בשיתוף אונקוטסט
"זמן האבחון הממוצע של סרטן עומד כיום על שלושה-חמישה חודשים", מסבירה ד"ר עידית פרץ, מומחית לאונקולוגיה במרכז דוידוף לסרטן בבית החולים בילינסון. "בסוגי סרטן שבהם יש לנו בדיקות סקר – שיעור האבחון המוקדם גבוה יותר, אך מדובר במעט סוגים, כמו סרטן השד, המעי הגס והערמונית ובמקרים מסוימים גם ריאות. למעשה, רוב סוגי הסרטן מתגלים בשלבים מאוחרים, רק כאשר המטופל מתחיל להתלונן על תסמינים".
ד"ר פרץ אחראית על תוכנית האבחון המהיר של סרטן בבילינסון, וכן מנהלת מרפאת אונקולוגיה בבית חולים יוספטל באילת. היא מסבירה כי בדיקה חדשה בשם "גלרי" עשויה לשפר את המצב הזה: "גלרי מתבצעת מבדיקת דם לא פולשנית, נטולת קרינה וללא סכנה לנבדקים. היא מאפשרת לגלות סרטן בשלב מוקדם, עוד לפני שהמחלה מתבטאת קלינית אצל המטופל. בנוסף, באמצעות בדיקה אחת ניתן לבדוק בו-זמנית מספר רב של סוגי סרטן, ללא צורך להתמקד באיבר מסוים. יתרונה המרכזי הוא בפשטות ובנוחות".
אילו סוגי סרטן ניתן לזהות ומהי רמת הדיוק של הבדיקה?
"הבדיקה מזהה מעל 50 סוגי סרטן, כולל סוגים אגרסיביים כמו סרטן הלבלב, הקיבה והכבד, שבהם אין כיום בדיקות סקר אפקטיביות. אחוז הדיוק בזיהוי מקור הגידול עומד על כ-93%. ככל שהגידול אגרסיבי יותר – כמו כבד, לבלב, קיבה וסרטנים גינקולוגיים – כך עולה הסיכוי שהוא ישחרר דנ"א לדם גם בתחילת המחלה, והבדיקה נותנת כאן מענה שלא קיים בבדיקות סקר אחרות".
איך הבדיקה פועלת?
"גלרי מבוססת טכנולוגיה מתקדמת לזיהוי חתימה אפיגנטית ייחודית של תאי סרטן בדם. הבדיקה מנתחת דפוסי מתילציה של דנ"א חופשי בדם (circulating cell-free DNA), ובאמצעות אינטליגנציה מלאכותית מזהה סיגנלים ספציפיים לתאים סרטניים. יכולת זו מאפשרת לא רק לאתר סיגנל לסרטן בדם, אלא גם לקבוע את מקורו המדויק בגוף", מסבירה ד"ר פרץ.
ד"ר עידית פרץ, מומחית לאונקולוגיה תמונה: באדיבות המצולמתכיצד הבדיקה משתלבת בבדיקות הסקר הקיימות?
"חשוב להדגיש שבשלב הזה הבדיקה אינה מחליפה את הבדיקות הקיימות, אלא משלימה אותן. חשוב לערוך את בדיקות הסקר בהתאם לגיל ולגורמי הסיכון. ניתן להציע את הבדיקה לכל אדם עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן, כגון אנשים בגילאי 50 ומעלה (מגיל זה הסיכון לחלות עולה פי 13), אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן, נשאים למוטציה גנטית ומחלימים מסרטן בעבר".
כל כמה זמן צריך לבצע את הבדיקה?
"בדיקת גלרי מספקת מידע עדכני לרגע ביצועה – אם יש או אין נוכחות דנ"א ממקור תאים סרטניים במחזור הדם, ובעיקר של סוגי סרטן אגרסיביים. מומלץ לבצע אותה אחת לשנה כדי לאתר שינויים מוקדם ככל האפשר ולהגיב בהתאם", מסבירה ד"ר פרץ.
כיצד מתבצעת הבדיקה בפועל?
"התהליך פשוט, נטילת הדם יכולה להתבצע במוקד רפואי או בבית הנבדק. לאחר מכן המבחנות עם הדם נשלחות למעבדה בארה"ב, והתשובות מתקבלות בתוך כשלושה שבועות. במידה ומתקבלת תוצאה לפיה אותר סיגנל לסרטן, הנבדק מוזמן לקבלת התוצאות אצל רופא. לאחר מכן הוא יופנה לסדרת בדיקות לאבחון מהיר בהתאם למקור הסרטן החזוי כפי שהתקבל בתוצאות הבדיקה. הייעוץ והבדיקות במרכז לאבחון מהיר יהיו ללא עלות לנבדק".
אילו מחקרים נערכו עד כה על הבדיקה ומהם הממצאים העיקריים?
"גלרי נחשבת לבדיקה מדויקת שעברה תיקוף קפדני הן במחקרים קליניים, עם עשרות אלפי נבדקים, והן במחקרי עולם אמיתי. נמצא כי לבדיקה יש רגישות גבוהה לגילוי סרטן בשלבים מוקדמים, במיוחד לסרטנים אגרסיביים שנוטים לשחרר דנ"א חופשי למחזור הדם בשלבים מוקדמים של המחלה. על פי הממצאים - מתוך 200 בני אדם שיבצעו את הבדיקה, שניים יקבלו תוצאה לפיה נמצא אצלם סיגנל לסרטן. שני הנבדקים האלו יבצעו סדרת בדיקות אבחנתיות כמו סי-טי, לאבחון מהיר. אחד מכל שני נבדקים שגלרי איתרה אצלם סיגנל לסרטן, יאובחן בסופו של דבר עם המחלה (כלומר אחד מ-200 נבדקים). הבדיקה הוגדרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי כפורצת דרך ואושרה על ידי משרד הבריאות בישראל".
האם יש מגבלות לגבי קבוצות גיל או אוכלוסיות מסוימות?
"כן. הבדיקה לא נבדקה על אוכלוסיות מסוימות, כמו ילדים ונשים בהיריון ולכן אינה מומלצת עבורם בשלב זה, כמו גם לאנשים עם מחלת סרטן פעילה".
מהו המידע שמספקת הבדיקה וכיצד הוא מסייע בקבלת החלטות רפואיות?
"הבדיקה מזהה סיגנל לסרטן בדם, ואם נמצא כזה – היא מספקת אינדיקציה למקור שממנו הוא התפתח. עם זאת, הבדיקה לא מחליפה את בדיקות ההדמיה והאבחון הרפואי. למשל, אם מתגלה חשד לסרטן השד, נבצע בדיקות כמו ממוגרפיה ו/או אולטרסאונד להמשך בירור".
מהי רמת הדיוק של הבדיקה וכיצד מתמודדים עם תוצאות חיוביות או שליליות שגויות?
"הבדיקה מציגה דיוק גבוה, אך כמו כל בדיקת סקר, היא אינה מושלמת. יש סיכוי של כחצי אחוז לתוצאה חיובית כוזבת (False Positive) – כלומר, שהבדיקה תזהה חשד לסרטן אך בירור נוסף לא ימצא את הגידול. במקרה כזה, מומלץ לחזור על הבדיקה לאחר שלושה-שישה חודשים, ללא עלות. מנגד, קיימת גם אפשרות לתוצאה שלילית כוזבת (False Negative) שעומדת על כ-1.5% בעיקר בסרטנים מסוגים פחות אגרסיביים".
כיצד הבדיקה עשויה לשפר את סיכויי ההישרדות של חולי סרטן?
"באמצעות גילוי מוקדם ניתן להגדיל משמעותית את שיעורי הריפוי וההישרדות. כיום, סוגי סרטן רבים מתגלים בשלב מתקדם שבו סיכויי ההחלמה נמוכים. זיהוי מוקדם מאפשר טיפול בזמן, לעיתים לפני שהמחלה מתפשטת", מסבירה ד"ר פרץ. "במחקרים שפורסמו בספרות המדעית נמצא שגלרי כמעט והכפילה את מספר מקרי הסרטן שהתגלו כאשר בוצעה בנוסף לבדיקות סקר שגרתיות. כמו כן, 48% ממקרי הסרטן שאותרו בגרסה מוקדמת של בדיקת גלרי ואומתו בבדיקות אבחנתיות, אובחנו בשלבים מוקדמים של המחלה וזהו נתון משמעותי מאוד".
כיצד מגיבה הקהילה המדעית לבדיקה?
"רוב הקהילה האונקולוגית תומכת בבדיקה ורואה בה חידוש משמעותי, אם כי יש כאלה שמתלהבים יותר ויש כאלו שממתינים שייאספו עוד נתונים. חשוב להסביר לנבדקים את יתרונות הבדיקה לצד מגבלותיה – אין לה רגישות של 100% והיא ועלולה לגרום ללחץ מיותר במקרה של תוצאה חיובית כוזבת. אני מאמינה שנתחיל לראות בקרוב את סיפורי ההצלחה של נבדקים בישראל שגילו סרטן בשלב מוקדם בזכות הבדיקה ועם הזמן, ככל שיצטברו עוד נתונים קליניים, ייתכן שהבדיקה תהפוך לחלק בלתי נפרד מהרפואה המונעת", מסכמת ד"ר פרץ.
להזמנת הבדיקה לחצו כאן
לקריאה ומידע נוסף לחצו כאן
בשיתוף אונקוטסט
פורסם לראשונה: 16:50, 04.05.25
