חומרים אורגניים נדיפים וחלקיקים עדינים - פיתחו מחלות נשימה, ברונכיוליטיס צרה (דלקת של צינוריות הנשימה הקטנות הגורמת להיצרותן) ומחלות רב-מערכתיות. ההבדל המכריע בין כל אלה לבין המצב בעזה הוא הזמן: חשיפה של יותר משנתיים, רצופה ובלתי נמנעת, בתוך שטח קטן שאין ממנו מוצא.
פרופ' נפתלי קמינסקיצילום: yalemedicine.orgעיקר דאגתם של הכותבים נתונה לילדים. "ריאת הילד אינה איבר מבוגר בזעיר אנפין", נכתב במאמר, "היא מערכת גדלה במהירות ורגישה". ריאות מתפתחות מהשלב העוברי ועד הבגרות הצעירה, ובמהלך חלונות זמן אלה הן פגיעות במיוחד לנזק בלתי הפיך. אפיתל דרכי הנשימה פגיע במיוחד בשנות החיים הראשונות, שכן התפתחותו המבנית והתפקודית קובעת את מסלולי בריאות הריאות בבגרות. המסקנה של הכותבים חד-משמעית: "חשיפה בשנות החיים הראשונות למזהמים או זיהומים נשימתיים שאינם מטופלים מולידה ליקויים ספירומטריים מדידים (ירידה בתפקוד הריאות) ושיעורים גבוהים יותר של מחלות דרכי האוויר" - כולל אסתמה, ברונכיאקטזיס (מחלה כרונית שגורמת נזק כבד לדרכי הנשימה) ול-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית).
קריאה לפעולה מיידית
התחלואה הנשימתית שהכותבים מזהירים מפניה תתפתח בשלבים לאורך שנים: תינוקות וילדים בגיל טרום-בית-ספר יסבלו מקשיי נשימה ומרגישות יתר של דרכי הנשימה. בשלב מוקדם תופיע פגיעה בצינוריות הנשימה הקטנות. עד גיל בית-ספר צפויה התפתחות לקויה של הריאות. בתוך עשור צפוי נזק כרוני ובלתי הפיך לדרכי הנשימה. בבגרות עלולים לסבול מ-COPD, לצד נזקים התפתחותיים ומטבוליים הנובעים ממחסור כרוני בחמצן ומתת-תזונה. למצב כולו טבעו החוקרים מונח חדש: SPERS - תסמונת חשיפה נשימתית לזיהום במצור - שייחודיותה נובעת מהצטלבות שלושה גורמים בו-זמנית: חשיפה ממושכת ובלתי נמנעת, תת-תזונה והרס שיטתי של תשתיות הבריאות.
4 צפייה בגלריה
ילדים מחכים בתור למילוי מכלי מי שתייה במחנה הפליטים נוסיראת במרכז רצועת עזה
(צילום: Eyad Baba / AFP)
4 צפייה בגלריה
ההרס במחנה הפליטים ג'בלייה שבצפון רצועת עזה. החלקיקים מתפזרים באוויר ומסכנים את בריאות תושבי הרצועה
(צילום: AL-QATTAA / AFP)
הסכנה הגדולה, מזהירים הכותבים, היא מה שהם מכנים "נרמול שקט" - מצב שבו החשיפה נמשכת ללא תיקון, והנזק מצטבר מתחת לרדאר הציבורי והרפואי גם יחד. "ילדי עזה לא זכו לתשומת הלב המגיעה להם", נכתב במאמר.
בסיום מאמרם פונים הכותבים לעמיתיהם ברחבי העולם בקריאה לפעולה מיידית. "אנו קוראים לכל האיגודים לרפואת ריאות לדרוש הפסקה מיידית של כל ההגבלות על אספקת ציוד רפואי וכניסת אנשי צוות רפואי לרצועת עזה, לפנות חולים הזקוקים לטיפול, ולארגן באופן פעיל משלחות של אנשי מקצוע לרפואת ריאות עם ציוד ואספקה מתאימים לטיפול בנפגעים הקשים ביותר". הם הוסיפו: "זו חובה מקצועית ואתית".
פרופ' קמינסקי פירט בתגובתו: "כל האספקה הרפואית תלויה בישראל, ולפי הנתונים האחרונים פחות ממחצי הנדרש מוכנס פנימה, ולכן נוצר חוסר בתרופות, כשגם התשתית הרפואית עוד לא התחילה להשתקם. ישראל ביטלה רישיונות ל-37 ארגונים, כולל רופאים ללא גבולות". לשאלתנו אם הכותבים דואגים גם למצב הנשימתי בישראל ענה בחיוב: "חד-משמעית כן. החשיפה בארץ למזהמי אוויר הייתה פחות מרוכזת וגם הטיפול הרפואי טוב יותר". פרופ' קמינסקי הדגיש כי המאמר "מכוון לצורך במחקר מעקב וניטור נשימתי ארוכי טווח למי שנולדו לתוך המלחמה, לילדים ולנשים הרות".
פרופ' עמירב לא הגיב לפנייתנו.
