חוזרים ללימודים, אבל בצורה דיפרנציאלית: לאחר שעות של דיונים, אישר קבינט הקורונה באישון לילה בהחלטה דרמטית את הצעת השר גלנט לפתיחת כל מערכת החינוך בערים עם תחלואה נמוכה. תלמידי ה'-ו' ח כבר הבוקר (ג') לבתי הספר, כיתות י' ומעלה ביום ראשון, והחטיבות שבוע לאחר מכן.
לדברי פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן היום (ג') באולפן ynet מדובר בהחלטה שקולה ונכונה. "אני חושב שההחלטה המשמעותית ביותר שהתקבלה בקבינט היא בנושא החינוך. פתיחת מערכת החינוך בצורה דיפרנציאלית, כלומר פתיחה בערים שבהן התחלואה נמוכה, היא צעד שקול ואחראי מההיבט הבריאותי, ולא רק בערים שנחשבות 'ירוקות בוהקות'".
לדבריו, גם בעולם נוהגים כך: "ניתן לפתוח לא רק בערים ירוקות לגמרי, אלא חשוב להסתכל גם על פרמטרים מחמירים יותר. גם בקליפורניה וגם במכון מחקר בגרמניה, בחנו את הדברים ולאור הניסיון הגדירו שחמישה מאומתים לעשרת אלפים תושבים, באופן מצטבר לשבוע, זו סיטואציה שאפשר בה לפתוח את מערכת החינוך".
המאבק בנגיף הקורונה - הסיקור המלא
"כשאתה מנתח את התחלואה בישראל יש התנהגות מאוד שונה בין המגזרים, במגזר הכללי, נכון להיום, גם במדדים של מה שקראנו ירוק בוהק – חמישה מאומתים לעשרת אלפים תושבים, 91% מסך כל האוכלוסייה, עומדת במדדים המחמירים האלה נכון להבוקר", הוא אומר.
"מערכת החינוך, בדיוק כמו הקניונים, זו מערכת שאנשים מגיעים אליה מכל מיני מקומות, מה שעלול להעלות את פוטנציאל התחלואה. זו הסיבה שחשוב להוסיף בדיקות לצוותי הוראה שמגיעים מחוץ לעיר. בהחלט ייתכן שעיר שהיא כיום ירוקה בוהקת, בעוד מספר שבועות, בגלל התזוזה של האוכלוסייה החוצה ופנימה, תהפוך לכתומה ואולי לאדומה".
"לא משנה מה נפתח, כשנזהה בשלב כלשהו שמקדם ההדבקה עבר את ה-1, נצטרך לקחת צעד אחורה, אחרת די ברור מה שיקרה - נמשיך ונתפשט בתחלואה, נשלם בחיי אדם, ובסוף גם נגיע לסגר שלישי"
הוא מוסיף ואומר כי במדדים כמו שיש היום, איו סיבה להשאיר את הילדים בבית, אלא לשלוח אותם לבתי הספר. "לדוגמה, ביישוב של 20-30 אלף תושבים, מדובר על 10-15 מאומתים, זה יכול להיות 2-3 משפחות בכל היישוב. אז זו רמת תחלואה שאפשר להתמודד איתה ולפתוח את מערכת החינוך. כמובן שצריך כל הזמן לנטר ולהיות עם האצבע על הדופק. צריך כמובן להמשיך ולבדוק ביישוב עצמו כדי שנוכל כל הזמן להעריך בצורה טובה ונכונה שאנחנו במקום נכון".
בצל פתיחת העסקים ומערכת החינוך, חשוב להבין שהמצב שברירי, הוא מוסיף: "אנחנו יודעים שמבחינת מקדמי ההדבקה, במגזר הערבי למשל, חצו בצורה משמעותית את ה-1. אנחנו בהתפשטות, רואים את זה גם במאושפזים החדשים וגם במאומתים. במגזר הכללי אנחנו נמצאים סביב מקדם הדבקה 1. מצד שני, יש גידול במספר הבדיקות, כך שלפחות באופן חלקי העלייה נובעת מגידול במספר הבדיקות".
הוא מסכם: "אני אומר באופן כללי, לא משנה מה נפתח, כשנזהה בשלב כלשהו שמקדם ההדבקה עבר את ה-1, נצטרך לקחת צעד אחורה, אחרת די ברור מה שיקרה - נמשיך ונתפשט בתחלואה, נשלם בחיי אדם, ובסוף גם נגיע לסגר שלישי".
ובתוך כך, 943 בני אדם אובחנו אתמול (יום ב') עם קורונה - המספר הגבוה ביותר מה-22 באוקטובר. מתוך 52 אלף הבדיקות, 1.8% חזרו עם תשובה חיובית. שיעור החיובים ללא בדיקות סקר עמד על 2.3%. מקדם ההדבקה R, שעליו מתבססים מקבלי ההחלטות בבואם לדון בהקלות בהגבלות, עומד על 1.07. מנתוני משרד הבריאות עולה כי חלה ירידה במספר המאושפזים בבתי החולים ומספרם עומד על 480.
חלה ירידה נוספת במספר החולים שמצבם קשה ומספרם עומד על 275. 120 חולים מחוברים למכונות הנשמה. מספר הנפטרים מאז פרוץ המגפה עומד על 2,811. בבדיקות הסקר המוגדרות "הוראה" – למורים, גננות ותלמידים – רובם בארבעה יישובים מסוימים שנבחרו – אובחנו 49 נדבקים ושיעור הבדיקות החיוביות עומד על 2.5% - גבוה מהנתון הכללי.
בשבעת הימים האחרונים אובחנו 609 נדבקים בירושלים, 220 בנצרת, 170 בחיפה, 131 באום אל פחם, 115 בתל אביב יפו, 96 בעראבה, 90 ברהט, 74 בבני ברק, 73 במג'דל שמס, 72 בכפר קאסם, 67 באיכסאל, 65 בפתח תקווה, 65 ביפיע, 63 בראשון לציון, 62 ברמלה, 55 במג'ד אל-כרום, 54 בחולון ו-53 בטייבה.
בדו"ח אמ"ן שפורסם הבוקר, הזהירו המחברים כי "בתמונה הכוללת, המשך ההקלות ללא הקפדה יתרה שתלווה אותן (מסכות, ריחוק חברתי, אכיפה וכד') בכלל המגזרים במדינה, צפוי להאיץ את רמת התחלואה ולהסיג לאחור את רמת השליטה שהושגה בהתפרצות המגפה".