בשורה למתמודדים עם השמנה: לראשונה בישראל תשווק מהשבוע הבא תרופת הרזיה ממשפחת האגוניסטים לקולטן GLP-1 בכדור לבליעה, ולא בזריקה. חברת אלי לילי הודיעה כי תרופת פאונדאיו (אורפורגליפרון) תגיע לבתי המרקחת אחרי החג - ב-15 בספטמבר. המחיר אינו זול וינוע בין 691.59 שקלים למינון הנמוך של 0.8 מ"ג לטיפול של חודש ל-1,146.46 שקלים למינון הגבוה ביותר של 17.2 מ"ג.

בכך תהפוך ישראל למדינה הרביעית בעולם שבה הכדור זמין מסחרית - אחרי ארה"ב, בריטניה ואיחוד האמירויות. ועוד בשורה טובה: כדור ההרזיה המתחרה של נובו נורדיסק, גרסת וויגובי בבליעה, צפוי להגיע לישראל לקראת סוף השנה.
פאונדאיו היא גלולה שבולעים פעם ביום, שמבוססת על מולקולה קטנה שנספגת במערכת העיכול ללא תלות בשעת הנטילה, במזון או בשתייה. מדובר ביתרון על פני כדור וויגובי, שמחייב נטילה על קיבה ריקה, עם מעט מים ולפחות חצי שעה לפני אכילה. פאונדאיו גם אינה דורשת קירור - יתרון לוגיסטי משמעותי עבור החולים לעומת זריקות הרזיה ועבור שרשרת האספקה של ספקי התרופות.
כדורי הרזיה
כדורי הרזיה
כדורי הרזיה עושים עלייה לישראל. המחיר לא יהיה שווה לכל נפש
(צילום: shutterstock)
החדשות הפחות טובות הן שבשלב זה התרופה אינה כלולה בסל הבריאות, והיא הוגשה לבחינת משרד הבריאות ולהכללה בסל. בתקופה הראשונה היא תהיה זמינה לרישום דרך טופס 29ג' (המשמש לרישום תרופות שטרם נרשמו בארץ), ותירכש בבתי המרקחת הפרטיים במחיר מלא.
לדברי ד"ר ליאור נוימן, מומחה ברפואת המשפחה ורופא סוכרת והשמנה, השיקול הכלכלי הוא אחד החסמים המרכזיים שעומדים בפני מטופלים. "הזריקות המובילות כיום בארץ, וויגובי ומונג'רו, נמכרות במסגרת השב"ן (הביטוח המשלים) של הקופות בהנחה של 50%, אך עדיין מדובר בהוצאה חודשית קבועה של כמה מאות עד אלף שקלים", הוא מסביר. המחירים שפורסמו כעת, עד כ-1,146 שקלים לחודש למינון הגבוה, ממחישים עד כמה הטיפול בכדור ההרזיה רחוק מלהיות שווה לכל נפש.
לשם השוואה, מחירה של זריקת ההרזיה מונג'רו של אותו יצרן נעה בין כ-400 שקל למינון הנמוך (2.5 מ"ג) בהנחת השב"ן ל-993 שקל למינון הגבוה ביותר (15 מ"ג). יש להדגיש כי המחיר למי שרוכשים את התרופה באופן פרטי כפול מזה שבשב"ן.
"יש חשיבות עליונה לכך שמוקדם ככל האפשר ניתן יהיה לקנות את הגלולה דרך השב"ן של הקופות, בשאיפה למחיר אטרקטיבי יותר מזה של הזריקות", אומר נוימן. "היות שכבר יותר ממחצית מהישראלים סובלים מעודף משקל או השמנה, כולי תקווה שבשנים הבאות הטיפול במחלת ההשמנה ייכנס סוף סוף לסל הבריאות, כך שהטיפול התרופתי לא יהיה נחלתם הבלעדית של מי שמסוגלים לממן אותו".

מה הראו המחקרים?

במחקר הרישום ATTAIN-1, שנעשה במבוגרים עם עודף משקל והשמנה, הודגמה ירידה ממוצעת של 12.4% במשקל הגוף במינון הגבוה בתוך 72 שבועות. כשישה מכל עשרה משתתפים במינון זה ירדו 10% ממשקלם ויותר. לצד זאת נרשמו יתרונות מטבוליים: ירידה של עד 11.1 ס"מ בהיקף המותניים, ירידה של עד 6.7% בכולסטרול ה-LDL ("הרע"), וכן ירידה של כשישה מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ו-2.5 מ"מ כספית בדיאסטולי. במחקר נפרד בחולי סוכרת, ACHIEVE-4, נצפתה הפחתה מובהקת סטטיסטית בסיכון המשולב לתמותה קרדיו-וסקולרית ולאוטם שריר הלב בהשוואה לפלצבו (תרופת דמה), ובחולים אלו הודגמה גם ירידה של עד כ-2% בהמוגלובין המסוכרר.

ד"ר ליאור נוימן: היות שכבר יותר ממחצית מהישראלים סובלים מעודף משקל או השמנה, כולי תקווה שהטיפול במחלת ההשמנה ייכנס סוף סוף לסל הבריאות, כך שהטיפול התרופתי לא יהיה נחלתם הבלעדית של מי שמסוגלים לממן אותו

פרופיל הבטיחות דומה לזה של תרופות אחרות ממשפחת ה-GLP-1, וכולל בעיקר תופעות לוואי במערכת העיכול - בחילה, הקאות ושלשולים - שמופיעות על פי רוב בתחילת הטיפול. כ-10.6% מהמטופלים שנטלו את המינונים הגבוהים במחקרים הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי. יש לשים לב גם לאינטראקציות: הכדור עלול להפחית את יעילותן של גלולות למניעת היריון הניטלות במקביל, בעיקר בתחילת הטיפול ובעת העלאת מינון, וכן יש לו אינטראקציה עם תרופות כמו סימבסטטין להורדת כולסטרול.

כדור או זריקה?

מול הנוחות של הכדור עומדת מגבלה אחת מרכזית: שיעור הירידה במשקל נמוך מזה של זריקות ההרזיה החזקות. בעוד פאונדאיו הובילה לירידה ממוצעת של 12.4% ב-72 שבועות, הזריקה טירזפטייד (מונג'רו) במינון הגבוה הדגימה במחקר הרישום שלה ירידה של עד 22.5% ממשקל הגוף במשך אותו הזמן, וזריקת סמגלוטייד (וויגובי) נמצאת אף היא מעל לכדורים. מדובר במחקרים נפרדים ולא בהשוואה ישירה, אך התמונה הכללית ברורה: הכדורים עושים את העבודה, אך עדיין אינם מגיעים לליגת העל של הזריקות.
ובכל זאת, ד"ר נוימן רואה בהגעת הגלולה נקודת מפנה של ממש. "עדיין יש פלח גדול של אנשים המתמודדים עם השמנה שהיו רוצים לקבל טיפול אך נמנעים מכך מהסיבה הפשוטה שהוא מגיע בזריקות", הוא אומר.
אינפו כדורי הרזיה
"מניסיוני במרפאה, ההסתייגות אינה נובעת רק מפחד ממחטים או מקושי טכני בהפעלת עט ההזרקה, אלא גם מהמשמעות הפסיכולוגית העמוקה יותר של טיפול בזריקות, שנוטה להתפרש בקרב חלק מהמטופלים כאילו הם חולים במחלה 'קשה' שלא ניתן לטפל בה באמצעים מקובלים כמו כדורים. הרתיעה מאפיינת גם מטופלים שנוהגים לטוס בתדירות גבוהה ואינם חפצים באתגר הלוגיסטי הכרוך בנשיאת התרופות". כעת, הוא אומר, אותם מטופלים יוכלו סוף סוף ליהנות מטיפול תרופתי מהדור החדש, "נוח ופשוט לנטילה ככל כדור למחלה כרונית אחרת, כמו יתר לחץ דם או הפרעות במשק הכולסטרול".

לרדת עם זריקה, לשמר עם כדור

יתרון נוסף של הגלולה נוגע לשימור ההישגים לאורך זמן. הכדור הנוח יכול לשמש לתחזוקה עבור מטופלים שכבר ירדו במשקל בעזרת זריקות, ואף לאפשר להם לעבור מהמזרק לבליעה בלי לאבד את מה שהשיגו. תפיסה זו נשענת על מחקר ATTAIN-MAINTAIN, שפורסם בכתב העת Nature Medicine ובחן בדיוק את סוגיית המעבר מזריקה לכדור. במחקר עברו מטופלים שכבר ירדו במשקל בעזרת זריקות וויגובי או מונג'רו לטיפול באורפורגליפרון או בפלצבו, ואלה שהמשיכו לכדור שמרו על 75% ו-79% מהירידה שהשיגו בשתי קבוצות המחקר, לעומת 49% ו-38% בלבד בקבוצות הפלצבו.
כדורי הרזיה
כדורי הרזיה
הטיפול בכדורים יסייע למי שהגיעו למשקל הרצוי עם זריקת ההרזיה לתחזק את ההישגים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
גבר בולע כדור
גבר בולע כדור
הטיפול בכדורים נוח מאשר בזריקות והכדורים אינם דורשים קירור. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"מטופלים שכבר החלו טיפול בזריקות והיו מעוניינים לעבור לכדורים מסיבה כזו או אחרת יוכלו כעת לעשות זאת ללא חשש, תוך שמירה על הירידה שהשיגו", מסביר נוימן. אך הוא מזכיר כי אף לא אחת מצורות הטיפול היא קסם, וכי הטיפול חייב להיות מלווה תמיד בשינוי אורח חיים - תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, עם דגש על תרגילי כוח לשימור מסת השריר.
השקת הכדור בישראל מגיעה על רקע הביקוש חסר התקדים לתרופות אלו בארה"ב. מאז השקת פאונדאיו שם באפריל החלו להשתמש בה יותר מ-20 אלף אמריקנים, ויותר מ-8,000 רופאים כבר רשמו אותה למטופליהם. פאונדאיו גם אינה סוף פסוק: בהמשך צפויים להגיע לארץ זריקת וויגובי במינון הגבוה של 7.2 מ"ג, תרופת קגריסמה של נובו נורדיסק, וכן רטטרוטייד של אלי לילי - תרופה בזריקה שהציגה במחקריה ירידה ממוצעת של יותר מ-30% במשקל תוך כשנתיים, נתון שנחשב עד לא מכבר ללא-ייאמן. "בקיצור", מסכם ד"ר נוימן, "יש למה לחכות".
פורסם לראשונה: 16:50, 10.09.26