בשיתוף אונקוטסט
בכל שנה מאובחנים בישראל כ-3,200 בני אדם עם סרטן המעי-הגס. למרבה הצער, הנתונים מלמדים כי שיעור ההישרדות של חולים עם מחלה זו עומדים על כ-50% בלבד בפרק זמן של כ- חמש שנים מרגע האבחון.
1 צפייה בגלריה
סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס
שיעור הישרדות של 50%. סרטן המעי הגס
(צילום: shutterstock)
"כמו בכל המחלות הממאירות, כך גם בסרטן המעי הגס, ככל שהגילוי מתרחש מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לטיפול מיטבי ואפילו ריפוי. רק במקצת מסוגי הסרטן קיימות בדיקות סקר לאבחון מוקדם, ובסרטן המעי הגס קיימות שתי בדיקות כאלו", מסבירה ד"ר אסתר טחובר מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול בבית החולים אסותא ברמת החייל.
"שני האמצעים העיקריים לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס הם בדיקת דם סמוי בצואה (לאוכלוסיית בני 50-74 בסיכון רגיל) – בדיקה שמיועדת לגלות דימום סמוי שאינו נראה לעין ושעלול להצביע על פוליפים או על סרטן, שכן סרטן ופוליפים במערכת העיכול נוטים לדמם, ובדיקת קולונוסקופיה (לאוכלוסייה שבסיכון גבוה יותר כגון בעלי רקע משפחתי או אישי של פוליפים או סרטן, בדיקת דם סמוי חיובית או סימפטומים חשודים) – בדיקה שמאפשרת להתבונן בחלחולת ובמעי הגס באמצעות קולונוסקופ המוחדר דרך פי הטבעת. הקולונוסקופ בנוי מצינור דק ובו מצלמה זעירה הממוקמת בקצהו ומכשירים נוספים לפי הצורך", מוסיפה ד"ר טחובר.
ד"ר אסתר טחוברד"ר אסתר טחוברצילום: דוברות אסותא

הסיכון עולה עם הגיל

שיעורי ההיארעות של סרטן המעי הגס עולים מאוד עם הגיל, והאוכלוסייה המבוגרת נמצאת בסיכון מוגבר לתחלואה. משרד הבריאות והאיגודים המקצועיים בישראל ממליצים לבני 50 ומעלה לבצע בדיקת דם סמוי בצואה על ידי ערכה שנמסרת בקופה. במקרים מסוימים בהמלצת הרופא\ה יש לבצע במקום בדיקת קולונוסקופיה. כמו כן בכל גיל, במקרים בהם מופיעים תסמינים כמו צואה דמית, עצירות או שלשול ממושך, כאבי בטן, ירידה דרסטית במשקל וכדומה, חשוב מאוד לגשת לרופא\ת המשפחה ולהיבדק בהקדם.
"כמעט כל גידול סרטני במעי הגס מתחיל בפוליפ – בליטה בשרנית הגדלה מהדופן הפנימי של המעי הגס אל תוך חלל המעי ובחלק מהמקרים הופכת לגידול ממאיר. באמצעות בדיקת קולונוסקופיה ניתן לאתר את הפוליפים האלו ואף להסירם באותה בדיקה עוד בטרם התפתחו לגידול סרטני מסוכן", אומרת ד"ר טחובר.
ישנן בדיקות נוספות הנמצאות כעת בפיתוח שקרוב לוודאי תחלפנה או תתווספנה לבדיקות הדם הסמוי והקולונוסקופיה בשנים הקרובות כגון בדיקות של שינויים גנטיים בדם או בצואה.
איך מטפלים בכל שלב של המחלה? "במידה שאובחן גידול ממאיר במעי הגס, רמת ההתפשטות שלו תקבע את אופן הטיפול. באופן כללי, בשלב 1 הגידול החל להתפתח לתוך דופן המעי ולכל היותר לתוך שריר המעי אך לא מעבר לזה ואין עדות להימצאות מחלה במקומות נוספים בגוף", מסבירה ד"ר טחובר, "בשלב 2 הגידול התפשט דרך כל דופן המעי אבל לא הגיע לאיברים סמוכים, לבלוטות לימפה או לחלקים אחרים בגוף. בשלב 3 הגידול הגיע לבלוטות הלימפה הסמוכות למעי הגס. בשלב 4 הגידול התפשט מהמעי הגס לאיברים מרוחקים בגוף ושלח גרורות למקומות נוספים כמו הכבד או הריאות".
במרבית המקרים בשלבים המוקדמים של המחלה יתבצע ניתוח להסרת הגידול ושליחת הממצאים לבדיקה פתולוגית כדי לבחון לאיזו שכבה הגידול התפשט והאם הגיע לבלוטות. לפי הממצאים הפתולוגים והמאפיינים האישיים של כל חולה, ניתן לשער את הסיכון לחזרת המחלה ולפיו לקבוע את הטיפול המשלים\המונע המומלץ ע"י הצוות הרפואי.

הבדיקה שיכולה לקבוע את הסיכוי לחזרת המחלה

לאחרונה נכנסה לשימוש בדיקת "גארדנט ריביל" Guardant Reveal המשווקת על ידי חברת אונקוטסט, ככלי נוסף להערכת הסיכון לחזרת המחלה. "לאחר הניתוח, לצוות הרפואי חשוב לבדוק האם נותרה שארית מחלה מינימלית. למעשה, אנחנו מבקשים לדעת האם יש גרורות קטנות מאוד שלא ניתן לאתר אותן בבדיקות ההדמיה. המידע הזה חשוב מפני שבמקרים בהם נותרה שאריות מחלה היא עלולה לגרום לחזרה של הסרטן בעתיד", מסבירה ד"ר טחובר.
"בדיקה זו היא בדיקה גנומית מבוססת בדיקת דם ("ביופסיה נוזלית") הנלקחת מספר שבועות לאחר הניתוח להסרת הגידול, המספקת מידע לגבי קיום שאריות מחלה מינימלית (MRD – Minimal Residual Disease). בבדיקה מבודדים את הדנ"א החופשי המופרש מהגידול לזרם הדם ומבצעים סריקה קפדנית לאיתור שינויים גנומיים (מוטציות) ושינויים אפיגנטיים (שינויים על גבי ה-DNA המאפשרים להבדיל בין DNA ממקור גידולי לDNA בריא)" אומרת ד"ר טחובר, "מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון להישנות מוקדמת של המחלה. הבדיקה אינה פולשנית ולמעשה מצריכה מהמטופל לבצע בדיקת דם פשוטה"
לדברי ד"ר טחובר, עד כה זיהוי קבוצת המטופלים בסיכון להישנות מחלה הייתה מבוססת על כלים קליניים ופתולוגיים מוגבלים ועל כן חלק מהמטופלים בשלב זה טופלו גם בכימותרפיה לאחר הניתוח ללא צורך, וההפך – חלק מהחולים הזקוקים לטיפול משלים, לא קיבלו טיפול וחוו הישנות מחלה. בעזרת בדיקה זו ניתן להעריך את הסיכון לחזרת מחלה באופן ספציפי לכל חולה.

"הבדיקה הזאת הייתה חשובה מאוד עבורי"

אנטולי גימפלמן (55) מפתח תקווה, נשוי ואב לשני ילדים, ביצע לפני כשנה בדיקת קולונוסקופיה ובמהלכה אותרו פוליפים רבים במעי הגס. לאחר התייעצות רפואית הוחלט על ניתוח להסרה של המעי הגס. לאחר הניתוח, נשלח החומר הניתוחי למעבדה ושם התגלה שקיים גידול סרטני באחד מהפוליפים הגדולים שהתפשט לבלוטות הסמוכות.
ד"ר טחובר הסבירה לגימפלמן שעליו לקבל טיפול כימותרפי משלים למשך שלושה חודשים להורדת הסיכון לחזרת מחלה. בנוסף, היא דנה איתו על בדיקת Guardant Reveal של אונקוטסט, כדי להעריך טוב יותר את הסיכון לחזרת המחלה.
גימפלמן בחר לבצע את הבדיקה לאחר שלושה חודשי טיפול כימי ומכיוון שהתוצאה הייתה חיובית הוצע לו להמשיך בעוד שלושה חודשים של טיפולים כימותרפיים. לאחר שישה חודשים של כימותרפיה הוא עבר להמשך מעקב צמוד עם בדיקות דם והדמיה.
"הבדיקה הזאת הייתה חשובה מאוד עבורי", אומר אנטולי, "היה לי חשוב להשתמש בבדיקה הזו שמצאה דנ"א של הגידול בדם לאחר שלושה חודשי טיפול והשפיעה על ההחלטה לתת כימותרפיה לשלושה חודשים נוספים".
"בדיקת Guardant Reveal נחשבת לבדיקה יעילה שיכולה לסייע לנו להעריך את הסיכון לחזרת המחלה", אומרת ד"ר טחובר, "אמנם הבדיקה לא בסל הבריאות, אך היא זמינה לחולים בעלי פוליסת ביטוח בריאות פרטית", היא מוסיפה, "הבדיקה הזו היא זו הדרך שלנו לקבוע את הטיפול המיטבי עבור החולה ולהיות במעקב אחר אפשרות של הישנות המחלה בעתיד".
בשיתוף אונקוטסט