בעולם כבר העניקו להם שמות – "נימבוס" (NB.1.8.1) ו"סטרטוס" (XFG) – אבל מבחינה רפואית מדובר בעוד וריאנטים חדשים של נגיף הקורונה. לדבריו של פרופ' טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ומרכז הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות, הם אולי זוכים לכינויים מגניבים כמו "המטאטא של הארי פוטר", אבל אינם שונים מהותית מקודמיהם. "הם יותר מידבקים", הוא מבהיר, "אבל אין שום מידע שתומך בכך שהם יותר מסוכנים מהזנים הקודמים".
תחלואת הקורונה עולה. סיפור נוסף שנכנס לסטטיסטיקה
ד"ר יוסי בן מיכאל, רופא אף-אוזן-גרון במרפאת רמז של כללית ברחובות, מפרט על תסמיני הנגיף בקיץ הנוכחי: "לאחרונה התפשט וריאנט קורונה בשם סטרטוס, שנמצא במעקב ארגון הבריאות העולמי וצפוי להפוך לנפוץ ביותר בארצות הברית. התסמין העיקרי שלו הוא צרידות. הטיפול מתמקד בהקלה סימפטומטית – שימוש בתכשירים כמו סטרפסילז או קל-גרון להקלה על הכאב ולחיטוי, ובמקרה של צרבת או ריפלוקס ניתן ליטול אומפרדקס במינון 20 מ"ג, שנמכר ללא מרשם. לצד זאת מומלץ להקפיד על מנוחה קולית ושתייה פושרת או חמה. אם מופיעים קושי בבליעה או בנשימה יש לפנות לרופא בהקדם, ואם לא – ניתן להמתין כשבועיים ורק בהיעדר שיפור להתייעץ עם רופא".
2 צפייה בגלריה
"היינו מהמובילים בעולם בשיעורי ההתחסנות, והפכנו לגרועים ביותר בעולם המערבי"
(צילום: shutterstock)
"אין יום בלי חולי קורונה חדשים"
פרופ' ברוש מציין כי התסמינים שמיוחסים לווריאנט החדש – צרידות, היעלמות הקול או כאבי גרון – זהים לתסמינים המוכרים מווריאנטים אחרים של הקורונה: "התלונות על גרון כואב, קול שנעלם, שיעול או צרידות אינן ייחודיות לזן הזה – אלה סימפטומים שכיחים של כל זיהום בדרכי הנשימה, עליונות או תחתונות. אין אפשרות להבדיל בין הווריאנטים רק על סמך התסמינים".
לדבריו, ההתמקדות בשמות ה"מגניבים" של הווריאנטים מחמיצה את העיקר: "הנקודה היא לא אם קוראים לווריאנט נימבוס או סטרטוס, אלא המציאות – תחלואה נרחבת, אשפוזים, חולים קשים ונטל כבד על מערכת הבריאות – מול התעלמות כמעט מוחלטת מצד הציבור, התקשורת והממסד".
פרופ' ברוש: "בשנה האחרונה 1,800 מבוגרים התאשפזו עם קורונה. 74 מתוכם הגיעו לטיפול נמרץ, ו-276 נפטרו בתוך 30 ימים מהאשפוז. אלה לרוב אנשים חולים ממילא, שהקורונה מערערת את היציבות שלהם וגורמת להידרדרות עד מוות. זה עגום שאנחנו נותנים לדבר הזה להימשך בלי לעשות כלום"
על פי נתוני השטח מבית החולים שבו הוא עובד, התמונה ברורה: "אין יום באסותא אשדוד בלי שלושה חולי קורונה חדשים. ובבתי חולים גדולים יותר המספרים אף גבוהים יותר", הוא מתאר. "זו מציאות קבועה – המחלה באה בגלים, חודש טוב יותר וחודש פחות טוב, אבל היא קיימת כל הזמן".
פרופ' טל ברוש צילום: אסותא אשדודהבעיה, לדבריו, היא אדישות כללית: "האוכלוסייה לא רוצה לדעת שיש קורונה, התקשורת כמעט לא מתעסקת בזה, וגם קופות החולים והרופאים לא שמים את זה על השולחן. יש חיסונים יעילים מאוד, אבל הציבור לא מתחסן".
שיעור ההתחסנות בשנה האחרונה: מתחת ל-1%
אחד הנושאים שהכי מדאיגים את פרופ' ברוש הוא שיעור ההתחסנות הנמוך בישראל. "בסקנדינביה 70% מהמבוגרים התחסנו בשנה האחרונה, בארצות הברית מעל 40%. אצלנו בארץ – פחות מ-1%", הוא מתאר. "היינו מהמובילים בעולם והפכנו לגרועים ביותר בעולם המערבי". הבעיה הפכה למורכבת אף יותר באחרונה בגלל מצוקה במלאי החיסונים וקושי לקבוע תור לחיסון נגד קורונה.
לדברי פרופ' ברוש, הגורמים לירידה בהתחסנות עמוקים: "קמפיין החיסונים היעיל והאגרסיבי של 2021 יצר התנגדות עמוקה להמלצות רפואיות. בנוסף, אנשים סבלו מאוד מהקורונה ורוצים לשים את זה מאחוריהם, ופסיכולוגית מעדיפים להתעלם. כמו כן, מאז תחילת המלחמה הציבור עסוק בנושאים אחרים, והנגיף לא נשאר מאחור – הוא ממשיך להיות כאן".
פרופ' ברוש מתמקד בהמלצה ברורה לאוכלוסיות בסיכון: "למבוגרים מעל גיל 65 ואנשים עם מחלות רקע – אני ממליץ ללא ספק להתחסן מדי שנה. לקשיש עם מחלות רקע יש המון מה להרוויח מחיסון לקורונה, בדיוק כמו מחיסון לשפעת. החיסונים משתנים מדי שנה וצריך לקחת אותם כל שנה".
ד"ר יוסי בן מיכאלצילום: פרטי הנתונים מחזקים את דבריו: "לפי הדוח האחרון – בשנה האחרונה 1,800 מבוגרים התאשפזו עם קורונה. 74 מתוכם הגיעו לטיפול נמרץ, ו-276 נפטרו בתוך 30 ימים מהאשפוז. אלה לרוב אנשים חולים ממילא, שהקורונה מערערת את היציבות שלהם וגורמת להידרדרות עד מוות. זה עגום שאנחנו נותנים לדבר הזה להימשך בלי לעשות כלום".
ומה לגבי צעירים וילדים?
"באוכלוסייה הצעירה והבריאה אין המלצה נחרצת. אם הם מתחסנים כל שנה – זה מקטין את הסיכוי להדבקה, אבל גם אם הם חולים ברוב המקרים זה כל כך קל שהם אפילו לא שמים לב. יחד עם זאת, גם צעירים וילדים יכולים להתחסן, זה בהחלט אפשרי".
לצד החיסונים, קיימת גם תרופה יעילה לחולי קורונה בסיכון: "פקסלוביד (Paxlovid) יכולה לשנות מהלך מחלה, ולכן חשוב שאנשים שנדבקים – במיוחד בסיכון – יאובחנו, יקבלו טיפול ולא יתעלמו", אומר פרופ' ברוש. לפי נתוני כללית שירותי בריאות, בשנה האחרונה ועד אתמול נופקו בישראל 275 אריזות של התרופה.
המסר המרכזי של פרופ' ברוש לציבור הוא פשוט: "אין סיבה לפאניקה, אבל גם לא להיות אדישים לחלוטין. היום זה כמו שיש סוכרת או שיש שפעת – אז יש גם קורונה. זו מחלה שנשארת איתנו. מה שנדרש הוא שמבוגרים ואנשים עם מחלות רקע יתחסנו מדי שנה, ושהציבור יבין שהנגיף לא נעלם".
