שש שנים אחרי ההתפטרות המתוקשרת שלו מניהול בית החולים מעייני הישועה, בעקבות ביקורת חריפה שמתח על חלק מהציבור החרדי שלא ציית להגבלות הקורונה, מבין פרופ' מוטי רביד שהוא צפה אז את פני העתיד - ומביט בעצב על התהליכים שעוברת ישראל. "החברה החרדית היא קבוצה של פרזיטים החיים בתוך המארח שהוא החברה הישראלית. הם שותים ממנו וכל שהם נותנים הוא בוז. בטבע הטפיל מנסה להשתלט על המארח, ולפעמים גם הורג אותו ואז הוא מת. הטפיל לא יודע את זה, אבל החברה צריכה לדעת. האנשים האלה, החרדים, מעניין אותם הם עצמם, המדינה לא מעניינת אותם. הם יודעים לקחת ולא לתת, ואת ההבנה הזו השמעתי גם בכנס רבנים".
ממרום 88 שנות חייו, שהיו מרוצפות באסונות משפחתיים לצד הישגים מדעיים וכבוד בינלאומי שזכה לו בעקבות מחקריו והספרים שכתב, הוא מביט מודאג וכועס על החברה בישראל ועל שלל חוליותיה - ובצלילות חדה כתער.
כשאתה בטופ האקדמי, רופא חוקר שחתום על מאות מחקרים, הכשרת דורות של פרחי רפואה, הרצית לאורך השנים בפקולטה לרפואה - אתה אינטלקטואל, דמוקרט, חילוני וביקורתי. איך כל זה מתיישב עם הסכמתך לנהל בית חולים חרדי?
"התיישבתי על כיסא המנהל הרפואי של מעייני הישועה יום אחרי שיצאתי לגמלאות מניהול מחלקה פנימית במרכז הרפואי מאיר. כשקיבלתי את הצעת הניהול, הערכתי שאני יכול להרים ולשפר את בית החולים שפעל אז תחת ההגדרה 'נורמטיבי'. שאפתי ליותר, ובמהלך הקדנציה שלי סינפתי אותו לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אבל הוא עדיין לא נחשב לבית חולים אקדמי. בנוסף, הוא היה בגירעון תפעולי על סף סגירה, והערכתי שאצליח להרים אותו".
כבית חולים הנסמך על רפואה מתקדמת מבוססת מחקר, כמה קשה היה לך כשרב ולא רופא הוא הפוסק האחרון?
"השתדלתי להסתדר עם זה. זכור לי מקרה של אישה שהגיעה ללדת, והיה צורך לבצע ניתוח קיסרי מציל חיים. בהוראת הרב של הבעל, הוא מנע מאשתו לחתום על טופס הסכמה לניתוח. ביקשתי לדבר עם הרב אבל לא הצלחנו לברר את זהותו, אז ניגשתי לבעל ואיימתי עליו שאפעיל משטרה ואאשים אותו ברצח אשתו והעובר שבבטנה. האיום עשה את שלו, ובסופה של התמהמהות היא חתמה".
פרופ' רביד: "החברה החרדית היא קבוצה של פרזיטים החיים בתוך המארח שהוא החברה הישראלית. הם שותים ממנו וכל שהם נותנים הוא בוז. בטבע הטפיל מנסה להשתלט על המארח, ולפעמים גם הורג אותו ואז הוא מת"
חודש לפני ההתפטרות התגלה שלפחות עשרה אנשי צוות נמצאו חיוביים לקורונה, וההנהלה שעמדת בראשה לא עדכנה את מאתיים היולדות שבאו איתם במגע. אמרת שהיית עסוק, ולכן לא עדכנת מיד את משרד הבריאות.
"היה מדובר בתקופה מאתגרת, שבה אני וצוותי הרפואי עבדנו מסביב לשעון. לא הייתה כל כוונה להסתיר, ושום מחשבה נסתרת לא עמדה מאחורי שיהוי הדיווח. העניין טופל והסתדר".
במקביל לעבודתך במעייני הישועה, שימשת לוביסט בתשלום של חברת סיגריות אלקטרוניות. לשם קידום המוצר אף הגעת עם קרדיולוג לאחת מוועדות הכנסת, כשעל צווארך שרוך כתום שאותו עונדים לוביסטים. מה היה שם?
"לא הייתי לוביסט. זו הייתה טעות קונספטואלית. ביקשו ממני לשמוע דיון באחת מוועדות הכנסת כדי שאסביר מה קורה. בכניסה קיבלתי בטעות תג של לוביסט".
רביד, יליד ביאליסטוק, חווה את השואה כבר מילדותו המוקדמת במחנה הריכוז ינובסקה. יחד עם אביו ניסה להימלט כמה פעמים, כשבפעם האחרונה קפצו השניים מרכבת נוסעת שעשתה את דרכה למחנה ההשמדה אושוויץ והצילו את חייהם. כשהיה בן תשע עלה עם הוריו לישראל, ו-14 שנים אחר כך נולד אחיו שרגא ז"ל, שנפל במלחמת יום כיפור. מרגע שסיים את בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, קטף הישגים והרחיב קשרים עם הרפואה הישראלית.
במהלך שנות הקריירה המפוארות שזוכרים לו גם כיום, ניהל שני בתי חולים - זיו ומעייני הישועה. בנוסף נבחר ליו"ר ועדת התרופות המרכזית של הכללית, שימש יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת ומילא תפקידי ניהול רבים נוספים. במקביל לחיים האקדמיים אהב תקשורת, והיא אהבה אותו בחזרה. בזכות הרהיטות, החדות והנחרצות שלו הוזמן באופן קבוע לאולפני החדשות, ואף שימש פרשן לענייני בריאות ב"ידיעות אחרונות". הילד מהגטו התאלמן מאשתו הראשונה, אם שתי בנותיו, ומאשתו השנייה. הוא נשוי לדליה מור, פרופ' למדעי ההתנהגות, וסב לנכדים משתי בנותיו.
דרכת בכל אחת מערוגות הצמיחה בישראל. היית עד לכל המלחמות והשינויים שעברה החברה הישראלית. האם אתה סבור שמקור כל החוליים הוא בחברה החרדית?
"נתחיל מזה שבמדינה מתוקנת יש מערכת חינוך אחת, אחידה לכולם בלימודי הליבה, ומעבר לזה אפשר להוסיף לימודים תורניים. מתי זה יקרה? כשתקום ממשלה בלי חרדים, שתאכוף את חוק החינוך ותעצור את התמיכה הכספית במפירי החוק. אני מאמין שהמהפך יגיע דרך הכיס, אין דרך אחרת, ובטח לא בפתרונות קצרי מועד. נדרש חריש עמוק".
"לצערי, לאחרונה גם הצבא מושפע מהקיצוניות הדתית - חלק מהדה-הומניזציה של האויב, השימוש בפעלים כמו 'לשטח את עזה', ועצימת עין מהמעשים הקיצוניים של נוער הגבעות"
איך לדעתך ניתן להתגבר על השתמטות החרדים מגיוס לצה"ל?
"גיוס מסיבי בעת הזו הוא בלתי אפשרי, כי לצבא אין את המשאבים הנדרשים להשקיע בכל חרדי שאין לו לימודי ליבה. אחד כזה גם לא יוכל להיות לוחם כשאין לו כל בסיס, ידיעה וניסיון בחיים בחברה מודרנית - וניסיון העבר מוכיח זאת היטב, כשגייסו חרדים לגדוד נצח יהודה, שהסב יותר נזק מתועלת. הנח"ל החרדי הוא סיפור אחר, כי לשם הגיעו חברה עם מוטיבציה בשמיים, אבל הם המיעוט שבמיעוט. לצערי, לאחרונה גם הצבא מושפע מהקיצוניות הדתית - חלק מהדה-הומניזציה של האויב, השימוש בפעלים כמו 'לשטח את עזה', ועצימת עין מהמעשים הקיצוניים של נוער הגבעות".
אז הלך עלינו? הצבא, שהיה ועודנו אחד המעוזים האחרונים של חיים משותפים בין כלל הציבור הישראלי, "נכבש" בידי זרמים חרדים קיצוניים?
"אני לא רואה השתלטות חרדית על מדינת ישראל, לרבות בצבא. לעומת שנות ה-50, מצבנו בכלל לא רע, ואני מתייחס ליותר מקומות שפתוחים בשבת, למסעדות לא כשרות, לצד הניצחון הצה"לי בקידום נשים ובהקפצתן לתפקידים שנחשבו עד לא מזמן להארדקור הגברי המוחלט: טייסות, נשים בתפקיד מ"פ ומג"ד, נהגות טנק ועוד - ומספרן גדל בהתמדה. זו ההוכחה שהמציאות חזקה מכל תעמולה. אני מקווה שגם מינויו של דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי יוכיח למתנגדיו שהוא יהיה בסופו של יום נאמן לממלכה ולא למלך. הוא לא הבחירה שלי, ומצחיק שבחברה מודרנית הוא שומר נגיעה - זה קצת אזוטרי".
מה דעתך על מצב הרפואה בישראל, ועד כמה אתה מודאג מזליגת רופאים לחו"ל?
"באופן פרדוקסלי, הרפואה הישראלית היא אי של שפיות שמקיימת קדמה ופעילות סדורה ומאורגנת, ולאורך שנים היא ממוקמת בצמרת הרפואה העולמית. משרד הבריאות - שאף שר לא רוצה לעמוד בראשו - הוא היחיד מבין משרדי הממשלה שאינו נגוע, שחף ממינויי מקורבים, שטיקים וטריקים. כך שמה שעובר על החברה הישראלית פוסח, למרבה המזל, על משרד הבריאות. הרופאים הישראלים מבוקשים מאוד בחו"ל, ואני בהחלט מודאג מירידת רופאים. יחד עם זאת, אני זוכר שבעבר כבר היו מגמות כאלה ורופאים חזרו, ולכן אני מאמין שחלקם יחזרו".
כמי שנלחם כאן ברוב המלחמות והיה עד לשינויי שלטון, כיצד אתה מנתח את אירועי 7 באוקטובר 2023?
"אתחיל מזה שאני מסרב להבחנה המגוחכת על אשמתו היחסית של בנימין נתניהו, במה שקדם והוביל לאסון הגדול בתולדותינו. כי מה זה קשור אם הוא אשם ב-30% או ב-80%? הוא ראש הממשלה, ומתוקף ההגדרה האחריות עליו. כולה. גם אם לא רק עליו. אבל מרגע שהבנתי שהוא מתנהל כראש כת, הבנתי גם שהוא לא ייקח אחריות, כי ראש כת אף פעם לא אשם. ביבי הוא גאון מוכשר ואינטליגנטי, מופרע ונרקיסיסט קיצוני, שהצליח לשסע ולבקע את העם. הוא הפך את תומכיו לקהל קהה ולא שיפוטי, המקבל כל טעות שלו וגחמה של בני משפחתו.
"נתניהו הקיף את עצמו במעוטי יכולות, באנשים שנבחרו לפי מפתח נאמנותם למנהיג. עד כדי כך שלעגנו לאיטלקים שבחרו לפרלמנט שלהם את צ'יצ'ולינה, שעה שבכנסת יש לנו את מאי גולן"
"הוא הקיף את עצמו במעוטי יכולות, באנשים שנבחרו לפי מפתח נאמנותם למנהיג. עד כדי כך שלעגנו לאיטלקים שבחרו לפרלמנט שלהם את צ'יצ'ולינה, שעה שבכנסת יש לנו את מאי גולן - לא משווה אותה חלילה לצ'יצ'ולינה (פוליטיקאית ושחקנית פורנו איטלקייה), אלא רק במידת מופרכות הבחירה בכל אחת מהן. במרוצת השנים אני רואה כיצד התפתחה בביבי פתולוגיה בתוך פתולוגיה, איך התהדק המפגש בין האישיות שלו לאחיזה הכוחנית שלו בשלטון, לפי העיקרון הרומאי המוכר: הפרד ומשול".
האם השסע החברתי גרם לנו להיות גזענים?
"אנחנו לא יותר, אבל גם לא פחות גזעניים מעמי העולם, וזה גם לא חדש, כי מאז הקמת המדינה רווח כאן מתח בין-עדתי. עם ערביי ישראל ולהפך - זו לא גזענות אלא מאבק לאומי שיונק משנאה הדדית ארוכת שנים. החברה הערבית מחזיקה עדיין באתוס הבסיסי של לזרוק אותנו לים, ולמרות שהמשכילים מבניהם כבר התפכחו להבין שמדובר בשאיפה ערטילאית, בעת הזאת אי אפשר לשלב ערבים בתעשייה הצבאית".
גדלת כשורד שואה. כיצד אתה מבין את האנטישמיות, שלאחרונה כבר לא מתביישת להרים את ראשה?
"באחת מחגיגות הסדר בבית של הוריי התפתחה שיחה סביב האנטישמיות, ואני נזכר שאמרתי לאבא שלי שאם רק יקרא פסוק אחד קצרצר מההגדה של פסח, הוא מיד יבין מאיפה היא צמחה. מהפסוק 'אתה בחרתנו'. מכאן טיפחו היהודים את תפיסת העליונות, הצמידו לעצמם את היותם העם הנבחר, המתנשא על כל העמים ומתבדל. יהודים לא אוכלים אוכל של גויים ולא שותים את היינות שהם מייצרים, כך שמקדמת דנא אוכלוסיות שנחשפו ליהודים חשו בהתנשאות שלהם ופיתחו אנטיפתיה, שבחלוף השנים התפתחה לאנטישמיות, בעיקר במדינות אירופה. כך שאין חדש. האנטישמיות המסורתית בת אלפיים שנה - והיא תימשך".
