הצלת חיים ללא גבולות: מבצע רפואי, לוגיסטי ודיפלומטי מורכב אפשר להציל את חייו של ג'וני יוסוף, פליט סורי בן שבועיים, ואחד משלישיית בנים שנולדה למשפחה סורית השוהה בקפריסין. ג'וני, שנולד במשקל קילו וחצי בלבד, הוטס לפני כחודשיים למרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, במצב של אי ספיקת לב קיצונית ובסכנת חיים מיידית, על מנת לעבור ניתוח חירום. התינוק הוא אחד מתוך שלישייה שנולדה קצת אחרי השבוע ה-30 להיריון האם, ובבדיקות לאחר לידתו בפגייה בניקוסיה התגלה כנושא מום לבבי קשה.
קראו עוד:
עם ההידרדרות במצבו, פנה משרד הבריאות הקפריסאי לפרופ' עינת בירק, מנהלת מכון הלב במרכז, אשר המליצה על העברתו המיידית לישראל לצורך ביצוע ניתוח חירום. בשל העובדה שהתינוק הוא בעל אזרחות סורית, כניסתו לארץ, באמצעות הטסה רפואית, התאפשרה רק הודות לסיוע משרד החוץ ושגרירות ישראל בקפריסין שדאגו להיתר כניסה מיוחד. פרופ' גיל קלינגר, מנהל מחלקת פגים ויילודים, וצוותו טסו לקפריסין עם ציוד רפואי המותאם למצבו של ג'וני, והביאו אותו לשניידר בליווי אחיו הגדול, בן ה-21.
"אנחנו עובדים כבר כעשור מול קפריסין ומקבלים תינוקות הזקוקים לניתוחי לב – כי עם אוכלוסייה של 800 אלף איש – אין שם אפשרות להתמחות בניתוחי לב בתינוקות", מסבירה פרופ' בירק. "טיפלנו עד היום בעשרות תינוקות, האחרון שבהם ממש השבוע. הסיפור של ג'וני יוצא דופן גם בגלל שהוא היה קטן מאוד ולמרות זאת לא ניתן היה לדחות את הניתוח. זה אתגר גדול לעשות ניתוח לב פתוח בתינוק ששוקל קצת יותר מקילו וחצי. בנוסף העובדה שהוא אחד משלישייה וההורים שלו לא יכלו לבוא איתו. זה שהוא במעמד של פליט לא משנה לנו – אבל הצריך עזרה גדולה ממשרד החוץ".
אין מקום לטעויות
עם הגעתו לארץ, אושפז ג'וני ביחידה לטיפול נמרץ לב, שם קיבל טיפול ראשוני לייצוב מצבו עד לניתוח שנעשה כבר למחרת על ידי ד"ר ג'ורג' פרנקל, מנהל יחידת ניתוחי לב. "ג'וני הקטן הגיע אלינו עם מום לב לא שכיח שגורם לאי ספיקת לב משמעותית המחייבת תיקון. כשמדובר בניתוח לב פתוח עם תינוק יש תמיד סיכונים", מסבירה פרופ' בירק, "אבל כשיש מום לב שהוא בר תיקון אפשר לעשות מג'יק גם במשקל כל-כך קטן".
במהלך הניתוח הועבר כלי הדם – עורק הריאה - שיצא מאבי העורקים, וחובר מחדש בצורה נכונה "הניתוח מתבצע על מכונת לב-ריאה, זו התערבות ברוטלית מאוד בטבע – אנחנו עוצרים את הלב, עולים על מחזור דם חלופי, בדומה לאקמו. העבודה מאוד-מאוד עדינה ומדויקת, אין לך שום מקום לטעויות. ככל שהתינוק קטן יותר – ככה גם הקסם גדול יותר, וגם האתגר. המום עבר תיקון מלא וג'וני בסיכוי גבוה להמשך חיים בריאים".
בתום הניתוח, הועבר ג'וני לטיפול נמרץ לב ולפגייה, שם קיבל טיפול אינטנסיבי תומך עד לגמילתו ממכונת ההנשמה, עלייתו במשקל והתאוששותו המלאה, אשר אפשרה את העברתו לאחר כחודש לבית החולים בקפריסין, ומאז הוא כבר שוחרר לביתו כשהוא במצב טוב ומדביק את קצב ההתפתחות של שני אחיו לשלישייה. פרופ' בירק, הוסיפה ואמרה: "שיתוף הפעולה בין הצוותים בכלל ובין היחידה לטיפול נמרץ לב והפגייה בפרט, הוא שאפשר את הצלחת הניתוח. אנו מרגישים בעלי זכות על האפשרות לטפל ולהציל את חייהם של ילדים באשר הם".
מבצע מורכב במיוחד
מרכז שניידר מהווה מרכז הפניה (Referral Center) לילדים המטופלים במרכזים רפואיים אחרים בכל רחבי בארץ וכן במדינות רבות נוספות ובכך מגשים את חזון מייסדיו – ארווינג והלן שניידר ז"ל. אולגה גודין, אחות טיפול נמרץ לב ואחראית מרפאת רפואה בינ"ל ("מכירים אותנו כתיירות מרפא – זה נותן לזה קונוטציה לא נכונה"), מבהירה שהפעילות של המרפאה לא באה על חשבון מטופלים ישראלים וגם לא ממומנת מכספי הציבור. "מלבד מקרים הומניטריים נדירים, כמו מה שקרה עכשיו באוקראינה, לרוב המשפחה או חברות ביטוח דואגות למימון, או באמצעות משרדי הבריאות במדינה הרלוונטית – כמו במקרה של קפריסין".
אולגה גודין: "זה מרגש את כל הצוות ומקור לגאווה, במיוחד כשלא מדובר בילד רגיל. את מבינה שאם הוא לא היה נולד קפריסין והמשפחה לא הייתה מקבלת מימון – הוא פשוט לא היה חי היום"
כל הטסה של תינוק לישראל היא מבצע מורכב, מבהירה גודין, "התיאומים, ההטסה הרפואית, השוק של ההורים שמגיעים למדינה זרה". אבל המקרה של ג'וני, היא מסבירה, היה מורכב במיוחד. "כאחות אני מזדהה הרבה פעמים עם מה שההורים מרגישים. וג'וני – בנוסף לזה שהוא אחד משלישיה, הוריו הם פליטים סוריים שהגיעו לקפריסין ויש להם בנים גדולים יותר. מה שיקשה מאוד היה שאף אחד ההורים לא יכול היה לבוא איתו, בגלל שהם מטפלים בשני התאומים האחרים והוחלט שאחיו בן ה-21 יתלווה אליו לישראל. פעלנו מול הקונסוליה הישראלית בקפריסין ומול משרד החוץ. זה לקח שבוע לקבל את כל האישורים כי זה באמת לא שגרתי ולא פשוט לאשר כניסה לאחיו הגדול – כורדי-סורי בן 21, ואני רוצה לציין את שיתוף הפעולה של הקונסוליה ומשרד החוץ. גם בחזרה נדרשה הטסה רפואית והתארגנות של בית החולים שם להמשך אשפוז. זה מרגש את כל הצוות ומקור לגאווה, במיוחד כשלא מדובר בילד רגיל. את מבינה שאם הוא לא היה נולד בקפריסין והמשפחה לא הייתה מקבלת מימון – הוא פשוט לא היה חי היום".