בשנים האחרונות ניכרת בעולם עלייה במספר בני ובנות הנוער מתחת לגיל 18 שבוחרים לעבור ניתוחים פלסטיים. מדובר בתופעה חברתית מורכבת, הנובעת מהשפעות תרבותיות, לחץ חברתי ולעיתים גם מצורך רפואי ממשי. גם בישראל מדווחים על מגמה דומה: בארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל אומרים כי לקראת החופש הגדול נרשמה עלייה דרמטית של כ-56% בביקוש לניתוחים פלסטיים, בעיקר ניתוחי אף, אוזניים וחזה, המתבצעים בהרדמה מלאה או מקומית.
לדברי הארגון, הסיבה המרכזית לבחירה לעבור ניתוח פלסטי דווקא במהלך חופשת הקיץ היא האפשרות להחלים בבית, הרחק מהעיניים הסקרניות של החברים לספסל הלימודים. מבחינת בני הנוער, החזרה ללימודים בספטמבר לאחר תקופת ההחלמה מאפשרת לפתוח את שנת הלימודים עם מראה חדש ועם ביטחון עצמי גבוה יותר, מבלי שרבים מסביבם יידעו את התהליך שעברו במהלך חודשי יולי ואוגוסט.
עם זאת, בארגון מדגישים כי לפני קבלת ההחלטה על ניתוח יש לוודא שהרצון בשינוי אינו נובע מגחמה חולפת, מלחץ חברתי או מהשפעה זמנית של קבוצת השווים, וכי אין מדובר בניסיון לנצל את חופשת הקיץ כדי לעבור הליך כירורגי מבלי להבין את השלכותיו ארוכות הטווח.
"המלחמה הסתיימה, תחושת אי הוודאות פחתה והחופש הגדול מתחיל", אומר ד"ר מאיר כהן, מומחה לכירורגיה פלסטית ויו"ר ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל. "כל אלו גרמו לעלייה של כ-56% בפניות לקליניקות של המנתחים הפלסטיים השנה לביצוע ניתוח במהלך יולי-אוגוסט. מדובר על ניתוחים שאנחנו עושים בהרדמה מלאה או מקומית, כמובן באישור בכתב של ההורים ורק אחרי שאנחנו מוודאים שהציפיות של בנות ובני הנוער מציאותיות לחלוטין לפני ביצוע ההליך הכירורגי עצמו".
ד"ר מאיר כהןצילום: ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראללדבריו, חשוב שהשיח המשפחתי לפני הפנייה למנתח יתבצע מול מראה רגילה ולא באמצעות תמונת סלפי, הנוטה לעוות את תווי הפנים וליצור אשליה אופטית שבה האף נראה גדול ומודגש באופן לא פרופורציונלי.
"אם כבר מסתכלים על תמונה, עדיף לצלם ממרחק של כמטר וחצי מהפנים", מסביר ד"ר כהן. "כשמצלמים מקרוב, האף תמיד נראה גדול יותר מכפי שהוא במציאות, פשוט משום שהוא קרוב יותר לעדשה". לדבריו, "למרות שהקיץ מהווה זמן נוח, חשוב מאוד שההורים, יחד עם המנתח, יבדקו לעומק את המוכנות הרגשית והבריאותית של המתבגרים לניתוח עצמו בכלל ולתקופת ההחלמה בפרט".
"הצ'אט יושב איתנו בפגישה"
לצד השפעות אחרות, ד"ר כהן אומר שגם כלי בינה מלאכותית הפכו לאחרונה לחלק בלתי נפרד מהמפגש עם בני הנוער. "היום גם הצ'אט יושב איתנו בפגישה", הוא אומר. "בני הנוער מגיעים עם שיחות שלמות שניהלו איתו, עם תמונות 'לפני ואחרי' שהבינה המלאכותית יצרה עבורם ועם תשובות שקיבלו על הניתוח. בהרבה מקרים ההמלצות שהם מביאים כוללות גם פירוט של הסיכונים והסיבוכים".
לדבריו, למרות החשש מהשפעת הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, הוא דווקא רואה גם יתרונות. "אין מה לעשות, זה חלק מהחיים החדשים שלנו וחייבים להתייחס לזה. בסך הכול הבינה המלאכותית היא דבר חיובי בתחום הזה, משום שאנשים מגיעים הרבה יותר מיודעים. בדרך כלל התשובות שהם מקבלים מאוזנות, והאיכות שלהן רק משתפרת".
גם כלי בינה מלאכותית משפיעים כיום על הדרך שבה בני נוער מתכוננים לניתוחים פלסטיים
(צילום: Shuttertsock)
גם הרשתות החברתיות, לדבריו, אינן משפיעות רק לרעה. "יש בני נוער שמשתפים את הניתוחים שעברו וגם את הסיבוכים שחוו. החשיפה הזאת מציפה מידע מכיוונים שונים, ואני לא חושב שזה דבר פסול. אנשים מגיעים מוכנים יותר לפגישה עם הרופא, רואים גם הצלחות וגם כישלונות, ובסופו של דבר מקבלים החלטות מושכלות יותר".
כשהמנתח אומר "עוד לא"
לדברי ד"ר כהן, הגיל לבדו אינו מספיק כדי לקבל החלטה על ניתוח. "המחסום הראשון הוא כמובן הגיל המתאים לכל הליך, אבל אחר כך צריך להבין אם בן או בת הנוער באמת מבינים מה משמעות הניתוח - את תקופת ההחלמה, הסיכונים והאפשרות לסיבוכים", אומר ד"ר כהן.
הוא מציין כי כבר בשלב הראשוני מתקיימת שיחה משותפת עם ההורים. "חשוב שהם יביאו את נקודת המבט הבוגרת ויחברו את המתבגר למציאות. אנחנו מראים תמונות של תהליך ההחלמה, מסבירים מה זה שטף דם, מה זה אף נפוח אחרי ניתוח ומה צפוי בשבועות הראשונים. צריך להבין שיש תהליך, כדי שהוא לא יהפוך לטראומה".
גם המצב הרגשי של המטופל נבחן כחלק בלתי נפרד מההליך. "אנחנו מסתכלים על האדם שיושב מולנו. האם הוא מופנם? עד כמה הוא תולה בניתוח הזה תקוות? אם נערה אומרת שהניתוח ישנה לה את כל החיים - זה כבר תמרור אדום. גם כשמישהו מתלונן על אף שנראה תקין לחלוטין והבעיה שהוא מציג מינורית מאוד, צריך לחשוב היטב אם נכון להתקדם".
לדבריו, "ניתוח אף הוא ה-ניתוח של הקיץ, וצריך לנווט בתוך הסיטואציה הזאת יחד - הרופא, ההורים והמטופל או המטופלת. באופן אישי, בניתוחי אף אבל גם בניתוחים נוספים, אני משתדל לדחות כמה שיותר ואומר למתבגרים: 'בואו עוד שנה, אחרי הצבא, נדבר על זה'. הגיל הזה הוא פלטפורמה לא יציבה".
למרות החשש של הורים רבים, ד"ר כהן אומר שמקרי חרטה לאחר ניתוחים כמו ניתוחי אף או הצמדת אוזניים אינם שכיחים כאשר ההתאמה נעשית בצורה נכונה. "לא ראיתי מישהו שהיה לו אף גדול, ביקש להגיע לאף פרופורציונלי והתחרט. גם אחרי הצמדת אוזניים כמעט שלא רואים חרטה", אמר.
עם זאת, הוא מזהיר מפני ביצוע ניתוחים אגרסיביים מדי. "יש מקרים שבהם עשו אף קטן מדי, בעיקר בקרב גברים, וזה כבר לא נראה טבעי. את זה קשה מאוד לתקן, ויש אנשים שמבלים חיים שלמים בניתוחי תיקון".
לדבריו, התחום שמטריד אותו יותר מכל הוא דווקא ניתוחי הגדלת חזה בגיל צעיר. "זה לא ניתוח תמים. זו החלטה שעלולה ללוות את המטופלת שנים קדימה. זה המסר המרכזי - צריך לחשוב על זה טוב-טוב. זה לא סתם ניתוח, אלא 'אביזר' שאת צריכה להיות מודעת לכך שהוא נמצא בגוף שלך".
לא כל ניתוח מתאים לכל גיל
אז באיזה גיל כבר אפשר לעבור ניתוח פלסטי? התשובה אינה אחידה ותלויה בסוג ההליך, בקצב ההתפתחות הגופנית ולעיתים גם בבשלות הרגשית של המטופל או המטופלת. ההמלצות המקובלות קובעות גבולות פיזיולוגיים לכל ניתוח, במטרה למנוע פגיעה בתהליכי הגדילה הטבעיים, אך במקרים מסוימים הן מאפשרות גם גמישות בהתאם לנסיבות האישיות.
ד"ר כהן על בני נוער: " אני משתדל לדחות כמה שיותר. הגיל הזה הוא פלטפורמה לא יציבה"
(צילום: Shutterstock)
ניתוח אף: מומלץ להמתין לפחות עד גיל 17, שכן האף משלים את התפתחותו האנטומית והפיזיולוגית לקראת גיל זה. לפי הארגון, התערבות מוקדמת מדי עלולה להשפיע לרעה על תהליכי הצמיחה הטבעיים. עוד מציינים בארגון כי לפני ניתוח אף חשוב לזכור שתמונות סלפי נוטות להגדיל את מראה האף, ולכן מומלץ להורים לנהל את השיח עם המתבגרים מול מראה או באמצעות תמונה שצולמה במצלמה רגילה.
הצמדת אוזניים: מאחר שהתפתחות מבנה האוזן מסתיימת סביב גיל שש, ניתן לבצע את הניתוח כבר בגיל זה ואין חובה להמתין לבגרות. ההחלטה תלויה בחומרת המצב ובהתחשבות במצבו הנפשי של הילד. אם קיימת מצוקה משמעותית, ניתן לשקול את ההליך גם בילדים ובבני נוער צעירים, ואין סיבה להמתין כאשר הילד סובל מבחינה חברתית.
הקטנת חזה לנערים: במקרים של התרחבות רקמת השד אצל נערים, המכונה גינקומסטיה, מומלץ לבצע את הניתוח החל מגיל 16 בלבד, גם אם התופעה בולטת כבר בגיל צעיר יותר. אם הנער סובל מהשמנת יתר, ההמלצה היא להמתין וללוות את התהליך בירידה מבוקרת במשקל לפני ביצוע הניתוח.
הגדלת או הקטנת חזה לנערות: ההמלצה הקלינית מחמירה יותר. בארגון ממליצים לבצע הגדלת חזה רק לאחר גיל 18, ורצוי אף להמתין עד גיל 21, משום שהחזה עדיין נמצא בתהליכי התפתחות. לדבריהם, מאחר שההליך הכירורגי עלול לשבש את ההתפתחות הגופנית הטבעית, עדיף להמתין שנה או שנתיים נוספות עד להשלמת תהליך הגדילה, גם כאשר קיימת תמיכה הורית מלאה. כבר היו מקרים בארץ ובעולם שבהם נערות שעברו הקטנת חזה בגיל צעיר חוו, לאחר מספר שנים ובעקבות עלייה במשקל, גדילה מחודשת של החזה לממדים דומים לאלו שהיו לפני הניתוח.
