בשיתוף באייר
מבין שלל המחלות שעלולות להתפתח בגיל מבוגר, ישנן כאלה שנשארות מחוץ למודעות. כזו היא ניוון מקולרי גילי (AMD- Age related macular degeneration), הפרעת ראייה שפוגעת במרכז הרשתית ונחשבת לגורם השכיח ביותר לאובדן ראייה בקרב מבוגרים. המחלה מופיעה בדרך כלל מגיל 50-60, וכ-30% מהאוכלוסייה מעל גיל 70 סובלים ממנה, בדרגה כזו או אחרת.
מה גורם למחלה, איך אפשר לטפל בה ומהם שלבי המחלה? אספנו מיתוסים והנחות מוצא נפוצות סביב ניוון מוקולרי גילי וביקשנו הסברים מד"ר אסף הללי, רופא עיניים מומחה למחלות רשתית וראש תחום עיניים בקופת חולים כללית, מחוז דן - פתח תקווה.
"זה חלק נורמלי מההזדקנות - ואין מה לעשות עם זה"
"אמנם הניוון קשור לגיל, אבל זו לא גזירת גורל", מדגיש ד"ר הללי. "היום ישנם טיפולים יעילים שיכולים לשמר את הראייה - אבל הכול תלוי בגילוי מוקדם ובהבנה של סוג הניוון".
לדבריו, קיימים שני סוגים עיקריים של ניוון מקולרי גילי: "בדרך כלל מגיל 60 מתחילים להתפתח משקעים במרכז הראייה - זו הצורה 'היבשה', שבה משקעים מצטברים על מרכז הראייה ברשתית. זו הצורה השכיחה יותר". במצבים מתקדמים יותר, מסביר ד"ר הללי, הניוון הופך ל"רטוב" - מצב שבו כלי דם קטנים ולא תקינים גדלים בתוך הרשתית ועלולים לגרום להפרעות משמעותיות בראייה.
למי שאובחן עם ניוון יבש, חשוב לבצע ניטור עצמי קבוע. מומלץ לבדוק את הראייה בכל עין בנפרד פעם בשבוע, מכיוון שהעין השנייה עשויה לפצות על ירידה בעין האחת ולהסתיר את ההידרדרות. כל שינוי בחדות הראייה דורש פנייה מיידית לרופא.
ד"ר אסף הלליקרדיט: אלכס זילברשטיין"אם אני רואה טוב – אין לי מה להיבדק"
בדומה למחלות כרוניות אחרות, בשלבים הראשונים לא מרגישים הפרעה בראייה. "אך בשלב מתקדם יותר - זה עלול להיות מאוחר מידי", מדגיש ד"ר הללי. לדבריו, גילוי מוקדם יכול לשנות באופן משמעותי את מהלך הטיפול.
"האבחון חמקמק. קורה הרבה שאנשים חושבים שהראייה שלהם ירדה או שהם צריכים לעלות מספר במשקפיים. מה שצריך לעשות זה לערוך בדיקת עיניים שבה אפשר לראות האם מתקיימת הפרעה במרכז הראייה", הוא מסביר.
ד"ר הללי מתאר סימן אזהרה אופייני - קושי לראות קווים ישרים: "אם נוזל מצטבר או דימום זה מעוות את המבנה הפנימי של מערכת הראייה המרכזית. אדם שמסתכל על תמונה או משקוף יראה את הקווים מעוקלים או מעוותים כתוצאה מהצטברות הנוזלים. הראייה המרכזית היא זו שמאפשרת לנו לראות בצורה חדה, לזהות פרצופים".
"הבדיקה מסוכנת"
לחוששים מבדיקות עיניים, ד"ר הללי מרגיע: "הבדיקה להפרעות במרכז הראייה נקראת OCT - זו בדיקה לא פולשנית, ללא קרינה וזו בדיקת הזהב שלנו. הבדיקה עוזרת לצלם את הרשתית ולראות ברזולוציה טובה כל דימום וכל נוזל שנמצא על הרשתית. היא מהירה ומאוד יעילה ואפשר לחזור עליה בלי שום הגבלה".
הבדיקה מאפשרת לרופאים להבחין בין שני סוגי הניוון ולקבוע את הטיפול המתאים. בניוון "יבש", הצורה השכיחה יותר, הטיפול מתמקד בעיקר בשינויי אורח חיים: הפסקת עישון שנמצא כמאיץ את התקדמות המחלה, פעילות גופנית סדירה, שמירה על בריאות הלב ותזונה עשירה בירקות בצבעים שונים ודגים, ובדיקות תקופתיות - במיוחד מעל גיל 60.
"זריקות בעיניים? מפחיד ומסוכן"
בניוון "רטוב", הצורה המתקדמת יותר של המחלה, הטיפול כולל זריקות תוך-עיניות. "אנו מזלפים טיפות הרדמה על המקום ומזריקים חומרים ביולוגיים שעוזרים באיטום כלי הדם ומאפשרים לשמר את הראייה", מסביר ד"ר הללי. "זה טיפול שאמנם נשמע מפחיד בהתחלה, אבל צריך להבין – היום, אנחנו משמרים את הראייה ב-90% מהמקרים. עד לפני 20 שנה לא היו לנו את הטיפולים האלו ואנשים פשוט התעוורו". עם זאת, הוא מחדד: "המחלה היא כרונית ולכן הטיפול נדרש כל הזמן כדי לשמר את הראיה, ברגע שמפסיקים את הטיפול – המחלה חוזרת".
מספר חודשים מזריקה לזריקה
היום, כשהטיפולים השתפרו משמעותית, ד"ר הללי מסביר שההתמודדות עם המחלה היא לא גזירת גורל. "יש טיפולים חדשים וזריקות שיכולות להאריך את הזמן בין טיפול לטיפול אפילו למספר חודשים תוך שמירה על יעילות".
לסיכום, לכל מי שאולי חוששים, ד"ר הללי מבהיר שהמצב היום שונה לחלוטין ממה שהיה בעבר שנים. "יש לנו מערכת רפואה טובה, אמצעי הדמיה זמינים, והכי חשוב - טיפולים יעילים שמאפשרים לשמור על איכות חיים גבוהה".
בשיתוף באייר ללא מעורבות בתכנים
