כבר שנים שד"ר ר', רופא יהודי מבריטניה, חולם לעלות לישראל. אבל מעולם לא נראתה לו האפשרות מוחשית כל כך כמו עכשיו, כשהאירועים האנטישמיים בבריטניה מתרבים והאווירה כלפי הקהילה היהודית משתנה. "תמיד היה בי רצון כמוס לעלות לישראל", סיפר. "אבל את הרצון הזה צריך לשקול גם על רקע מה שקורה באירופה ועל רקע החששות שלי לעתיד היהודים בבריטניה".
הרופאים היהודים שחולמים לעלות לישראל
הוא עצמו לא נתקל בהתנכלות אנטישמית. את חוסר הנוחות מעוררת אצלו בעיקר התמונה שהוא רואה סביבו. יש ההפגנות נגד ישראל, והתגובות הציבוריות לצעדות שקראו לשחרר את החטופים. ויש הקושי הגובר להצהיר בגלוי על זהות יהודית וציונית. "הכתובת הייתה על הקיר, ואני לא רואה את המצב משתפר", אמר. "מבחינתי, עם הרגשות הציוניים שמלווים אותי, להיות ציוני בבריטניה זה לא בדיוק דבר שמתקבל באהדה".
ב-25 באוקטובר הגיעו יותר מ-130 רופאים ששוקלים לעלות לישראל לכנס MedEx בצפון לונדון, ור' היה ביניהם. מטרת הכנס הייתה לחבר בין רופאים מחו"ל לבין מערכת הבריאות הישראלית. הוא נערך לצד יריד עלייה גדול, שמשך יותר מ-1,200 איש. הרופאים הגיעו עם שאלות שהתשובות עליהן עשויות לשנות את מסלול חייהם. האם הרישיון שלהם יוכר בישראל? איפה ימצאו עבודה? כמה עברית יצטרכו לדעת? ומה פירוש הדבר לעזוב את החיים שבנו בבריטניה?
הנתונים מלמדים שהלך הרוח הזה אינו נחלתם של רופאים בלבד. לפי נתוני הסוכנות היהודית, ב-2025 עלו לישראל מבריטניה 890 איש. ב-2024 עלו 704, וב-2023 עלו 377 בלבד. בין ינואר ליולי השנה עלו עוד 445, וקבוצת הגיל הגדולה ביותר בקרבם הייתה בני 35-18.
תחושת דחיפות חדשה
גם במשרד העלייה והקליטה מרגישים בשינוי. "זו ממש רעידת אדמה", אמרה מנכ"לית המשרד, דגנית סנקר-לנגה. היא עוסקת בעלייה שנים רבות, ובכל זאת כמעט אינה זוכרת תקופה שבה חשה דחיפות כזאת בקרב מועמדים לעלייה. לדבריה, האנטישמיות היא רק אחד הגורמים. גם ההזדמנויות המקצועיות בישראל ותוכניות הסיוע והקליטה מעודדות אנשים לשקול את המעבר. "מה שאנחנו רואים כאן הוא תחושת הדחיפות הזאת", אמרה. אנשים, הסבירה, רוצים לדעת איזה סיוע ישראל יכולה להציע להם, ובאיזו מהירות יוכלו להתחיל לבנות בה את חייהם.
הכנס הוא חלק מתוכנית לאומית לעליית רופאים, שיצאה לדרך ב-2024. מאחוריה עומדים משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי וארגון נפש בנפש. התוכנית פועלת בשיתוף הסוכנות היהודית ובתמיכת קרנות פילנתרופיות. היעד הוא 2,000 רופאים עולים עד 2029, ולדברי המארגנים, יותר מ-1,300 כבר עלו במסגרתה. נפש בנפש אחראי לגיוס ולהכוונה המקצועית. משרד העלייה והקליטה מרכז את הסיוע לרופאים ולבני משפחותיהם, בין היתר בתעסוקה, בלימודי עברית, בחינוך ובהשתלבות בקהילה.
משמאל לימין: ד"ר גונה פראוקה רהקמפ, דגנית סנקר-לנגה, הרב יהושע פס וד"ר צ'רלי ליבר
(צילום: Meron Persey Photography )
ביום הכנס יכלו הרופאים לברר אם הכשרתם תוכר, לקבל מידע על דרישות הרישוי ולעבור מבחן רמה בעברית. הם יכלו גם לפגוש מעסיקים פוטנציאליים: נציגים של הדסה, שערי צדק, סורוקה, לניאדו, אלי"ן ואיכילוב, וגם של ארבע קופות החולים. חלק מהמשתתפים אף יכלו לצאת מהכנס עם התקדמות בהליכי הרישוי או עם הצעת עבודה. "אדם יכול להגיע לכאן בבוקר עם רעיון, עם חזון, עם חלום לעבור לישראל, ולצאת מ-MedEx עם צעדים מעשיים לקראת הגשמתו", אמר הרב יהושע פס, ממייסדי נפש בנפש ומנכ"ל הארגון. לדבריו, הכנס השנה גדול משמעותית מזה שנערך באנגליה לפני שנתיים. "המעבר ממדינה למדינה הוא תהליך מורכב בפני עצמו, ועל אחת כמה וכמה כשצריך להעביר גם את הקריירה", הוסיף.
המחסור בישראל אמיתי. לפי הנתונים שהציגו מארגני הכנס, יש בישראל כ-3.5 רופאים פעילים לכל אלף תושבים. במדינות המפותחות החברות ב-OECD הממוצע עומד על 3.9. המחסור מורגש במיוחד בצפון ובדרום, ובתחומים כמו רפואת משפחה, רפואה דחופה, פסיכיאטריה, אונקולוגיה ושיקום. מבחינת הרב פס, המסר פשוט: "ישראל רוצה אתכם. ישראל זקוקה לכם".
החיידק הישראלי
ד"ר צ'רלי ליבר, רופא בריטי צעיר, נמצא בשנה האחרונה של ההתמחות שלו באלרגיה ובאימונולוגיה. בעוד שנה הוא אמור לקבל מעמד של רופא מומחה בכיר. הרעיון לעלות מלווה אותו מזמן, ומתקפת 7 באוקטובר והשינוי שהוא מזהה באווירה בבריטניה רק חיזקו אותו. "זה כנס MedEx השני שאני משתתף בו", סיפר. "כבר כמה שנים יש לי את החיידק הישראלי".
"אדם יכול להגיע לכאן בבוקר עם רעיון, עם חזון, עם חלום לעבור לישראל, ולצאת מכאן עם צעדים מעשיים לקראת הגשמתו. המעבר ממדינה למדינה הוא תהליך מורכב בפני עצמו, ועל אחת כמה וכמה כשצריך להעביר גם את הקריירה"
בכנס הקודם, ב-2024, יצר קשרים מקצועיים חשובים. השנה, כשסוף ההתמחות כבר באופק, הגיע כדי להבין אילו אפשרויות תעסוקה מחכות לו בישראל בתחום שלו. הוא פגש רופאים שכבר עלו, חידש קשרים עם עמיתים מבריטניה ושוחח עם נציגי קופות החולים. "אני חושב שמערכת הבריאות הישראלית מורכבת מאוד לרופא שהוכשר בבריטניה", אמר. הוא העריך במיוחד את המפגש עם אנשים שידעו גם לעודד וגם לחלוק ניסיון מעשי. "צריך מישהו שיגיד לך שאתה עושה את הדבר הנכון, אבל גם מישהו שיושיב אותך ויסביר לך איך זה ייראה באמת". את ההתמחות ישלים בבריטניה, ורק אחר כך יחליט על הצעד הבא.
ד"ר גונה פראוקה רהקמפ, רדיולוגית מגרמניה, כבר התקדמה יותר בהכנות. היא החלה לבדוק אם ההכשרה שלה תוכר בישראל, והגיעה ללונדון במיוחד כדי לפגוש את מי שיכולים לתת לה תשובות. "הדבר הכי חשוב בעיניי הוא לדעת אם הרישיון שלי יוכר, כדי שאוכל לעבוד", אמרה. "וכמובן, גם השפה". היא כבר לומדת עברית, אבל יודעת שיידרש עוד מאמץ עד שתגיע לרמה שתאפשר לה לעסוק ברפואה.
בכנס עברה על המסמכים הרפואיים שלה ובדקה אילו מהם צריך לתרגם. היא גם נפגשה עם רופאים ועם נציגים של מוסדות רפואיים בישראל. אחד הנציגים אף הציע לעזור לה בתרגום. ההצעה עשויה לחסוך ממנה התמודדות לבד, מגרמניה, עם עוד מכשול בירוקרטי. בניגוד לחלק מהמשתתפים הבריטים, רהקאמפ לא מרגישה שהיא חייבת לעזוב עכשיו. היא סיפרה שהיא גרה באזור שקט, אבל עוקבת אחרי השינויים הפוליטיים בגרמניה ומעדיפה להיערך מראש. "אם המצב ישתנה, אני רוצה להיות מוכנה, לדעת שאוכל לעבוד ולתרום", אמרה. מתי תעלה? זה עדיין לא ברור, והתשובה תלויה במידה רבה באישור הרישיון. ההכנות המעשיות, בכל מקרה, כבר בעיצומן.
"רוצה לדעת האם הרישיון שלי יוכר בישראל". ד"ר גונה פראוקה רהקמפ
(צילום: יעל פלדמן שביט)
הרישיון הוא רק ההתחלה
גם ר' ראה במפגשים פנים אל פנים את אחד היתרונות הגדולים של הכנס. "אפשר לטפל בדברים דרך האינטרנט, אבל אין תחליף למפגש אנושי", אמר. הוא מקווה להשתקע באזור נתניה ולשלב עבודה קלינית עם הוראה או הרצאות במוסד רפואי אקדמי. כך יוכל להעביר לרופאים צעירים בישראל את הידע שצבר ברפואת עור ובאלרגיה.
אבל קודם צריך לגבור על מחסום השפה. בביקורים בישראל תמיד הסתדר בעברית, אלא שרפואה דורשת הבנה מדויקת ועמוקה הרבה יותר. "צריך להבין עד הסוף כל ניואנס במה שהמטופל אומר לך", הסביר. לדבריו, חלק ניכר מהעבודה תלוי בהבנת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובפרטים הקטנים שבהם הוא מתאר את התסמינים. מבחינתו, האתגר אינו רק לקבל רישיון. הוא רוצה להעניק למטופלים בישראל את אותה רמת טיפול, ולהפעיל את אותו שיקול דעת מקצועי שפיתח לאורך הקריירה.
כמה מהעצות החשובות ביותר בכנס הגיעו דווקא מרופאים שכבר עשו את הצעד. ד"ר רבקה לברט, רופאת משפחה, עלתה ממנצ'סטר לפני כחמש שנים. בכנס ייצגה את Anglo Doctors in Israel (ADII), קהילה מקצועית שהקימה אחרי שחוותה בעצמה את קשיי הקליטה. כשהגיעה לישראל, גילתה שחסרה לה רשת הקשרים המקצועיים שעליה נשענה בבריטניה. "הכול עניין של מי אתה מכיר", אמרה. לדבריה, רופאים שהוכשרו בחו"ל ואין להם קשרים מקומיים מתקשים לא פעם למצוא את דרכם במערכת הבריאות הישראלית.
"אני חושב שמערכת הבריאות הישראלית מורכבת מאוד לרופא שהוכשר בבריטניה. צריך מישהו שיגיד לך שאתה עושה את הדבר הנכון, אבל גם מישהו שיושיב אותך ויסביר לך איך זה ייראה באמת"
הארגון התחיל כקבוצת תמיכה קטנה לרופאים דוברי אנגלית. מאז הפך לרשת מקצועית שמחברת בין רופאים מבתי חולים ומתחומי התמחות שונים, ומציעה ייעוץ, מפגשים, השתלמויות וקבוצות וואטסאפ. יחד עם בעלה, מייקי, הקימה לברט גם מאגר שמחבר בין מטופלים דוברי אנגלית לרופאים שיכולים לטפל בהם בשפתם.
המחסור לא מבטיח משרה
דרך הארגון נחשפה לברט לבעיה שקשה לראות מבחוץ: המחסור ברופאים בישראל לא מבטיח עבודה לכל רופא שעולה. היא סיפרה על רופאת משפחה שעברה לצפון אחרי שאמרו לה שיש שם צורך ברופאים, ובכל זאת התקשתה למצוא משרה. רופא אחר נתקל בקשיים דומים בנתניה, האזור שבו ר' מקווה להשתקע.
לפעמים מדובר במכשולים בסיסיים מאוד. עולים חדשים לא תמיד יודעים למי לפנות בבית החולים או בקופת החולים, ולא קל למצוא את פרטי הקשר הנכונים. מיילים נשארים בלי תשובה. כך רופאים מוסמכים מתקשים להיכנס למערכת שזקוקה בדיוק לידע ולניסיון שלהם. ADII מנסה לגשר על הפער ומחבר בין עולים חדשים לעמיתים ותיקים, שמכירים את המערכת ויודעים איך להתנהל בה.
לברט זוכרת היטב את השנה הראשונה שלה בישראל. לימוד העברית, חיפוש העבודה, יצירת קשרים חברתיים וההסתגלות לחיי היומיום דרשו זמן. "זה היה קשה, אבל היה שווה", אמרה. מהניסיון שלה, השתלבות מקצועית לא תלויה רק בסיוע מהמדינה. היא תלויה גם בקהילה שמוכנה לעזור למצטרפים החדשים למצוא את מקומם.
"הכול עניין של מי אתה מכיר". ד"ר רבקה לברט ובעלה מייקי
(צילום: יעל פלדמן שביט)
להחזיר גם את הרופאים הישראלים
ישראל מחפשת רופאים לא רק בקרב עולים חדשים. סנקר-לנגה התייחסה בכנס גם לגידול במספר הישראלים שעוזבים את הארץ. לדבריה, המגמה מדאיגה את הגורמים האחראים לעלייה ולקליטה. משרדה עובד גם עם תושבים חוזרים, ובהם רופאים שרוצים לשוב לעבוד בישראל אחרי תקופת עבודה או התמחות בחו"ל. במסגרת יוזמת "בתים ישראליים", המשרד עוזר לישראלים שגרים בחו"ל בשאלות של מיסוי, דיור וחינוך, ובהתארגנות המעשית לקראת השיבה.
לצד זה, המדינה מציעה תמריצים כספיים לרופאים שמוכנים להשתקע באזורים שבהם המחסור חמור במיוחד. סנקר-לנגה סיפרה על רופא שחוזר לישראל אחרי כמה שנות הכשרה מתקדמת בבוסטון, ומתכנן לגור ולעבוד בצפון. לדבריה, הוא זכאי למענק של 400 אלף שקל בתנאי שיגור ויעבוד באזור. המענק היה אחד הגורמים שהשפיעו על החלטתו לחזור.
אבל גיוס הוא רק חצי מהמשימה. החצי השני הוא לדאוג שהרופאים יוכלו לבנות כאן קריירה, לפרנס את משפחותיהם ולהישאר לאורך זמן. השיחות בלונדון הבהירו שהרישוי והגיוס הם רק תחילת הדרך. בסופו של דבר, ההצלחה תימדד לא במספר המשתתפים בירידי הגיוס, אלא במספר הרופאים שיכו כאן שורשים ויתרמו לקהילות שזקוקות להם.
מבחינת ר', העלייה קשורה קשר הדוק לזהות המקצועית שלו. הוא רוצה להמשיך לעסוק ברפואה, לחלוק את הידע שצבר ולעזור להכשיר את הדור הבא של הרופאים בישראל. "יהיה נחמד להצליח להחזיר משהו לישראל, במקום להיות רק ציוני שחי בתפוצות", אמר.
הכותבת הייתה אורחת כנס MedEx בלונדון
- לכתבה שפורסמה ב-ynetglobal - לחצו כאן
