מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי באייר
לפחות מיליון ישראלים סובלים ממחלות כליות כרוניות, ובפרט כאלה שיש להן זיקה לסוכרת לא מאוזנת. זה לא אומר שאין תקווה: פרופ' גיל צ'רנין, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי קפלן, מספר על הטיפולים החדשים שמחוללים מהפכה של ממש.
"בשנים האחרונות נכנסו לשימוש שלוש קבוצות שונות של תרופות ששינו מן היסוד את ההתמודדות עם מחלות אלה", הוא מספר. "המהפכה מתרחשת ברמה הבסיסית ביותר – מניעת תמותה. בחידושים בטיפול במחלות כרוניות קשה מאוד להראות שיפור בתמותה. פה מדובר בתרופות שלא רק משפרות את המצב הכלייתי של החולים, אלא ממש מאריכות ומצילות חיים".
"אין מהפכות רבות בתחום המחלות הכרוניות שמצליחות להאריך חיים ככה. המהפכה שאנו עוברים בתחום, מקבילה בחשיבותה לכניסה לשימוש בסטטינים להתמודדות עם רמות כולסטרול גבוהות במאה הקודמת", מוסיף פרופ' צ'רנין. מחלות כליות יכולות להיגרם מסיבות שונות, אבל העיקרית והבולטת מכולם היא התפתחות של מחלת כליות כתוצאה מסיבוכי מחלת הסוכרת. מחלת הסוכרת גורמת לפגיעה בכלי הדם הקטנים והגדולים בגוף, ככל הנראה כתוצאה מהשפעת הריכוז הגבוה של סוכר בדם. פגיעה זו באה לידי ביטוי בין השאר בפגיעה בעיניים ובראיה, בקצות העצבים, בכלי דם לגפיים ובכליות.
המחיר הכבד של הסוכרת: מהתקפי לב לאי ספיקת כליות
סוכרת היא מחלה שכיחה ביותר בארץ ובעולם המערבי, עם מגמת עלייה בעשורים האחרונים בעיקר בגלל העלייה בהשמנת יתר. מחלת כליות כרונית, ובייחוד כזו שנגרמת כתוצאה מסוכרת לא מאוזנת, עלולה להביא את המטופלים בסופו של דבר לסבול מאי ספיקת כליות סופנית ולהידרש לדיאליזה והשתלת כליה. "אולם בעיה משמעותית לא פחות היא שמחלת כליות כרונית, מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לסבול ממחלות לב וכלי דם כמו התקפי לב, אי ספיקת לב ושבץ, ומכאן גם הגברה ניכרת של הסיכון למות כתוצאה ממחלות אלה", מסביר פרופ' צ'רנין.
עד לפני חמש או שש שנים, אפשרויות הטיפול שהיו לסובלים ממחלות כליות היו מוגבלות ביותר והתמקדו מבחינה תרופתית, בתרופות ממשפחת מעכבי ACEו-ARBs (תרופות משמשות גם לטיפול ביתר לחץ דם). המהפכה שהתחוללה בשנים האחרונות הייתה אישורן של שלוש קבוצות חדשות של תרופות לשימוש, שכולן הראו במחקרים רחבי היקף כי הן מועילות בעצירת התקדמות הנזק לכליות, בהורדה של מספר האשפוזים שנדרשו המטופלים – ובהורדת שיעורי התמותה שלהם כתוצאה מהמחלה ומסיבוכיה, כולל תחלואת לב וכלי דם.
קבוצת התרופות הראשונה נקראת "מעכבי "SGLT2, הפועלות לעכב את פעולתו של חלבון בשם זה. "תרופות אלה גם מורידות את רמות הסוכר בדם וגם מגינות על הכליות והלב. הן אמנם יועדו בתחילה לטיפול בסוכרת להורדת הסוכר, אבל ראינו במספר מחקרים שהן מועילות ביותר גם לחולי מחלת כליות שאינם סובלים מסוכרת".
הקבוצה השנייה הן התרופות הפועלות להגברת הפעילות של הקולטן GLP1, שזכו לתשומת לב רבה בתקופה האחרונה בשל היעילות שלהן בהפחתת המשקל. אולם מחקרים גדולים הראו שתרופות אלה מצליחות להוריד את התחלואה הכלייתית והלבבית באופן ישיר, מעבר לתועלת שלהן באיזון הסוכרת עצמה בהורדה של לחץ הדם ומשקל הגוף. "השפעה חיובית זו היא עדות לקשר ההדוק שיש בין הכליות, הלב וכלי הדם והמטבוליזם בגוף. כיום יש דיון גובר על תסמונת המשותפת לכל המערכות הללו יחדיו".
מקבוצת התרופות השלישית, "מעכבי קולטן מינרלו-קורטיקואיד לא סטרואידליים", או, בקיצור, "מעכבי nsMRA". יש כיום רק תרופה אחת שמאושרת לשימוש חולים עם מחלת כליות. "גם תרופה זו הראתה בחולים עם סוכרת ומחלת כליות משמעותית, שיפור הן במדדים הכלייתיים – האטת התקדמות קצב מחלת הכליות והפחתת מספר החולים שנדרשים לדיאליזה והשתלת כליה – והן בהורדת התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם", מספר פרופ' צ'רנין.
"ככל שמזהים את המחלה מוקדם יותר – מורידים את התחלואה"
לנוכח ההתקדמות העצומה בטיפול במחלות כליות, פרופ' צ'רנין מדגיש את החשיבות הרבה שיש במעקב ואבחון מוקדם של הפגיעה בכליות. "כל המחקרים מראים לנו שככל שמזהים את המחלה יותר מוקדם ומתחילים את שלל הטיפולים בשלבים מוקדמים יותר - בהתאם לרמות הסיכון – כך גדל הרווח שאפשר לקבל במניעת הצורך בדיאליזה והשתלה ובהורדת התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם".
הבעיה היא שברוב המכריע של המקרים, מחלת כליות לא גורמת לתסמינים שניתן לזהות ללא בדיקות ייעודיות. "כשיש תסמינים מובהקים, זה כמעט תמיד סימן שהמחלה כבר בשלב מתקדם והצורך בדיאליזה קרוב", מסביר פרופ' צ'רנין. כיום, הזיהוי של מחלת כליות נעשית בעזרת בדיקת דם ובדיקת שתן. "אלה בדיקות פשוטות", הוא מדגיש.
במקרה של חולי סוכרת, ההמלצה היא לבצע את הבדיקות לפחות פעם בשנה. "בכל הנוגע למעקב אחר חולי סוכרת, המצב בישראל טוב יחסית. אולם גם מטופלים עם יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, השמנת יתר משמעותית או סיפור משפחתי בולט של מחלות כליה, מומלץ שייבדקו באופן תקופתי", מדגיש פרופ' צ'רנין ומוסיף כי "יש מקום לשיפור המודעות גם בקרב המטופלים וגם בקרב הרופאים. אני פוגש מטופלים ששנים ארוכות לא לקחו להם אף בדיקת שתן. גם ברמת בריאות הציבור – וגם בנוגע לכלכלת הבריאות, נחסוך כסף אם נעשה את זה".
מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי באייר
פורסם לראשונה: 10:16, 03.02.25
