באיחור ניכר ועם תקציב שקפא, משרד הבריאות מעדכן היום (ראשון) כי מונתה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2027. הוועדה תבחן כמאות תרופות וטכנולוגיות חדשות, ותמליץ על הכללתן בסל שירותי הבריאות בהתאם לשיקולים רפואיים, מקצועיים, חברתיים וכלכליים, במטרה להרחיב את אפשרויות הטיפול העומדות לרשות הציבור בישראל.
לרשות הוועדה יעמוד גם השנה, בדומה לשנים הקודמות, תקציב של 650 מיליון שקלים. על אף שמדובר בתקציב יחסית נדיב, בשנים האחרונות סל התרופות נשחק והוא אינו עומד בקצב החדשנות של תעשיית הפארמה העולמית, עם תרופות שמוגשות לסל בעלויות כבדות ביותר.
ועדת סל שירותי הבריאות מתחילה את דיוניה מדי שנה בחודש אוקטובר. בשנה שעברה, בהיעדר שר בריאות קבוע, מונתה הוועדה על ידי הממשלה באיחור ניכר, והחלה את עבודתה רק בחודש נובמבר. השנה, מתכנסת הוועדה מוקדם יותר, אך עדיין מדובר במועד מאוחר ביחס למה שאמור להיות. ועדת הסל מקיימת מדי שנה סבב דיונים אינטנסיבי שנמשך לרוב כשלושה חודשים, וכולל בדרך כלל כ-15-10 ישיבות עבודה.
כ-520 תרופות וכ-35 טכנולוגיות הוגשו השנה לבחינת ועדת סל התרופות. בין המועמדות הבולטות: תרופות פורצות דרך לסרטן השד, לאלצהיימר ולפיברוזיס ריאתי, וכן תרופות לטיפול בהשמנה, לצד חיסונים, בדיקות סקר ותרופות למחלות נדירות.
בראש הוועדה תעמוד פעם נוספת פרופ’ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי מהמרכז הרפואי הדסה. פרופ’ אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, תשמש גם היא פעם נוספת כמרכזת הוועדה.
הרכב הוועדה כולל נציגים ממשרדי הבריאות והאוצר, מקופות החולים ובתי החולים, רבים מהם לקחו חלק בוועדה גם בשנים קודמות: ד"ר דב אלבוקרק – סמנכ"ל חטיבת רפואה, קופת חולים מאוחדת; ד"ר סוהיר אסדי – מנהלת מחלקת נפרולוגיה, המרכז הרפואי רמב"ם; ד"ר לילך דולב – יו"ר ועדת חריגים ומנהלת משאבי סל הבריאות, שירותי בריאות כללית; פרופ’ יגאל האס מיחידת IVF במרכז הרפואי שיבא; חיים הופרט – ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות במשרד הבריאות (בפועל); יואב הכט – רכז בריאות, אגף התקציבים במשרד האוצר. פרופ’ שלמה וינקר – ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות; פרופ’ חיים לוטן – מנהל חדשנות, המרכז הרפואי הדסה; ד"ר דניאל לנדסברג – מנהל רפואי, מכבי שירותי בריאות; פרופ’ מרים מרקוביץ-ביטון – הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן; הרב משולם נהרי – לשעבר שר במשרד האוצר; הרב יוסף צבי רימון – עומד בראש עמותות "סולמות", "שגרירים בלב" ו"לאופק"; תמר צ’ין – רכזת שיכון באגף התקציבים במשרד האוצר; הדסה רלבג – מייסדת המכון להנדסה רפואית ומכשור רפואי, המרכז הרפואי הדסה, ונריה שטאובר – סמנכ"לית תמחור, תקצוב ותכנון במשרד הבריאות (בפועל).
התקציב נותר על כנו, על אף העלויות הגדלות בתעשיית הפארמה העולמית
(צילום: shutterstock)
שר הבריאות חיים כץ מסר: "מערכת בריאות ציבורית חזקה צריכה לאפשר לחולים לקבל טיפול רפואי מתקדם, ללא תלות ביכולתם הכלכלית. בשנים האחרונות, התווספו מדי שנה 650 מיליון שקלים לסל הבריאות. תוספת זו מחזקת את המענה שמעניקה המדינה לאזרחיה ותסייע לצמצם פערים בנגישות לתרופות ולטכנולוגיות חדשות. אני מודה לחברות ולחברי הוועדה על נכונותם להעמיד את ניסיונם ומומחיותם לטובת בריאות הציבור בישראל".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מאחורי עבודת ועדת סל הבריאות עומדים חולים ומטופלים רבים, שעבורם הנגשת תרופות וטכנולוגיות חדשות עשויה לשפר את איכות החיים ואף להציל חיים. מערכת הבריאות הישראלית מחויבת להעניק לציבור רפואה מתקדמת, איכותית ושוויונית, ועבודת הוועדה היא אחד הכלים המרכזיים למימוש מחויבות זו. חברי הוועדה ניצבים בפני אחריות ציבורית ומקצועית גדולה, המחייבת הכרעות מורכבות ואיזון בין צרכים רפואיים רבים למשאבים מוגבלים. אני מודה לחברי הוועדה על נכונותם לשאת באחריות החשובה הזו, ובטוח כי יפעלו במקצועיות, ברגישות ובאחריות לטובת כלל אזרחי ישראל".
פרופ' נדב דוידוביץ', אוניברסיטת בר אילן, ראש תחום מדיניות בריאות, מרכז טאוב, ביקר את ההחלטה להותיר את התקציב זהה לשנים הקודמות: "השארת התוספת לסל התרופות על 650 מיליון שקל בלבד אינה שמירה על הקיים, אלא קיצוץ ריאלי שיותיר חולים רבים ללא מענה. כפי שהראינו במרכז טאוב, היעדר מנגנון עדכון קבוע לסל יצר לאורך השנים פער תקציבי של מיליארדי שקלים שמעמיק את אי-השוויון ודוחף את הציבור לביטוחים פרטיים. העובדה שלישראל אין שר בריאות קבוע במשרה מלאה שייאבק על תקציב המערכת מול האוצר מפקירה את הרפואה הציבורית ואת המחיר משלמים החולים".
