במהלך שיעורי הפסיכולוגיה שד"ר שלומית גיא מלמדת היא מסבירה את התיאוריה הביהביוריסטית, שמאמינה כי לחיקוי יש חלק חשוב בתהליך הלמידה. "במהלך השיעורים אני מספרת לסטודנטים שבמקרים רבים ההתנהגות שהיא 'בררת המחדל' שלנו היא ההתנהגות שלמדנו בבית", היא אומרת.
"במקרים רבים 'בררת המחדל' שלנו היא ההתנהגות שלמדנו בבית"
"אנחנו מדברים כמו ההורים שלנו, הולכים כמו ההורים שלנו ואוהבים את הילדים שלנו כמו שההורים שלנו אהבו אותנו. בדרך כלל בחלק הזה של השיעור כמה מהסטודנטים נעים בכיסא בחוסר נוחות, ואחד מהם אוזר אומץ ושואל אם אפשר לשנות את זה.
"אני עונה שוודאי שאפשר, אך זה תהליך שדורש, ראשית לכל, שינוי במודעות. כבת לאבא שהיה איש צבא ודגל בריחוק ומשמעת, הרגשתי שגם אני עבדתי מאוד קשה כדי לייצר עם הבנות שלי שיח אחר".
ד"ר שלומית גיאד"ר שלומית גיא
ד"ר שלומית גיא
(צילום: שי מוגילבסקי)

מי שחושב שלא שומעים אותו בוחר לצעוק

ד"ר גיא, אמא לשתי בנות (7 ו-5), מרצה במסלול לחינוך גופני במכללת קיי, חוקרת ספורט ומתמחה בעיקר בנושאים של מניעת אלימות, מוציאה בימים אלו ספר "מישקה העכברה" הנראה כמו ספר ילדים אך הוא בעצם מלמד הורים צעירים להתקרב, ללטף, ליצור קרבה ושיח עם הילדים.
ההורים מקריאים לילדים את הספר ועוקבים עם האצבעות אחר המסלול שעושה מישקה העכברה על גופה של התינוקת. ככה, הקול, המגע, המקצב והמבט בעיניים מחזקים את תהליך ההתקשרות בין ההורים לילדים ומייצרים לילד מרחב של ביטחון.
את חוקרת ספורט שמתמחה במניעת אלימות. איך עשית מעבר לתחום כל כך שונה מהעיסוק שלך?
"אני לא חושבת שהמעבר הוא גדול כל כך. כחוקרת ספורט אני עסוקה מאוד במניעת אלימות. אני חושבת שיש לנו, כחברה, תפקיד חשוב בצמצום אלימות גם במגרשי כדורגל, בכיתות הלימוד וגם בתוך הבית.
"אני תמיד אומרת שאנשים שמרגישים שלא שומעים אותם - צועקים. חשוב לי לעזור לקדם כמה שיותר מרחבים של שיח וביטחון בין הילדים לדמויות החיקוי שלהם, ואני מאמינה שככל שיהיו יותר מעגלי הידברות ותחושה גדולה יותר של ביטחון, כך נרוויח כולנו מרחב בטוח וראוי יותר לחיות בו.
קראו עוד:
הסברת שילדים לומדים מהוריהם דרך חיקוי. נראה שכיום הורים הרבה יותר פתוחים ומביעים אהבה. עדיין יש קשר לחינוך שקיבלנו או שזה עניין של תרבות?
"אין ספק שההורים של היום יותר קרובים ומביעים אהבה לילדים שלהם מאשר בעבר. יש בוודאי הקשרים תרבותיים. אנחנו חשופים יותר לתיאוריות פסיכולוגיות, לומדים יותר תיאוריות חינוכיות, משכילים ומכירים בשיח כפתרון לבעיית אלימות וכן הלאה.
"ההורים של היום יותר קרובים ומביעים אהבה לילדים שלהם מאשר בעבר"
"ההשכלה היא המודעות שדיברתי עליה מוקדם יותר. ככל שיהיה לנו יותר ידע, ניסיון ומחקרים, כך נשפר את מערך הקשרים שלנו בכל המסגרות".

"החזקתי את בתי על הידיים בכל הזדמנות"

לפני חמש שנים היא איבדה את אמה, בזמן שהייתה בחודש הרביעי להיריון עם בתה הצעירה, והרגישה שכל חייה משתנים. "האובדן של אמא שלי היה אובדן של עולם", מספרת ד"ר גיא. "פתאום הכול מסביב השתנה - הקשרים שלי עם המשפחה הגרעינית והמורחבת, אפילו תפיסת הביטחון שלי בעולם - למה אמא שלי, שהייתה אדם כל כך נפלא, נפטרה בגיל צעיר כל כך?
"הרגשתי שהאדמה רועדת לי כל הזמן מתחת לרגליים. במקום הזה חיפשתי להיאחז בכל דבר אמיתי, אותנטי, מחובר לאדמה. בתי הקטנה, אמי, נולדה חמישה חודשים אחרי שאמא שלי נפטרה והייתה המקור שלי לנחמה ואהבה בלתי מותנית. היא החזירה לי את הביטחון בעולם ואני בניתי את הביטחון שלה בעולם".
ד"ר שלומית גיאד"ר שלומית גיא
"יש לנו תפקיד חשוב בצמצום אלימות במגרשי כדורגל ובכיתות"
(צילום: שי מוגילבסקי)
לדבריה, בתה גדלה לה בידיים. "החזקתי אותה כשהיא אכלה, החזקתי אותה כשהיא צחקה, החזקתי אותה כשהיא שיחקה, החזקתי אותה בידיים במשך שעות כשהיא ישנה. אמי היום בת חמש, ילדה שמחה, עצמאית, בוגרת, בטוחה בעצמה, מכילה את הסביבה שלה, אמפתית וקשובה.
"אנחנו נוטים לחשוב שכדי להפוך את הילדים והילדות שלנו לעצמאים אנחנו צריכים להציב להם מכשולים וכדי להפוך אותם לבוגרים אנחנו צריכים לתת להם לבכות במיטה שעות. האמת היא שבדיוק ההפך הוא הנכון. כדי לגדל ילדים לעצמאות, ביטחון, בגרות ויכולת להתמודד עם העולם צריך לתת להם אהבה בלתי נגמרת שלא תלויה בדבר, קרקע יציבה עליה יוכלו לצעוד, ליפול ולקום".

ילדים צריכים לדעת שהם אהובים תמיד

היא מדגישה שחשוב מאוד שהילדים ילמדו את היכולות שלהם לבד בסיטואציות שונות. עם זאת, חשוב להתנות את זה בשני תנאים: "הילד צריך להיות מספיק מפותח קוגניטיבית ומוסרית כדי לעשות הקשרים של סיבה ותוצאה.
"ילדים צריכים לדעת שהם אהובים גם כשהם מצליחים פחות"
"אנחנו לא יכולים לצפות מילד צעיר מדי לא לאכול אוכל שנפל על הרצפה מסיבות בריאותיות כיוון שהוא לא מבין מה זה חיידקים. מבחינתו האוכל נראה בדיוק כפי שהוא נראה כשהוא החזיק אותו ביד לפני רגע. ילדים גם לא מבינים לבד בחדר מה הם עשו טוב או לא, ולכן חשוב לדבר ולהסביר להם בשפה שלהם.
"התנאי השני לטעמי הוא לא להפסיק להפגין רגשות של אהבה כשהילד לא מצליח. ילדים צריכים לדעת שהם אהובים גם כאשר הם מצליחים וגם כשהם מצליחים פחות. אנחנו לומדים בדרך הטובה ביותר דרך הניסיון האישי שלנו.
"אם נפחד לנסות בגלל הפחד שנאבד את אהבת ההורים שלנו אם ניכשל, נלמד הרבה פחות ותחושת הביטחון שלנו בעצמנו ובעולם תיפגע. חיוך, מגע מחבק, מילה טובה הם זרז לסקרנות טבעית, יצירת קשרים משמעותיים, ויכולת התמודדות עם משברים".
מישקה העכברהמישקה העכברה
מישקה העכברה
(כריכת הספר)


פרסום ראשוני: 08:34 , 24.08.20