"סגר בתנאים הנוכחיים הוא חסר תועלת. כמו שאוטו לא יכול לנסוע בלי דלק, כך אין טעם לסגור את כל המדינה. במצב שבו אנחנו נכנסים לתוך הסגר הזה תהיה ירידה בתחלואה, אבל היא תהיה זמנית. מהר מאוד המצב יחזור לקדמותו".
את הדברים הקשים האלה אומר פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח וחבר מטה הנהלת הקורונה בבית החולים איכילוב ומי שחתום על "מודל שפרכר" — זה שחזה במדויק את מספרי החולים והחולים הקשים בגל השני. עכשיו המודל שלו פחות נדרש, את מצב התחלואה הנרחבת כולם מכירים, אבל פרופ' שפרכר טוען כי סגר במצב הנוכחי לא יביא שום תועלת.
"לפני שנכנסים לסגר חייבים לדעת מה המטרה שלך, והאם יש לך את האמצעים להפיק ממנו את מה שנדרש", הוא אומר. "יש כמה בעיות עם ההחלטה לצאת לסגר נוסף. הראשונה, שאין לנו יעד. האם הוא נועד להוריד את התחלואה ל־800, ל־400 או ל־40? גם האמצעים להתמודד עם הסגר הזה ועם השלכותיו עוד לא מוכנים: גם מערכת הבריאות וגם האזרחים עוד לא קיבלו את הסיוע שנדרש להם כדי לצלוח את הסגר בשלום. מבטיחים עוד תקציב למערכת הבריאות, ושום דבר לא קורה. הסגר הזה יעלה 20 מיליארד שקל. תנו לנו מיליארד אחד מתוך ה־20 ונוכל אולי להגדיל את הספיקה של מערכת הבריאות. אני לא רואה את זה קורה".
הדבר השני שבלעדיו אי אפשר, אומר שפרכר, הוא מערך החקירות האפדימיולוגיות. "הוא עוד יותר משמעותי, כי זו הדרך היחידה שלנו למגר את המגפה או לפחות להחליש אותה. דיברנו על זה מיוני או יולי ועכשיו מדברים על נובמבר. בלי חקירות אפידמיולוגיות היכולת להגיע לכל נדבק חדש ולמצוא את המגעים שלו כדי למנוע נדבקים חדשים הוא אפס. בסופו של דבר נטיל סגר, נוריד את התחלואה ונחווה שוב את מה שכבר חווינו, עלייה בתחלואה. כבר הורדנו לכלום את מספר החולים, ותוך זמן קצר זה התלקח מחדש".
הדבר השלישי, טוען שפרכר, הוא הצורך לגייס את הציבור לתהליך. "בלי שהציבור יהיה חלק מהטיפול במגפה לא יעזרו לא הנחיות ולא סגרים ולא אכיפה. אי אפשר לשים שוטר ליד כל אזרח. יש פה נושא שטעון שיפור משמעותי. בלי כל הדברים האלה לסגר אין שום משמעות".
פרופ' אלי שפרכרפרופ' אלי שפרכר
פרופ' אלי שפרכר. במצב הנוכחי אין שום תועלת בסגר
(צילום: מירי גטניו)
אז מה כן, אם לא סגר? "לאור ממדי התחלואה אין ספק שיש צורך בנקיטת אמצעים. יש דברים בתוך סך המגבלות שהם חובה. כל הנושא של התקהלויות חייב להיאסר, זה הדבר החשוב ביותר שחייבים לטפל בו. עם כל הרצון שלנו לחגוג ולשמוח, זה הזמן שצריך להימנע מהדבר הזה, להבדיל ממגבלות אחרות שהן הרבה פחות משמעותיות, כמו להגביל אנשים ללכת במרחב הציבורי הפתוח. כבר הוכיחו שהסיכוי להדבקה שם מאוד נמוך. למה להטיל מגבלות שהתועלת בהן כבר הוכחה כמינורית? לעומת זאת מאפשרים התקהלויות בכל מיני טריקים".
בתחום הזה, אומר שפרכר, עיקרון רמזור יכול להיות יעיל, אבל לא במתכון המקומי שמפריד בין רשויות, כפי שהציע הפרויקטור גמזו, אלא כזה שמבדיל בין מגבלות בהתאם לרמת הסיכון שנשקפת מהן. "צריך לעבוד בצורה דיפרנציאלית", הוא אומר. "הכי קל לסגור הכל, אבל עדיף להטיל את המגבלות בצורה ממוקדת ומבוססת נתונים וידע, ולא בלי חשיבה ובלי אבחנה. יש הבדל בין הופעה שכולם יושבים בה בצפיפות ושרים בלי מסכות לבין קונצרט בפילהרמונית שבו יש הפרדה בין השורות וכולם יושבים בשקט. זה כמובן הרבה יותר קשה מסגר, כי זה כרוך במאמץ ובאכיפה, אבל תוכנית כזו תאפשר לפתוח את חיי התרבות ואת המשק".
ההצלחה בקביעת הנחיות שכאלה, הוא אומר, כבר הוכחה בחלק מהארצות. למשל בניו־יורק. "גם ניו־יורק וגם ספרד נפגעו באופן קשה מהנגיף. בשתי הארצות נכנסו לסגר, אבל בזמן שבספרד המספרים מזנקים, בניו־יורק ממשיכים לשמור על מספרים קטנים של חולים. גילו שאחד הגורמים המרכזיים בהצלחה הוא שניו־יורק הקימה מערכת חקירות אפידמיולוגיות מאוד גדולה, מה שלא השכילו לעשות בספרד, ויצאה מהסגר הרבה יותר לאט. זה מוכיח שברגע שמלווים את הסגר בהרבה מאוד אמצעים, בסופו של דבר מצליחים. לכן המהלך של גמזו להקמת המערך והעברתו המתבקשת למשרד הביטחון הוא בעיניי אחד ההישגים החשובים של 'מגן ישראל'".
מה המודל שלכם חוזה בעוד שבועיים? "בינתיים רואים כמובן המשך עלייה בתחלואה. בסופו של דבר, אם התחלואה לא תיעצר היא תאיים על מערכת הבריאות ותכניס אותה לאי־ספיקה".
יש לנו זמן לחכות עד שהמגבלות שאתה מציע במקום סגר יפעלו? "את זה לא נדע מראש, רק בדיעבד. אינטואיטיבית אני מניח שיש, אבל צריך לזכור שהרזרבות שהיו לנו באפריל נגמרו".
ויש גם בשורה טובה: לדברי פרופ' שפרכר החורף, אם לסמוך על חצי הכדור הדרומי, צפוי להיות קל במיוחד — לפחות מבחינת השפעת.