מחקר ישראלי חדש מצא הבדלים בהרכב חיידקי המעיים בקרב חולי פרקינסון בהתאם לחומרת התסמינים המוטוריים והדיכאוניים של המטופלים. המחקר שנערך במרכז הרפואי לבריאות הנפש ע"ש י. אברבנאל ובשיתוף המערך הפסיכיאטרי והנוירולוגי בבית החולים איכילוב, עשוי לחולל שינוי באבחון ובטיפול בחולים בתחום ומהווה תקווה לרפואה מותאמת אישית שתוכל להשתמש בחיידקים ספציפיים - הן כאינדיקטורים למהלך המחלה, ובהמשך אף לטיפול בפני עצמו.
במסגרת המחקר 59 מטופלים המאובחנים כחולים בפרקינסון וסובלים מדיכאון ברמות שונות, עברו הערכה פסיכיאטרית ונוירולוגית במטרה להעריך את מצבם הנפשי והקוגניטיבי וכן את חומרת הסימפטומים המוטוריים של מחלת הפרקינסון שאיתה הם מאובחנים. בנוסף, נלקחה דגימת צואה מאותם מטופלים כדי לנתח את אוכלוסיית חיידקי המעי שלהם.
"גילינו כמה דברים מעניינים", מספר ד"ר יצחק דנגור, פסיכיאטר בכיר במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל, האחראי על תחום המחקר והחדשנות במרכז ועורך המחקר. "מצאנו הבדלים בהרכב החיידקים במעי בקרב מי מהחולים שהיה בדיכאון ומי שלא. בנוסף, מצאנו שההבדל הוא לפי חומרת הסימפטומים המוטוריים למי שהיו סימפטומים חמורים ומי שלא.
"מה שעוד יותר מעניין הוא שראינו שהסימפטומים של הדיכאון והפרקינסון הלכו ביחד. נמצא הבדל מאוד משמעותי באוכלוסיית המיקרוביום בקרב המטופלים שהתייצגו עם תסמיני דיכאון ופרקינסון הדומים בחומרתם, לבין כאלה שהציגו חוסר התאמה בין חומרת התסמינים המוטוריים לבין חומרת תסמיני הדיכאון".
ד"ר יצחק דנגורלדבריו, הדבר יכול ללמד אותנו שיש קבוצה מסוימת בתוך חולי הפרקינסון עם דיכאון שיש להם אתיולוגיה משותפת קדומה שקשורה למעי. "כלומר, לא כל חולי הפרקינסון סובלים מאותה סיבה וכנראה שיש אחוז מסוים לא מבוטל מהם שכן אפשר לקשר את התחלואה שלהם למצב החיידקים במעי", הוא מסביר, "עוד מצאנו שמבחינה קוגניטיבית יש קשר בין התפקודים הניהוליים לחיידקי המעי: ככל שהתפקודים הניהוליים היו בתפקוד יותר גבוה, כך סביבת המיקרוביום הייתה יותר בריאה".
ד"ר יצחק דנגור: "ראינו שהסימפטומים של הדיכאון והפרקינסון הלכו ביחד. נמצא הבדל מאוד משמעותי באוכלוסיית המיקרוביום בקרב המטופלים שהתייצגו עם תסמיני דיכאון ופרקינסון הדומים בחומרתם, לבין כאלה שהציגו חוסר התאמה בין חומרת התסמינים המוטוריים לבין חומרת תסמיני הדיכאון"
הוא מוסיף: "כמובן שיש גם חיידקים ספציפיים שנמצאו עם קורלציה מאוד מובהקת לשינויים במצב הרוח ושינויים מוטוריים, חיידקים שכבר בעבר נמצאו על ידי מחקרים קודמים כקשורים בדיכאון ותסמינים של פרקינסון. החיידקים האלה יוכלו לשמש אותנו בעתיד למטרות טיפוליות אם נוכיח שיש קשר בין החיידק הספציפי לבין התחלואה, אך כבר עכשיו הם יוכלו לשמש אותנו כמרקרים כדי להבין את התקדמות המחלה. על ידי למידת המיקרוביום אנחנו מנסים למצוא דרכי טיפול מכוונות רפואה אישית - שיתמקדו במיקרוביום של המטופל ולא רק בתסמינים הפסיכיאטריים, וכך למנוע תופעות לוואי ולהבטיח טיפול יעיל יותר".
טיפולים מבוססי מיקרוביום יחליפו תרופות?
לא מעט שנים שתחום המיקרוביום מהווה מוקד להתעניינות גדולה בקרב קהילות החוקרים בעולם. מחקר זה הינו מחקר המשך למחקר קודם שנערך בבית חולים אברבנאל שהתמקד במטופלים הלוקים בפתולוגיה פסיכיאטרית מאג'ורית ובעיקר סכיזופרניה. גם בו נמצאו חיידקים ספציפיים והרכב מיקרוביום שמשתנה בהתאם למצבו הנפשי של המטופל ובעיקר לתסמינים דיכאוניים/מאניים.
"המיקרוביום הוא למעשה מיקרו-סביבה של יצורים, בעיקר חיידקים, פטריות ווירוסים שנמצאים כנראה בכל החלקים בגוף שלנו, אך רובם נמצאים במעי, כאשר מדברים על בין קילו לשלושה קילו וחצי של חיידקים", מסביר ד"ר דנגור. "אפשר להתייחס לחיידקי המעי כאיבר נוסף שגודלו ממש כגודל המוח שלנו עם השפעה דו-סטרית בין המוח למעי, מה שמכונה ציר המוח-מעי. כנראה שיש לנו בגוף יותר תאים חיידקיים מתאים אנושיים. החיידקים חיים איתנו באיזושהי סימביוזה, התפתחו איתנו אבולוציונית, והם מעורבים בכל התהליכים הביוכימיים שלנו כבני אדם, לטוב ולרע".
ד"ר יצחק דנגור: "אחוזים לא מבוטלים של הסובלים מפרקינסון מדווחים על עצירויות 40-30 שנה לפני האבחנה שלהם עם המחלה. ישנה תיאוריה שאולי יש קשר בין הדברים, שהמחלה מתפתחת במערכת העצבים של המעי ולאט-לאט מטפסת דרך עצב הוואגוס אל מוח. יש כבר מחקרים שתומכים בזה"
כדי להמחיש את ההשפעה הגדולה של המיקרוביום בתחום בריאות הנפש, מונה ד"ר דנגור את אחד הנוירוטרנסמיטורים הידועים הקשורים בדיכאון והפרעות חרדה – סרוטונין – וההשפעה הגדולה של המיקרוביום על ייצורו בגוף. "הרבה מדברים על סרוטונין כטיפול נוגד דיכאון וחרדה. המולקולות שמהן הגוף מייצר סרוטונין מאוד תלויות בספיגה של החיידקים במעי", הוא מגלה, "יתרה מכך, 85% מהסרוטונין מיוצר על ידי החיידקים ולא על ידי בני אדם. אותם חיידקים יודעים לייצר גם נוירוטרנסמיטורים אחרים כמו נוירואדרנלין, או לייצר חומצות שומן קצרות שמאוד משפיעות על המערכת הפרא-סימפטטית – אותה מערכת הקשורה לתגובות לחרדה".
הוא מוסיף: "ישנו כאמור קשר מאוד חזק לבין המיקרוביום לבין שינויים במצב הרוח באנשים עם אפיזודות מאניות או דיכאוניות. הנושא של פרקינסון מעניין מאוד כי בפרקינסון אחד הסימפטומים המובילים הוא דיכאון – קודם מזהים את הדיכאון ורק אחר כך מבינים שהבנאדם סובל מפרקינסון. כמובן שהדיכאון מאוד מסבך את יכולת הטיפול והפרוגנוזה בפרקינסון: הוא גורם לאנשים פחות לשתף פעולה עם הטיפול ומביא להחמרה בתסמיני המחלה. באופן כללי דיכאון הוא אחד מגורמי הסיכון לכל תחלואה באשר היא. כל פרוגנוזה פחות טובה ברגע שיש דיכאון".
לדבריו, כיום לא מעט תיאוריות מחקריות מתמקדות בהשפעה של הרכב החיידקים על התפתחות פרקינסון. "אחוזים לא מבוטלים של הסובלים מפרקינסון מדווחים על עצירויות 40-30 שנה לפני האבחנה שלהם עם המחלה. ישנה תיאוריה שאולי יש קשר בין הדברים. שהמחלה מתפתחת במערכת העצבים של המעי ולאט-לאט מטפסת דרך עצב הוואגוס אל מוח. יש כבר מחקרים שתומכים בזה ומראים שהפתולוגיה הזאת מתחילה מוקדם יותר במעי כמה עשרות שנים קודם לכן ויכולה להיות מטווחת על ידי חיידקים".
אז מה משפיע על מה - המיקרוביום על דיכאון או ההיפך?
"גם וגם. ציר המוח-מעי הוא כנראה ציר שעובד בהשפעה דו-סיטרית. כלומר, לחיידקים במעיים יש יכולת להשפיע על ייצור של נוירו-טרנסמיטורים או על הספיגה שלהם וגם על רמת הקורטיזול בגוף – הורמון הסטרס. יש המון דרכים לעשות מניפולציות על המוח דרך שינוי הרכב החיידקים".
האם בעתיד גישות טיפוליות מבוססות מיקרוביום יוכלו להחליף מתן טיפול תרופתי פסיכיאטרי?
"אני מאמין שבחלק מהמקרים טיפולים ממוקדי מיקרוביום יוכלו להחליף את הטיפול התרופתי ובמקרים מסוימים יוכלו להיות המוקד העיקרי של הטיפול. למשל, יש כיום מחלה פנימית עם ביטוי נוירולוגי/פסיכיאטרי שמתבטאת בדלקת של המוח שיכולה להתבטא במצבים פסיכוטיים ובשינויים בהתנהגות כתגובה לאי-ספיקה של הכבד. מה שקורה הוא שחיידקים במעי מייצרים מולקולה מסוימת שמהווה רעלן למוח. הכבד לא מצליח לנטרל אותה ואז לבנאדם יש מצב של דלקת במוח עם ביטוי נוירולוגי ושינויים בהתנהגות. הטיפול היום מוכוון לחיידקים האלה, בין אם על ידי גישות הגורמות לשלשולים או על ידי השתלת צואה. אנחנו רואים שאותם תסמינים נפשיים וכמובן הדלקת במוח מופחתים כתגובה לשינוי בחיידקים במעי.
"כבר כיום לדברים אקוטיים מסוימים יש גישות שמתייחסות ישירות לחיידקים", מסכם ד"ר דנגור, "אני משער שבעתיד הדבר יאפשר טיוב של הטיפול שיאפשר לנו לבחור טיפול שיהיה יותר טוב למטופל ויגרום לו לפחות תופעות לוואי. נוכל לעקוב אחר המצב שלו עם מדדים שהם אובייקטיביים כמו שינויים במיקרוביום ולא רק מדדים סובייקטיביים כמו התרשמות של הפסיכיאטר או דיווח של המטופל".
