בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
ניתוחי מוח מורכבים, צנתורים בכלי דם זעירים וטיפול נמרץ ייעודי: מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק פועל כיום סביב השעון ומקבל מטופלים מכל הארץ. נוירולוגים, מנתחים ומצנתרים עובדים בו יחד כדי להציל חיים ולהחזיר חולים לתפקוד. מי שמבקר במקום היום יתקשה להאמין שלפני עשור עוד לא היו בבית החולים יחידת שבץ או מחלקה נוירולוגית של ממש. אז איך נולד המערך הזה, ואיך בונים את כל היכולות האלה מאפס?
את ההקמה הובילו פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק ופרופ' נתן בורנשטיין, שמנהל את המערך גם כיום. "פרופ' הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק דאז, פנה אליי ושאל אם אני מוכן לקחת את האתגר של הקמת מערך מוח, כולל נוירולוגיה ונוירוכירורגיה", הוא נזכר. "הסכמתי מיד. כל השאר היסטוריה".
"שבץ הוא המקצוע שלי": הצוות מאחורי מערך המוח
תוכנית העבודה של פרופ' בורנשטיין קבעה שבתוך חמש שנים יעמדו על הרגליים ארבעה עמודי תווך: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, צנתור מוח ודימות מוח. "מוח הוא דבר מורכב, וצריך שיתוף פעולה מלא של כולם", הוא מסביר. ומוסיף שכשמדובר באיבר כל כך חשוב, "השלם שווה יותר מכל חלקיו".
פרופ' נתן בורנשטיין - מנהל מערך המוח, המרכז הרפואי שערי צדקקרדיט: דוברות שערי צדקמכאן, החל פרופ' בורנשטיין ברצף גיוסים - והגיוס הראשון נבע מתחום ההתמחות שלו. "שבץ הוא המקצוע שלי", הוא מספר בחיוך. אחרי שיחה על כוס קפה, הצליח לשכנע את ד"ר רוני אייכל, שעבד אז בהדסה, להצטרף למחלקה הדשה והמבטיחה: "הסברתי לו על האופק ששערי צדק יכול לתת", נזכר פרופ' בורנשטיין.
זו הייתה יריעת הפתיחה: אחריו הצטרפו למחלקה גם ד"ר נבו מרגלית מאיכילוב, ד"ר יעקב אמסלם מרמב"ם וד"ר אליאל בן דוד מהדסה, שמנהל את היחידה לדימות ראש וצוואר.
כיום פועלות במערך תת-התמחויות רבות: הפרעות תנועה כמו פרקינסון, כאבי ראש, אפילפסיה, שבץ ומחלות עצב ושריר. מערך המוח ממשיך לצמוח, ופרופ' בורנשטיין מספר כי לאחרונה גויסה גם מומחית לקוגניציה ולזיכרון, כדי להרחיב את טווח השירותים. הדבר קריטי לטיפול מיטבי: בנוירוכירורגיה יש מומחים נפרדים לעמוד שדרה, לגידולי מוח ולבסיס הגולגולת. "אדם אחד לא יכול להחזיק בכל המיומנויות האלה, ולכן אנחנו מגייסים רופאים בעלי תת-התמחויות ספציפיות", הוא מדגיש.
המחקר הוא חלק מהותי בפעילות המערך. פרופ' בורנשטיין הקים באוניברסיטה העברית קורס עם פרופ' עידן שגב, חוקר מוח ישראלי ופרופסור לחישוביות עצבית, שבו רופאי המערך מלמדים חוקרי מוח איך נראה חולה. בכנס הנוירולוגיה השנתי לפני שנתיים זכה המערך במספר התקצירים הגדול ביותר. "את כל זה המערך עושה תחת 'רוח שערי צדק'", הוא מציין, "לפיה החולה במרכז, והכול בחמלה".
מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק
(קרדיט: דוברות שערי צדק)
"החולים הקשים ביותר שוכבים ביחידה אחת"
ד"ר רוני אייכל - מומחה לנוירולוגיה, שבץ מוחי וטיפול נמרץ נוירולוגי, המרכז הרפואי שערי צדקקרדיט: דוברות שערי צדקמחלקת הנוירולוגיה, בניהולו של ד"ר רוני אייכל, כוללת כיום 21 מומחים, 31 מיטות אשפוז, עשר מיטות אשפוז יום ותשע מיטות טיפול נמרץ נוירולוגי. "הצלחנו לפתח תחומים שלא קיימים בישראל, כמו טיפול נמרץ נוירולוגי ייעודי", הוא אומר.
היחידה יחודית בארץ, עם צוות וציוד המותאמים לחולים המורכבים ולטיפול בהם לאחר ניתוחים וצנתורים. "החולים הקשים ביותר בנוירולוגיה ובנוירוכירורגיה שוכבים ביחידה אחת, בניהול מומחים שהוכשרו במוסדות מובילים בעולם", מספר ד"ר אייכל.
הטיפול בשבץ נבנה סביב הצורך לחסוך זמן: מסלול מהיר בחדר המיון, אפליקציה שפותחה עם מד"א ומתריעה על מטופל בדרך לבית החולים ו-MRI נייד בטיפול הנמרץ, שמאפשר לבדוק חולים שמסיבות שונות לא יכולים להגיע ל-CT.
ד"ר אייכל מספר על כמה מטופלים שטופלו לאחרונה ביחידה עם מחלה נדירה שבה הפרכוסים אינם פוסקים ומסכנים חיים על שם "FIRES". "הסבירות שאנשים כאלה ימותו מהמחלה היא 80%". הצוות הצליח להציל את חייהם ולהחזיר אותם לחיים פעילים. "כדי להציל אותם צריך נגיעה של כמעט כל המומחים במהלך הטיפול. אי אפשר לעשות את זה בלי מערך שלם".
בעשור הבא הוא צופה אתגר גדול במתן טיפול למחלות כמו דמנציה. "יש טיפולים ראשונים לחולים עם מצב מקדים לאלצהיימר, אך עדיין לא ברור איך מערכת הבריאות תספק אותם לכולם". לדעתו, הפתרון יבוא מטכנולוגיה, מבינה מלאכותית ומאנשי מקצוע תומכים, ולצדם שאלה פתוחה: "מה המטופל מוכן לקבל ממחשב, ומתי הוא חייב אדם שעומד מולו".
ד"ר נבו מרגלית, מנהל מחלקת הנוירוכירורגיה, המרכז הרפואי שערי צדקקרדיט: דוברות שערי צדק"יש מטופלים שחשבו שהם רגע מעיוורון, ופתאום חוזרים לראות"
"המחלקה שלנו הוקמה על ידי ארבעה רופאים, בקושי", אומר ד"ר נבו מרגלית, מנהל מחלקת הנוירוכירורגיה. כיום היא מונה תשעה רופאים בכירים ושבעה מתמחים, ומבצעת ניתוחים בכל ימות השבוע, לעומת שני ניתוחים בשבוע בתחילת דרכה.
"המחלקה היא מרכז ארצי לשתלי גזע מוח לחירשות, שהם שתלים שונים משתל השבלול המוכר, ודורשים מיומנות גדולה בהשתלה", הוא מספר. לדבריו, מתחילת 2026 נותחו במחלקה 48 מטופלים מכל הארץ מחוץ לירושלים רבתי, מה שמעיד על אמון גדול שאנחנו מקבלים מהחולים. "נוצרה מצוינות שהפכה למוכרת בכל הארץ".
ד"ר מרגלית מתאר מטופלים שמאבדים ראייה בגלל גידול שלוחץ על עצבי הראייה, לעיתים אחרי עיכוב באבחון. "אנחנו עושים מין נס קטן", הוא אומר. הניתוח עוצר את ההידרדרות ובמקרים רבים אף משפר את הראייה. "הם חשבו שהם רגע מעיוורון, ופתאום חוזרים לראות".
הוא מתאר גם נפגעי חבלות ראש קשות שמגיעים במצב מדאיג ומשתחררים מבית החולים על הרגליים, הודות למענה מהיר, לטיפול נמרץ ולניתוח. חלקם זקוקים לשיקום ואחרים חוזרים לתפקוד מלא. רפואת הילדים המפותחת של שערי צדק מאפשרת לטפל גם בילדים עם גידולי מוח מסובכים, בצוות המותאם לצורכי המטופל ולמומחיות הנדרשת. הרכבת צוותי הטיפול נעשית, לדבריו, "ללא אגו", והשיקול היחיד הוא טובת המטופל.
לדברי ד"ר מרגלית, גם בתקופה שבה רופאים רבים עוזבים את ישראל, והמצב "חמור במיוחד בקרב נוירוכירורגים", גייס המערך שלושה רופאים בכירים. ביניהם מנתח עמוד שדרה אמריקאי מצליח שהחליט לעלות לישראל ובחר לעבוד בשערי צדק. "זו שליחות וציונות כמו פעם". על רקע בניית מבנה אשפוז חדש, הוא מתאר את בית החולים ואת המערך כ"ילד שגדל מהר והבגדים כל הזמן קטנים עליו, ולכן צריך לתפור לו בגדים חדשים".
"עורקים בקוטר של מילימטר אחד"
ד"ר יעקב אמסלם, מנהל היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית ב שערי צדקצילום: שערי צדקהיחידה לנוירורדיולוגיה פולשנית הוקמה ב-2016. "אנחנו מספקים מענה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, לכל הפתולוגיות של כלי הדם במערכת העצבים, לכל הגילאים, מפגים ועד גיל הזקנה", אומר מנהלה, ד"ר יעקב אמסלם. "בשערי צדק אפשרו לנו לבנות צוות גדול מספיק לכך: אני, ד"ר סיימון קומלי, ד"ר מוחמד מעאני וד"ר ולדימיר בורודצקי".
באירוע מוחי חריף, כשכלי דם גדול במוח חסום, הצוות שולף את הקריש בצנתור. "אנחנו עושים את זה עד 24 שעות מתחילת התסמינים, אם ההדמיה מוכיחה שיש מה להציל. בשערי צדק מבצעים MRI חירום דרך המיון, שירות חריג יחסית לבתי חולים אחרים". מפרצת מדממת, הוא מסביר, דורשת טיפול בתוך 24 שעות מההגעה, ובמקרים קשים באופן מיידי. "אצל מבוגרים בני 60 עד 70 ומעלה שנפלו ונפגעו מדימום תחת קרום המוח, אנחנו סוגרים את העורק שמזין אותו, והדימום לא חוזר".
מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק
(קרדיט: דוברות שערי צדק)
אחד המקרים הבולטים שהוא מתאר הוא של פג שנולד כחודשיים וחצי עד שלושה לפני המועד, במשקל נמוך, עם מום עורקי-ורידי שדימם כבר בלידה. "נאלצנו לנווט בצנתור בעורקים בקוטר של מילימטר אחד ופחות, ולהגיע במדויק לתוך המום כדי לסגור אותו בדבקים מיוחדים, בלי לפגוע בכלי דם בריאים. בזכות טכנולוגיית ההדמיה החדשה, עם הזרקות סלקטיביות בשישה-ממדים ושחזורים מרחביים, הסגירה הצליחה. היום, שנתיים אחר כך, הילד מתפתח היטב ומבצע את כל התפקודים הנוירולוגיים התקינים לגילו".
בעתיד הוא רואה שילוב של רובוטיקה, בינה מלאכותית והרופא המטפל. "הטכנולוגיה תאפשר לנו להבין טוב יותר את הפתולוגיות, לבצע סימולציות שמתאימות את המכשור לכל חולה, ולנווט בדיוק גבוה יותר, כדי להפחית את הסיכונים למינימום". שאיפה נוספת היא להקים בישראל תוכנית תת-התמחות רשמית, כך שרופאים לא יצטרכו לנסוע לחו"ל. "היקף המקרים אצלנו דומה לזה של מרכזים מובילים באירופה. הטכנולוגיה תמשיך להתקדם, ואנושיות, מקצועיות ומוסריות חשובות לא פחות ממנה".
"אין בריאות בלי בריאות המוח"
פרופ' בורנשטיין רואה בשמירה על המוח לפני שחלה את האתגר הגדול של השנים הבאות. "אין בריאות בלי בריאות המוח. בעולם מדברים על אריכות ימים, אבל כשהמוח לא מתפקד, אין איכות חיים – גם אם החיים ארוכים".
לדבריו, מערך המוח יצטרך להוביל גם את מהלך ה-Brain Health של ארגון הבריאות העולמי, הכולל תוכניות לשימור בריאות המוח ומניעת מחלות עתידיות. "מי שחולה צריך לקבל את הטיפול הטוב ביותר, יחס טוב ושירות מעולה. בנוסף, אני מקווה שנמשיך לעזור לאנשים להישאר בריאים במוח, ואם צריך, לתקן אותו".
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
פורסם לראשונה: 08:00, 01.11.26
