תושבי הפריפריה המבוגרים סובלים מבריאות פה ירודה יותר, ממספר נמוך יותר של שיניים טבעיות ומנגישות נמוכה יותר לטיפולי מניעה - בהשוואה לאזרחים ותיקים המתגוררים במרכז הארץ, ואף על פי שהם זכאים לטיפולי שיניים בחינם או בעלות מסובסדת. כך עולה ממחקר ישראלי חדש, שיוצג היום (ד') בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות בתל אביב.
המחקר חושף פערים משמעותיים בין קשישים במרכז לבין אלה בפריפריה במצב בריאות השיניים, בנגישות לשירותים דנטליים ובהרגלי ההיגיינה והטיפול.
"הפערים בבריאות השיניים אינם רק עניין אסתטי, אלא בעלי השפעה רחבה על תזונה, בריאות כללית, דיבור, ביטחון עצמי ואיכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת בישראל", אומרת פרופ' גלית אלמוזנינו, מומחית לרפואת הפה, אפידמיולוגית וביוסטטיסטיקאית וראש המעבדה למחקר בנתוני עתק רפואיים בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, שהובילה את המחקר. לדבריה, הממצאים ממחישים כיצד אי-שוויון חברתי וגאוגרפי מתבטאים גם בתוך חלל הפה. החוקרים קוראים לקובעי המדיניות להרחיב את הנגישות לטיפולי שיניים בפריפריה, לצמצם זמני המתנה, לחזק תוכניות מניעה והסברה ולעודד טיפול מוקדם - לפני שמטופלים מגיעים למצבי חירום.
פרופ' גלית אלמוזנינוצילום: אתר הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסההמחקר התבסס על סקר ארצי בקרב 500 אזרחים ותיקים בני 70 ומעלה מכל רחבי הארץ, ובחן כיצד המצב הסוציו-אקונומי ומקום המגורים משפיעים על בריאות הפה ועל השימוש בשירותים דנטליים - תוך השוואה בין המרכז לפריפריה ובין קבוצות חברתיות שונות. זאת על רקע הרפורמה בשירותים הדנטליים לגיל השלישי, שנכנסה לתוקפה בשנת 2019 במטרה לשפר את נגישות השירותים לאוכלוסייה המבוגרת. במסגרת הרפורמה, זכאים בני 72 ומעלה לטיפולי שיניים בחינם או בהשתתפות עצמית נמוכה, לרבות טיפולים מניעתיים ומשמרים וחלק מהטיפולים השיקומיים, הניתנים דרך קופות החולים. צוות המחקר כלל גם את פרופ' יובל ורד, פרופ' אבי זיני, ד"ר נירית יבנאי וד"ר ברטה הראל.
פערים בטיפולי שיננית
ממצאי המחקר הצביעו על פערים כמעט בכל מדד שנבדק. שיעור גבוה יותר מתושבי המרכז דיווחו על בריאות פה טובה בהשוואה לתושבי הפריפריה - 70.8% לעומת 56.6%. במרכז נמצא גם מספר גבוה יותר של שיניים טבעיות - יותר מ-17 בממוצע, לעומת כ-14 בלבד בפריפריה.
החוקרים בדקו גם את יכולתם של בני הגיל השלישי לממן טיפולי שיניים. רוב בעלי המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה דיווחו כי הם מסוגלים לשלם על טיפולים דנטליים ללא קושי (76.2%), בעוד שבקרב בעלי הכנסה נמוכה רק 40.2% הצליחו לעשות זאת. בהתאם לכך, קשישים המתגוררים ביישובים בעלי דירוג סוציו-דמוגרפי גבוה עברו בשיעורים גבוהים יותר שיקום פה באמצעות שתלים דנטליים קבועים וטיפולי שיקום מתקדמים - 67.2% לעומת 38.8% בלבד בקרב תושבי הפריפריה. מנגד, השימוש בתותבות נשלפות - פתרון הנחשב פחות נוח - היה נפוץ משמעותית בקרב אוכלוסיות מוחלשות: 61.3% לעומת 32.8%.
2 צפייה בגלריה
מחלות חניכיים נפוצות בהרבה ביישובים בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אחד הממצאים המדאיגים ביותר נגע להרגלי השימוש בשירותי רפואת השיניים. תושבי המרכז וקבוצות מבוססות יותר דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על טיפולי מניעה, ביקורים אצל שיננית וטיפולים תקופתיים - 50% לעומת 30% בפריפריה. לעומתם, 51.2% מתושבי הפריפריה ובעלי ההכנסה הנמוכה פנו לרופא השיניים בעיקר בעקבות כאב או מצב חירום, ולא כחלק ממעקב רפואי שוטף. תושבי הפריפריה דיווחו גם על זמני המתנה ארוכים יותר לקבלת טיפול.
ממצאי המחקר הצביעו גם על פערים ביכולת התפקודית היומיומית. 76.2% מהמבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה דיווחו שהם מסוגלים ללעוס מזון קשה, כגון תפוח, ללא קושי - בעוד שבקרב אוכלוסיות מוחלשות עמד שיעור זה על כ-40% בלבד. עוד נמצא כי ניידות שיניים - מצב שבו השיניים מתנדנדות ועלול להעיד על מחלת חניכיים - הייתה שכיחה הרבה יותר בקרב קשישים ביישובים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך: 27.5% לעומת 6% בלבד ביישובים מבוססים יותר.
רק שליש יודעים שמגיע להם
המחקר בחן גם את מידת המודעות לרפורמה שנכנסה לתוקפה לפני כשבע שנים. הממצאים מדאיגים: רק 36% מהמשיבים ידעו על קיומה. "הפערים נובעים בין היתר מקרבת מרפאות השיניים למקום מגוריהם של הקשישים, ומרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם", מסבירה פרופ' אלמוזנינו. "לחלקם יש גישה ויכולת להשתמש באינטרנט ולחלקם לא. כיום הם נדרשים לחפש מידע באתרי קופות החולים או משרד הבריאות, ועבור רבים מהם זו משימה מורכבת. יש צורך דחוף בקמפיינים ממוקדים כדי להנגיש את הרפורמה לאוכלוסייה הזו - רוב האנשים שתפגשי ברחוב כלל אינם מכירים אותה".
פרופ' אלמוזנינו: "נעשתה רפורמה והושקע כסף רב ומשאבים, אך שבע שנים לאחר מכן נראה שהיא מנוצלת באופן חלקי בלבד. בני הגיל השלישי אינם ממשים את זכויותיהם במלואן - בעיקר בפריפריה, דווקא באוכלוסיות שסובלות מהמצב הדנטלי הגרוע ביותר וזקוקות לשירותים יותר מכל"
"נעשתה רפורמה והושקע כסף רב ומשאבים, אך שבע שנים לאחר מכן נראה שהיא מנוצלת באופן חלקי בלבד", היא מוסיפה. "בני הגיל השלישי אינם ממשים את זכויותיהם במלואן - בעיקר בפריפריה, דווקא באוכלוסיות שסובלות מהמצב הדנטלי הגרוע ביותר וזקוקות לשירותים האלה יותר מכל". לדבריה, המצב בשטח עלול להיות חמור אף יותר ממה שמשתקף בסקר. "כ-12% מהאוכלוסייה המבוגרת הם מרותקי בית, וסביר להניח שהם מתמודדים עם קשיים גדולים אף יותר בקבלת טיפול דנטלי".
"בריאות הפה היא חלק בלתי נפרד מבריאותו הכללית של האדם", מסכמת פרופ' אלמוזנינו. "השיניים מאפשרות לנו לאכול, לדבר ולנהל קשרים חברתיים. כאשר אדם מתקשה ללעוס, הוא עלול להתפשר על תזונתו ולסבול מחסרים תזונתיים. כאשר יש פגיעה בתפקוד הפה, גם התקשורת החברתית נפגעת. למעשה, כל ההיבטים התפקודיים והאסתטיים של האדם קשורים במידה רבה לבריאות השיניים והפה. ללא השקעה ממוקדת בתחום, הפערים צפויים להמשיך ולהעמיק בשנים הקרובות".
