בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
הפנים הן החלון שלנו אל העולם, הדבר הראשון שהאנשים מולנו רואים כאשר הם פוגשים בנו. לכן, עבור כל מי שזקוק לתיקון עיוותים בפנים, שיקום דנטלי מורכב או לניתוח באזור הפה או הלסתות, להסרה של גידול או לאחר תאונה - איכות הטיפול והניראות המתקבלת לאחריהן הן קריטיות וצפויות להשפיע רבות על שארית חייו.
תחום הכירורגיה של הפה והלסת, בדומה לתחומים אחרים בעולם הרפואה, רשם התקדמות אדירה במגוון היבטים בשנים האחרונות, בין היתר על רקע כניסה של טכנולוגיות מתקדמות, מחקרים פורצי דרך ופיתוח פרוטוקולים לטיפול במצבים מורכבים במיוחד. פרופ' נרדי כספי, מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסתות בהדסה, מספר על ההתפתחויות המשמעותיות בתחום הכוללות יכולות שפעם נשמעו דמיוניות לחלוטין, על האתגרים המרכזיים והאג'נדה הטיפולית של המחלקה.
המחלקה לכירורגיה פה ולסתות בהדסה עוסקת בכל תחומי הליבה בתחום, כגון תיקון עיוותים בעצמות הפנים בשיטות אסתטיות וזעיר פולשניות, ניתוחים אונקולוגיים ומשחזרים במגוון מחלות ממאירות וגידולים שפירים, ניתוחים של בלוטות רוק לרבות ניתוחים אנדוסקופיים, ניתוחים של מחלות במפרקי הלסתות (הפוגעות ביותר מ-15% מהאוכלוסייה), ושחזור עצם לביצוע השתלות דנטליות, תחום בו פיתחה המחלקה פרוטוקולים עולמיים ראשוניים של שחזור רקמת העצם והרקמות הסובבות ובו היא מציעה שירות ייחודי למחלקה. במחלקה פועל בין היתר חדר ניתוח היברידי עם אפשרות ל-MRI, CT, רנטגן ותכנונים וירטואליים.
מערך המחקר של המחלקה פועל במסגרת האוניברסיטה העברית והפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה. למחלקה מעבדת מחקר פוריה, המשתפת פעולה עם מעבדות מחקר מובילות בפקולטות לרפואת שיניים ורפואה כללית של האוניברסיטה העברית, כמו גם עם מעבדות ומרכזי מחקר מובילים בארץ ובעולם. רק לאחרונה זכתה המחלקה במענק מחקר תחרותי גדול ממשרד הביטחון, בשיתוף פעולה עם המעבדה בראשות פרופ' מונה דביר-גינצבורג מן האוניברסיטה העברית, עבור החוקר אפשרויות חדשניות לשחזור פציעות בעצמות הפנים, בין היתר עבור חיילים שנפצעו בקרב.
2 צפייה בגלריה
הדסה פה ולסת
הדסה פה ולסת
טכנולוגיות פורצות דרך
(צילום: דוברות הדסה)

מהפכת ה-3D: החל ממערכת תכנון בתלת ממד ועד הדפסת משתלים ורקמות

"תחום רפואת הפה והלסתות עושה צעדים מדהימים ומהירים בעשורים האחרונים", אומר פרופ' כספי. "הדבר בא לידי ביטוי בכל השדות הטיפוליים בהם אנו פועלים. חדרי הניתוח שלנו בעשור האחרון הפכו לחכמים וממוחשבים, והם כוללים בין היתר סביבת תכנון וירטואלית בה ניתן לתכנן את הניתוחים בתלת ממד ולהדפיס מודלים של מפתחות ומשתלים מותאמים אישית למטופלים", הוא מספר ומציג דוגמה להמחשה: "עבור מטופל עם סרטן בלסת התחתונה, יש לבצע כריתה של הגידול. עם זאת, חובה להתחשב בהרבה פרמטרים: איך להתייחס לרקמה רכה, איך לשחזר את החלק שהסרנו ולא פחות חשוב - איפה המפרק החדש ימוקם במהלך הניתוח. אחרי הכל, מדובר במפרק מאוד נייד והמיקום שלו קריטי", הוא מחדד.
"בעזרת תוכנות מתקדמות בהן עושה שימוש צוות המחלקה, אני יכול להגדיר מראש את היקף הכריתה ולהדפיס לעצמי "מפתח" או "מעצור" הנותן את גבולות הכריתה, אותו מתקינים פיזית על לסת המטופל כדי לדייק באופן אופטימלי את הפעולה".
תחום נוסף המתפתח בשנים האחרונות, מספר פרופ' כספי, הוא הדפסת רקמות חיות להשתלה בפנים, "כאשר התחום המוביל הוא שחזור לסתות על ידי עצם. היום בעולם, קיימת אפשרות להדפיס שפה או אף כמעט מושלמים, דברים שלא יכולנו לחלום עליהם בעבר. אנחנו לא בדיוק שם לגמרי, אבל השלב הזה יגיע. אנחנו מתקדמים לשם".
שחזור רקמות ועצם, מסביר הפרופסור, הוא תהליך מורכב המתבצע בהדסה על ידי צוות רב תחומי, הכולל, בנוסף לרופאים מהמחלקה לכירורגיית הפה והלסתות, גם רופאים פלסטיים ורופאי אא"ג, במהלכו לוקחים מאיבר אחר בגוף, בדרך כלל מהרגל, עצם המחוברת לעורקים וורידים, ומחברים לאזור המיועד בפנים על מנת לחדשו ולשחזר את העצמות שהיו שם קודם. בתהליך עצמו, צריך לייצב את העצם והחיבורים לכלי הדם בפנים באמצעות פלטות טיטניום. "גם את הפעולה הזו ניתן לתכנן מראש ולהדפיס מודל תלת-ממדי שנותן ללסת המשוקמת את הצורה של הלסת שהייתה קיימת בעבר, לפני שנפגעה".
2 צפייה בגלריה
פרופ' נרדי כספי
פרופ' נרדי כספי
פרופ' נרדי כספי
(צילום: דוברות הדסה)

כל האמצעים לביצוע ניתוח מדויק - ה-waze של הניתוחים ויכולות אנדוסקופיה מתקדמות

חידוש נוסף שנכנס לחייהם של הכירורגים בעולם הפה והלסתות, הוא מערכת ניווט ממחושבת העוקבת אחרי המיקום המדויק של כלי הניתוח בכל רגע נתון, גם בהיותו בזמן ניתוח ממש. "כמו waze, המערכת עוזרת לנו לנווט ולדייק בהגעה אל היעד", אומר פרופ' כספי, "וזה חשוב מאוד כי בזמן ניתוחי ראש צוואר אנחנו פועלים בסמוך למבנים האנטומיים הכי מורכבים בגוף: עצבים, שרירים, כלי דם, מערכת הלימפה - כך שמערכת שכזו מאפשרת לנו שלא לפגוע בהם ולהגיע בצורה זעיר-פולשנית לאזורים שאנחנו רוצים לנתח, ברמות הדיוק העדינות ביותר שניתן להגיע אליהן. כשאנחנו מספרים על כך למטופלים לפני הניתוח הם מאושרים לשמוע שהטכנולוגיות הללו מופעלות על ידי המומחים שלנו בהדסה".
הוא מוסיף ואומר כי, "התחום התפתח רבות בשני העשורים האחרונים. מדובר במערכת הכוללת מצלמות דמויות לוויינים בתוך חדר הניתוח, היודעת לסנכרן בין הדמיות ה-CT או MRI שבוצעו למטופלים טרם הניתוח, ובין המטופל והכלים הכירורגיים במהלך הניתוח עצמו, כך שהצוות המנתח יכול לראות בזמן אמת, את היחס בין הפעולה המבוצעת ובין האנטומיה ההדמייתית של המנותח על מצגי המחשב. בעקבות זאת, התוצאה הכירורגית יכולה להיות הרבה יותר מדויקת, הסיכוי לפגיעה בחלקים ובאיברים אחרים באזור פוחת, וההתאוששות של המתרפא יעילה יותר".
יכולת נוספת אשר נמצאת בשימוש של המנתחים במחלקה היא אנדוסקופיה, המתבססת על סיבים אופטיים ומצלמות כדי לבצע ניתוחים באופן זעיר-פולשני ככל שניתן, עם מינימום צלקות ופגיעה בסביבת הפה הקרובה. "בעבר היינו עושים את הניתוחים דרך חתכים גדולים, אך היום, כאשר ניתן לבצע ניתוח באנדוסקופיה, התוצאה היא ביצוע חתכים קטנים מאוד, דרכם מגיעים לאזור הטיפולי. כאשר מדובר בניתוח פנים, יש לכך הרבה חשיבות עבור מי שעובר את הניתוח", אומר פרופ' כספי. "אם בעבר היינו עושים חתך בצוואר בגודל של 4-5 ס"מ כדי להוציא בלוטת רוק, היום אפשר לטפל עם החדרת סיב אופטי בקוטר של 1.1 מ"מ", הוא מפרט. "אפשר אפילו להכניס לצינור לייזר כדי למוסס אבן בבלוטת הרוק - ואנחנו מצילים הרבה בלוטות מכריתה באופן שכזה".
לאחרונה נרכשה עבור המחלקה מערכת CT ניידת. "מדובר במערכת שיש רק במספר מרכזים מובילים בצפון אמריקה", מעיד פרופ' כספי. "היא ניידת ומגיעה לכל חדר ניתוח, היא פולטת פחות קרינה מ-CT רגיל ומעניקה דיוק רב ככל הניתן - וזהו יתרון עצום. מערכת שכזו נותנת לצוות גמישות מרבית ויכולת לבצע CT לפי דרישה בזמן אמת, במקום להיות תלוי בזמינות של חדרי ניתוח עם מערכת CT נייחת.
"אנחנו מטפלים בהרבה מקרי טראומה במחלקה, מה שדורש קבלת החלטות בזמן אמת, והתפקיד שלנו הוא להרכיב את הפאזל בצורה המיטבית. כשצריך להעביר חולה עם שבר מרוסק מחדר ניתוח לביצוע CT, אין ספק שמדובר במהלך לא אופטימלי. לעומת זאת, שימוש במערכת CT ניידת מאפשר הפעלה מיידית שאינה מוגבלת, ברגע שהכי צריך אותה", הוא מסביר.

"המטופלים המגיעים אלינו, מצד אחד רוצים טיפול מצוין, ומצד שני חוששים איך ייראו ויתפקדו בחייהם אחרי הטיפול"

צוות המחלקה לכירורגיית הפה והלסתות עוסק בטיפול באחד האזורים המורכבים אנטומית והרגישים מבחינה מנטלית: פנים, ראש וצוואר. "המטופלים שלנו מגיעים בחשש ולפעמים בחרדה - גם משום שהם חולים ורוצים טיפול רפואי מצוין למחלות, אבל לא פחות מכך הם דואגים איך יראו ויתפקדו בחברה אחרי הטיפול", אומר פרופ' כספי.
כחלק מהמאמצים לספק את הטיפול האיכותי ביותר, רופאי המחלקה עברו בשנים האחרונות התמחויות בתחומי עשייה ספציפיים. "לכל אחד מהרופאים הבכירים בצוות יש תחום מצוינות וכך אנחנו יודעים להעמיד לרשות המטופלים את רמת הטיפול והביטחון הגבוהות ביותר עבורם", אומר פרופ' כספי. "מעבר לכך, השימוש בטכנולוגיות הכי מתקדמות וזעיר-פולשניות וההקפדה על אסתטיקה לאחר הניתוחים ברמה גבוהה מאי פעם, הם חלק מהפרקטיקה של המחלקה. אנו יודעים ומבינים שהניתוח המעולה שבמעולים, גם צריך להשאיר מינימום עקבות וצלקות".
בנוסף, המחלקה מקצה לכל מקרה Case Manager, "שהוא הרופא המומחה הבכיר שמנהל את תוכנית הטיפול מא' ועד ת', וזמין למטופלים ולמשפחה בכל עניין – רפואי או אישי. זה מאוד תורם לתחושת הביטחון ולהרגשה שאתה בידיים טובות לאורך כל התהליך, ולפעמים מדובר במטופלים שהתהליך שלהם אכן ארוך וכולל מספר הליכים עם החלמה או הפסקה בין אחד לשני", אומר פרופ' כספי ומוסיף, "מעבר לכך, צוות המחלקה כולל כ-30 רופאים ועוד מספר גדול של אנשי צוות סיעודי ופארא-רפואי, לצד שיתופי פעולה עם מחלקות שונות בבית החולים ועם הפקולטה לרפואת שיניים והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. אנשי הצוות הרב-תחומיים מופעלים בהתאם לצרכים ולסוג הניתוח, כך למשל, בטיפול בפצועי טראומה מסוימים, אנחנו מערבים את המחלקות לכירורגיה כללית, אורתופדיה, נוירו-כירורגיה, כמו גם מקצועות פארא-רפואיים כמו דיאטניות, פיזיותרפיה ועוד. בניתוחים אונקולוגיים משתתפים צוותי המחלקה לאונקולוגיה, פלסטיקה, אא"ג. בחלק מהמקרים יש צורך גם במחלקה לגסטרו, עובדת סוציאלית ועוד, תמיד נעדיף טיפול כולל ורוחבי עם כמה שיותר גורמי תמיכה במטופל".
הוא מסכם ואומר: "בסופו של דבר, שביעות הרצון של המטופלים היא נר לרגלינו. היא הדבר הכי חשוב לנו כרופאים, כמחלקה וכמוסד רפואי ואנחנו כולנו כאן עבורם".


בשיתוף המרכז הרפואי הדסה