לפני ארבע שנים גילתה ד"ר מירה וולנר שהיא חולה בסרטן השחלות - וזה קרה תוך כדי מרפאה שניהלה. היא הרגישה לא טוב, יצאה לעשות CT, וחזרה לעבוד. כך, באותה צניעות שאפיינה אותה לאורך 30 שנות הקריירה ברמב"ם, כאחת מבכירי האונקולוגים בישראל, המשיכה ד"ר וולנר לטפל בחוליה עד שכוחה לא עמד לה עוד. בסוף השבוע הלכה לעולמה בגיל 68.
ד"ר מירה וולנר, שריכזה את תחום גידולי החזה והריאה בבית החולים רמב"ם, הותירה אחריה בעל - דן, שעבד בעבר כרופא שיניים ברמב"ם - שלושה ילדים: דוד, אורי ואורלי, וחמישה נכדים. "היא הייתה אמא מדהימה, אישה חזקה, תומכת. היא תמיד דאגה לנו, ממש עד הרגע האחרון, שנהיה בסדר, שנאכל, שנשתה מים - מאוד אימהית. זו אמא, היא הייתה כל העולם שלנו, אנחנו היינו כל העולם שלה", סיפרה בתה אורלי בשיחה עם ynet. ד"ר וולנר הייתה ידועה באהבתה לספרים, לתוכניות בישול ולמוזיקה. "היא אהבה מאוד להקשיב לביטלס ולאלטון ג'ון", מעידה הבת.
הבת אורלי: "בתור ילדה שלא מעט פעמים ביקרה את אמא בבית החולים במסגרת העבודה, כל הזמן שמעתי שהיא רופאה מדהימה, מסורה לעבודה ולמטופלים. היא אף פעם לא אמרה 'לא' למטופל - כל מטופל שרצה לראות אותה השקיעה בו זמן. עבדה שעות ארוכות מאוד ביום"
ד"ר וולנר נולדה בשנת 1957 בזאגרב, בירת קרואטיה, לשעבר יוגוסלביה. היא למדה רפואה והתמחתה באונקולוגיה באוניברסיטה בזאגרב. בשנת 1984, כשהייתה בת 27, עלתה לישראל והשתקעה בחיפה. באותה השנה התחתנה עם בעלה דן, לאחר שהשניים הכירו במסיבה עוד כשהתגוררו בזאגרב. בנם הבכור דוד נולד בשנת 1985.
5 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: מנהלת המרכז האונקולוגי ברמב"ם פרופ' אירית בן אהרון, ד"ר מירה וולנר ז"ל ומנהלת האונקולוגיה הרפואית ברמב"ם, פרופ' אלונה זר קוך
(צילום: דוברות רמב"ם)
5 צפייה בגלריה
ד"ר מירה וולנר ז"ל עם ד"ר טליה שנצר, רופאה בכירה במרכז האונקולוגי ע"ש פישמן ברמב"ם
(צילום: דוברות רמב"ם)
בשנת 1988, ארבע שנים לאחר עלייתה, החלה ד"ר וולנר לעבוד במכון האונקולוגי ברמב"ם, שם התמחתה באונקולוגיה קלינית וברדיותרפיה, ובהמשך למדה גם מינהל רפואי באוניברסיטת חיפה. היא ניהלה את השירות לסרטן ריאה משנת 2016, והייתה ממייסדי ה-Tumor Board - הישיבה הרב-תחומית שבה דנים מומחים מתחומים שונים במשותף במצבו של מטופל עם גידול סרטני. מודל עבודה זה הפך עם השנים לסטנדרט טיפולי מקובל בישראל. ד"ר וולנר אף הקימה את המיון האונקולוגי בבית החולים וניהלה אותו בשנתו הראשונה. בשנת 2022 קיבלה את אות העובד המצטיין מטעם נציבות המדינה, והפסיקה לעבוד בשנת 2024.
פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן ברמב"ם, ספדה לה: "עם לכתה של ד"ר מירה וולנר לעולמה, חלק מהלב של האגף האונקולוגי כבה ונדם. מירה היתה דוגמה ומופת לרופאה מסורה לחוליה ולא פחות לחבריה ולמערכת, שלא תשו מוסר עבודתה, רגישותה וערכיה גם לאחר עשרות שנות עבודה. היא היוותה נדבך עיקרי במשפחת האגף האונקולוגי ועוגן למתמחים ולמומחים ולמטופליה הרבים".
נלחמה למען החולים
קרוביה ועמיתיה מספרים על רופאה שהתרחקה מאור הזרקורים והתמקדה בעבודתה בשקט ובצניעות. "היא לא עסקה בשיווק עצמי, לא הייתה קולנית - הייתה מאוד שקטה, מאוד מרוכזת בעבודה שלה, ועשתה המון בשביל המטופלים בשקט, בצנעה ובנדיבות", סיפרה ד"ר מור מושקוביץ', מנהלת השירות לגידולי ריאה במרכז דוידוף לסרטן בבילינסון. "מגיע לה שיכירו אותה. היא עשתה הרבה טוב בעולם".
ד"ר מור מושקוביץ': "בזכותה בחרתי את התחום של סרטן הריאות. כל כך התרשמתי מהמקצועיות שלה, מהאישיות הנדירה שלה, מהידע ומהמסירות, מהאמפתיה ומהרדיפה אחרי טיפולים עבור כולם. היא נאבקה על טיפולי חמלה עבור כל המטופלים ונלחמה על זה בכל הכוח"
ד"ר מושקוביץ' הכירה את ד"ר וולנר לפני כעשרים שנה, כשהייתה סטודנטית לרפואה. "יש לי היכרות כפולה עם מירה. היא הייתה האונקולוגית של שני ההורים של בעלי, שסבלו מסרטן ריאות, וטיפלה בהם במסירות רבה עד למותם". בהמשך שימשה ד"ר וולנר כמנטורית עבורה בשנות ההתמחות. "בזכותה בחרתי את התחום של סרטן הריאות - גם בגלל היכרותי איתה מצד המטופלים, וגם כמתמחה. כל כך התרשמתי מהמקצועיות שלה, מהאישיות הנדירה שלה, מהידע ומהמסירות, מהאמפתיה ומהרדיפה אחרי טיפולים עבור כולם. היא נאבקה על טיפולי חמלה עבור כל המטופלים ונלחמה על זה בכל הכוח".
5 צפייה בגלריה
"תמיד ראתה אותנו - וזו תכונה נדירה מאוד במערכת הזו, שהיא מאוד קשה ושוחקת"
(צילום: דוברות רמב"ם)
לאורך השנים גידלה ד"ר וולנר שורות של רופאים ואונקולוגים הפזורים כיום בבתי חולים ברחבי הארץ. "ההשפעה שלה עליי - גם מקצועית וגם אישיותית - ממשיכה בכל רגע", אומרת ד"ר מושקוביץ'. "היא תמיד דאגה לנו - למטופלים, לרופאים שעובדים איתה, לאנשי הצוות, לאחיות. תמיד אמרה לנו לשמור על עצמנו, תמיד ראתה אותנו - וזו תכונה נדירה מאוד במערכת הזו, שהיא מאוד קשה ושוחקת. היא מלווה אותי בכל רגע נתון".
תחום סרטן הריאות התפתח מאוד בעשור וחצי האחרונים, וד"ר וולנר הייתה בחוד החנית. "היא הייתה מחלוצות המהפכה הזו", אומרת ד"ר מושקוביץ'. "היא עמדה בראש מחקרים, עזרה להוביל ניסויים קליניים בטיפולים ובתרופות חדשות, ועזרה להכניס טיפולים לסל".
"לא אמרה 'לא' למטופל"
"בתור ילדה שלא מעט פעמים ביקרה את אמא בבית החולים במסגרת העבודה, כל הזמן שמעתי שהיא רופאה מדהימה, מסורה לעבודה ולמטופלים", סיפרה בתה אורלי. "היא אף פעם לא אמרה 'לא' למטופל - כל מטופל שרצה לראות אותה, השקיעה בו זמן. המון פעמים עבדה שעות ארוכות מאוד ביום".
פרופ' אלונה זר קוך: "מעבר לתפקידים, לתארים ולהישגים, מירה בנתה כאן קהילה מקצועית. בשקט האופייני לה, בלי צורך באור הזרקורים, היא טיפחה והכשירה דורות של אונקולוגים, חלקם מנהלי תחומים, יחידות ומחלקות"
פרופ' אלונה זר קוך, מנהלת האונקולוגיה הרפואית במרכז האונקולוגי ע"ש פישמן ברמב"ם, ספדה בהלוויה לד"ר וולנר: "מקצועית, אנושית, רופאה בחסד עליון, צנועה, מסורה, לב ענק - אלו רק חלק מהמילים שעלו שוב ושוב אתמול בערב בקבוצות הוואטסאפ של האגף האונקולוגי, של צוות ריאה ברמב"ם ושל האיגוד האונקולוגי. מעבר לתפקידים, לתארים ולהישגים, מירה בנתה כאן קהילה מקצועית.
"בשקט האופייני לה, בלי צורך באור הזרקורים, היא טיפחה והכשירה דורות של אונקולוגים, חלקם מנהלי תחומים, יחידות ומחלקות היום. היא הייתה שותפה לעשרות מחקרים קליניים, מקומיים ובינלאומיים, שתרמו לשינוי פני הטיפול בסרטן ריאה בעשורים האחרונים - ומעל לכל, העניקה טיפול מסור, מקצועי ואנושי לאלפי מטופלים, ועזרה להם לצלוח את המסע הקשה והכואב. אותו מסע שהכריע אותה בסופו של דבר".
"הלב שבור ואין עין יבשה"
בשנת 2022 אובחנה ד"ר וולנר בסרטן השחלה. "ברור שהידיעה הראשונית הייתה שוק ועצב גדול נורא, אבל הגישה שלה לחיים הייתה 'זה מה יש ובוא נתמודד עם זה'", מספרת בתה אורלי. ד"ר וולנר החלימה מהמחלה, אך זו שבה בשנת 2024. "היא נלחמה עד הסוף, גם אחרי שהסרטן חזר בפעם השנייה. הטיפולים הכימותרפיים גרמו לה לתופעות לוואי מאוד קשות והחלישו אותה, והיינו שואלים אם היא רוצה להפסיק - והיא אמרה שלא. היא נלחמה עד הסוף כדי להיות איתנו, עם המשפחה. ככה היא הייתה".
ד"ר מושקוביץ' מוסיפה: "רגע האבחנה שלה היה הלם. היא גילתה את המחלה תוך כדי המרפאה - הרגישה לא טוב, הלכה לעשות CT, והמשיכה לעבוד. כל עוד כוחה עמד לה המשיכה לטפל ולהיות שם עבור החולים. היא ידעה מה יגיע, ניהלה את המחלה ואת הטיפול, וגם ידעה להגיד מתי די. לא באה בטענות לאף אחד, לא רצתה להטריח - בשביל עצמה לא ביקשה הרבה".
5 צפייה בגלריה
"לא באה בטענות לאף אחד, לא רצתה להטריח - בשביל עצמה לא ביקשה הרבה"
(צילום: דוברות רמב"ם)
פרופ' בן אהרון אמרה בהקשר זה ש"גם בתקופת מחלתה הקשה ביקשה להמשיך לעבוד ככל שיכלה, וניכר היה כי האונקולוגיה, הטיפול במטופלים והמעורבות באגף הם בנפשה, גם כשהיא עצמה התמודדה עם מחלה סוערת באופן מעורר השראה".
גם פרופ' זר קוך התייחסה בהספדה למאבק הנחוש של ד"ר וולנר: "לא רבים יודעים שגם אחרי שאובחנה, וגם תחת טיפולים מורכבים, היה חשוב לה להמשיך להיות חלק מאיתנו. היא המשיכה להגיע לישיבות, להפעיל מרפאה ולתת מענה לעמיתים ולמטופלים. וגם ממיטת האשפוז, בחודשים האחרונים, המשיכה לשלוח הודעות, להציע פתרונות למקרים מורכבים, להתעניין ולעזור - כמו שעשתה תמיד. מירה, הלב שבור ואין עין יבשה באגף. קשה לדמיין את המשך הפעילות בלעדיך. המורשת שלך תמשיך לחיות דרך הרופאים שלימדת וחנכת, דרכנו העמיתים שלך, ודרך אלפי המטופלים שנגעת בחייהם".
האחות שירה סתר: "ד"ר וולנר, מירה שלנו. פחדנו וידענו שהיום הזה יגיע. מי כמוך יודעת עד כמה קשה לפעמים המחלה הזו, וכמה היא מכלה את כוחות הגוף והנפש של האדם ושל אוהביו. עכשיו את נחה - כבר לא נלחמת, לא כואבת יותר"
שירה סתר, אחות ברמב"ם שעבדה עם ד"ר וולנר כאחות מתאמת גידולי ריאה, ספדה אף היא בהלוויה: "ד"ר וולנר, מירה שלנו. פחדנו וידענו שהיום הזה יגיע. מי כמוך יודעת עד כמה קשה לפעמים המחלה הזו, וכמה היא מכלה את כוחות הגוף והנפש של האדם ושל אוהביו. עכשיו את נחה - כבר לא נלחמת, לא כואבת יותר. את תחסרי לנו מאוד ביום-יום - בחיוך המבויש, בחיבוק החם, ב'ילדתי' שלך שתמיד ריגש ועטף באהבה. הענקת רפואה מתקדמת ושמרת על אופטימיות ואנושיות שכל כך אפיינו אותך. נזכור גם את רגעי השטות והצחוק, את הברק הילדותי בעיניים, הקפה בצוותא ושיחה על משמעות החיים".
יוסי ערבליך, יו"ר ומייסד ארגון "למענכם", ציין כי ד"ר וולנר "הייתה מהדמויות הבולטות והמוערכות בעולם האונקולוגיה בישראל.
יוסי ערבליך, יו"ר "למענכם" היא שילבה מקצועיות נדירה, מסירות אין קץ ואנושיות יוצאת דופן, והקדישה את חייה לטיפול באלפי חולים ולליווי משפחות ברגעים המורכבים ביותר. במשך שנים רבות עמדנו עמה בקשר מקצועי הדוק, התייעצנו עמה במקרים רפואיים מורכבים והפנינו אליה חולים רבים. ד"ר וולנר ליוותה את פעילות 'למענכם' לאורך השנים, נענתה לכל פנייה וסייעה במסירות ובאנושיות למטופלים ומשפחות רבות. פטירתה היא אבדה גדולה למערכת הבריאות, לקהילת הרופאים ולאלפי המטופלים שטופלו על ידה".
פורסם לראשונה: 12:46, 09.06.26
