בשתי המלחמות עם איראן, ולמעשה עוד קודם לכן, בתקופת הקורונה, הרפואה מרחוק זכתה לחיזוק משמעותי בקרב הציבור. אולם השירות הזה אינו אמור להיות פתרון זמני למצבי חירום בלבד. במבט אל "היום שאחרי" המלחמה, אנחנו צריכים לדאוג שהשירות הזה יהפוך לסטנדרט טיפול בעולם הרפואה הראשונית. המערכת כבר נמצאת בתהליך מעבר לכיוון הזה. משנה לשנה אנחנו רואים עלייה בכמות הייעוצים הניתנים מרחוק, אבל הציבור עדיין זקוק לחינוך בנושא - שלא להגיע למרפאה כשאין בכך צורך ממשי.
הספקנות כלפי רפואה מרחוק מוכרת היטב גם מתוך המערכת הרפואית עצמה. כשהתחלנו עם שירותי הרפואה מרחוק בישראל, גם אנחנו, הרופאים, נתקלנו בהתנגדויות מצד הקולגות. גם הם שאלו כיצד ניתן לקבל החלטה רפואית כאשר המטופל אינו יושב מול הרופא בחדר הבדיקה.
3 צפייה בגלריה
כיום מתבצעים מדי שנה 800-700 אלף ייעוצים ברפואת ילדים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
עם הזמן, התברר שהעיקרון עצמו אינו חדש לרפואה. גם בחדרי מיון מתבצעת הערכה רפואית ראשונית (Triage) שמטרתה להבין מי זקוק לבדיקה מיידית ומי יכול להמשיך את הבירור במסגרת אחרת. במובן זה, רפואה מרחוק פועלת בצורה דומה: היא מאפשרת לבצע מיון רפואי ראשוני, להבין את חומרת המצב ולהחליט אם ניתן להתחיל טיפול כבר בשלב הזה או שיש צורך בהגעה לבדיקה פיזית.
"המטרה איננה להחליף את הרפואה הפרונטלית. המטרה היא להשתמש בה רק כשהיא באמת נדרשת. במובן הזה, מרפאה פחות עמוסה איננה סימן לבעיה במערכת הבריאות - אלא סימן לכך שחלק גדול מהמטופלים קיבלו מענה מוקדם יותר, מרחוק"
אם בעבר הסתפקנו בשיחות טלפוניות בלבד, בשנים האחרונות מתפתחות יכולות נוספות המאפשרות לראות את המטופל בווידאו ואף לבצע בדיקה גופנית מרחוק. טכנולוגיות אלה כוללות שילוב של מערכות מידע מתקדמות וכלים מבוססי בינה מלאכותית שמסייעים לרופא בתהליך ההערכה הראשונית. טכנולוגיות אלו אינן מחליפות את שיקול הדעת הרפואי, אך הן עשויות לשפר את היכולת למיין פניות, לייעל את העבודה הקלינית ולהעניק למטופלים מענה מהיר ומדויק יותר.
רוב הפניות זוכות למענה מלא מרחוק
הנתונים שנצברו לאורך השנים ממחישים את היקף השימוש ואת האמון ברפואה מרחוק: מיליוני ייעוצים ניתנו ברפואת ילדים בלבד. כיום מתבצעים מדי שנה 800-700 אלף ייעוצים ברפואת ילדים, ובסך הכול קרוב לשני מיליון ייעוצים, כולל אוכלוסיות נוספות. נתון מרשים: בכ-60% מהפניות ניתן לסיים את הבירור כבר במסגרת הייעוץ הראשוני, עם הנחיות טיפול, מרשם או הפניה לבדיקות, מבלי להגיע למרפאה כלל.
3 צפייה בגלריה
מהפכת הטלמדיסין בעיצומה, והיא תימשך הרבה אחרי המלחמה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מלמד כי רפואה מרחוק אינה רק פתרון למצבי חירום, אלא כלי מרכזי ברפואה המודרנית. האתגר העיקרי כיום איננו טכנולוגי וגם לא רפואי. האתגר הוא שינוי תפיסה.
פרופ' יחזקאל ויסמןצילום: באדיבות ההסתדרות הרפואיתנדרש תהליך של חינוך ציבורי לשימוש מושכל בשירותי רפואה מרחוק. כאשר הציבור ילמד לזהות מתי ניתן להתחיל בירור רפואי מרחוק ומתי יש צורך להגיע לבדיקה פיזית, מערכת הבריאות תוכל לפעול בצורה יעילה יותר. במובן מסוים, יום שבו רופא רואה פחות מטופלים במרפאה אינו בהכרח סימן לבעיה. ייתכן שזה דווקא סימן לכך שמטופלים רבים קיבלו את המענה הנדרש מוקדם יותר, מרחוק, במהירות ובנגישות גבוהה יותר.
ומתי חייבים לפגוש רופא?
חשוב להבהיר כי רפואה מרחוק אינה מתאימה לכל מצב רפואי. כאשר מופיעים תסמינים משמעותיים כגון כאבים עזים בחזה, קוצר נשימה חריף, חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף, שינוי במצב ההכרה, פציעה משמעותית או תגובה אלרגית קשה, יש לפנות ללא דיחוי לחדר מיון או למוקד רפואי דחוף. גם מצבים שבהם נדרשת בדיקה פיזית מלאה - כגון האזנה ללב ולריאות, בדיקה נוירולוגית מקיפה או הערכה אורתופדית לאחר חבלה - מחייבים בדרך כלל מפגש פרונטלי עם רופא. ברפואת ילדים יש חשיבות מיוחדת לבדיקה ישירה במקרים כמו תינוק צעיר עם חום, ילד שאינו מגיב כרגיל או מצב כללי ירוד.
בפועל, חלק גדול מהפניות נוגע לבעיות רפואיות קלות שבהן ניתן להתחיל את הבירור בצורה יעילה גם מרחוק. כאשר משתמשים נכון בשירותי רפואה מרחוק, ניתן להפחית עומסים במרפאות, לקצר זמני המתנה ולהפנות את המשאבים הרפואיים למטופלים שבאמת זקוקים לבדיקה פיזית.
השאלה המרכזית שרבים שואלים היא מתי נכון להתחיל בירור רפואי באמצעות רפואה מרחוק ומתי יש צורך להגיע לבדיקה פיזית. רפואה מרחוק מתאימה במיוחד למצבים רפואיים שכיחים שאינם מלווים בסימני מצוקה משמעותיים. הצטננות, שיעול ללא קוצר נשימה, כאבי גרון, דלקות עיניים, פריחות עוריות, שאלות לגבי טיפול תרופתי או בירור תוצאות בדיקות - אלה דוגמאות למצבים שבהם ניתן לעיתים קרובות להתחיל את הבירור באמצעות ייעוץ מרחוק. גם מעקב לאחר בדיקות, התאמת טיפול תרופתי או התייעצות רפואית כללית יכולים להתבצע במקרים רבים ללא צורך בהגעה למרפאה.
המטרה איננה להחליף את הרפואה הפרונטלית. המטרה היא להשתמש בה רק כאשר היא באמת נדרשת. במובן הזה, מרפאה פחות עמוסה איננה סימן לבעיה במערכת הבריאות - אלא סימן לכך שחלק גדול מהמטופלים קיבלו מענה מוקדם יותר, מרחוק.
פרופ' יחזקאל ויסמן, מנהל רפואי ראשי של שירותי טלמדיסין ב-Femi עבור כללית
