בשיתוף אסטרהזניקה
הריאות הן איבר חיוני בגופנו – הן מספקות חמצן לכל איברי הגוף והרקמות ומאפשרות את פעולת הנשימה. קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה: סרטן ריאה מסוג תאים קטנים וסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים, שבו חולים כ-80%-85% ממטופלי סרטן הריאה. שני סוגים אלה מתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה.
"סרטן הריאה הוא אחד הגידולים השכיחים בקרב גברים ונשים כאחד", מספר פרופ' ניר פלד, מומחה ברפואה פנימית באונקולוגיה ובמחלות ריאה, מנהל האגף האונקולוגי במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר הוועדה הבינ"ל לקביעת הסטנדרט הטיפולי הרב-תחומי בסרטן הריאה. "ברוב המקרים המחלה נובעת מחשיפה לעישון, ובכל שנה מאובחנים בישראל כ-3,000 חולים חדשים".
עם זאת, פרופ' פלד מדגיש כי כ-25% מהמטופלים אינם נחשבים לבעלי גורמי סיכון "קלאסיים" כמו עישון. לדבריו, עבור מטופלים אלה קיימים טיפולים ממוקדי מטרה – טיפולים שמדכאים או מעכבים את פעילות הגידול באופן מדויק ויעיל יותר.
אחד השיקולים המרכזיים בבחירת הטיפול המתאים לחולי סרטן ריאה הוא לא רק הארכת תוחלת החיים, אלא גם שמירה על איכות חיים טובה לאורך זמן – מה שמכונה "הישרדות איכותית".
כיום עומדים לרשות הרופאים מגוון טיפולים חדשניים ממוקדי מטרה, אך כיצד נקבע איזה טיפול מתאים למי? מהם המדדים שלפיהם מותאמת תוכנית הטיפול האישית והחידושים שמאפשרים להאריך חיים מבלי לוותר על איכותם?
מה היתרונות של טיפולים ממוקדי מטרה?
היתרון הגדול של טיפול ממוקד מטרה הוא הזמן הקצר שחולף מתחילתו ועד שניכרת השפעתו. לדברי פרופ' פלד, מטופל יכול להרגיש שינוי לטובה תוך שבועות ספורים – ולעיתים גם תוך זמן קצר יותר. "זהו שיפור דרמטי", הוא מדגיש. "הטיפול הממוקד והמדויק יכול להביא לתועלת מהירה".
פרופ' פלד מחדד כי הטיפול יעיל רק בתנאי שנוטלים אותו באופן קבוע. "הטיפולים הביולוגיים מאפשרים דיכוי של פעילות המחלה. היא יכולה להפסיק לחלוטין ולא להיות פעילה, אבל הטיפול צריך להיות רציף". לדבריו, מידת יעילות הטיפול משתנה בהתאם לסוג המחלה והטיפול. "בחלק מהמקרים הטיפול יעיל כשנתיים עד שהמחלה מפתחת עמידות. צריך למצוא את האיזון בין שליטה טובה במחלה לבין המחיר שיכול להגיע עם הטיפול – לעיתים בדמות תופעות לוואי. לא כל המטופלים חווים אותן, אך במקרים מסוימים נדרשת התמודדות עם השפעות נלוות שיכולות להשפיע על שגרת החיים".
3 צפייה בגלריה
"לא די בשאלה אם הטיפול עובד, צריך לבדוק איך הוא פועל על המטופל"
(צילום: Shutterstock)
״בשנים האחרונות נכנסו סוגים חדשים של טיפולים", אומר פרופ' ניר פלד. "הטיפולים האלה ניתנים במרווחים קבועים, ולעיתים משולבים עם טיפול נוסף. מדובר בגישה טיפולית שמצליחה להביא לתוצאות מעודדות מבחינת שליטה במחלה, אך בשל מורכבותה נדרשת לעיתים תמיכה רפואית מקבילה להתמודדות עם תופעות נלוות.
"הטיפולים החדשים נשענים על הבנה עמוקה יותר של מאפייני המחלה, ומותאמים באופן אישי למצבו של כל מטופל תוך התייחסות לרקע הרפואי, להעדפותיו ולמכלול השיקולים הקליניים. פרופ' פלד מדגיש: "לא די בשאלה אם הטיפול עובד – צריך לבדוק איך הוא פועל על המטופל הספציפי ומהן החלופות האפשריות".
תופעות הלוואי של הטיפולים
"תופעות הלוואי המרכזיות בטיפולים מכווני מטרה נוגעות לרוב למערכת העיכול ולעור, וניתן להתמודד איתן בקלות יחסית בעזרת טיפול מתאים", מסביר פרופ' פלד, "לעיתים אנחנו רואים גם חריגות בתוצאות בדיקות דם, אך ניתן לאזן את המצב באמצעות התאמות תזונתיות או תוספת של טיפול תומך, למשל כדור נגד שלשולים".
מאחורי ה"הישרדות האיכותית"
מהי "הישרדות איכותית" – המונח שמתאר את השאיפה של חולי סרטן הריאה, ולעיתים גם של חולים עם מחלות ממאירות אחרות? פרופ' יקיר רוטנברג, מנהל יחידת האשפוז האונקולוגית במכון שרת בבית החולים הדסה, מסביר: "איכות חיים משמעותה תפקוד יומיומי תקין ככל האפשר - ללא כאבים, ללא ירידה במשקל וללא פגיעה מהותית בשגרת החיים". לדבריו, ההתקדמות הרפואית מאפשרת כיום לא רק להאריך חיים, אלא גם לשמור על איכותם. "רוב התרופות החדשות, במיוחד אלו הביולוגיות והמכוונות מטרה, מספקות חלופה לכימותרפיה המסורתית", הוא מסביר. "גם אם יש להן תופעות לוואי, הן לרוב שונות מתופעות הלוואי הנלוות לטיפול הכימי".
עבודת צוות: למה היא חשובה בתהליך הטיפול?
פרופ' רוטנברג מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין אונקולוגים, רופאי ריאות, גריאטריים ואחרים, כדי להבטיח שהחולה מקבל את הטיפול המתאים ביותר. "החשיבה הרב-תחומית רלוונטית בשלבי המחלה השונים, במיוחד בשלב בין מחלה ממוקמת למחלה מפושטת, ומאפשרת קבלת החלטות טובה בנקודות צומת", הוא מסביר. "מאחר שמדובר בטיפול תחום בזמן, יש בעיות שמתעוררות לפתע. למשל, שינוי בגידול עצמו או צורך בדגימה, ולכן נדרשות חוות דעת של רפואה גרעינית, רופא רנטגן, האונקולוג ולעיתים גורמים נוספים".
עם זאת, פרופ' רוטנברג מזהיר מפני ריבוי גורמים רפואיים: "חשוב שיהיה מטפל מרכזי אחד שיעזר באנשי מקצוע נוספים לפי שיקולו, כי ריבוי מטפלים עלול לגרום לעומס מסרים מבלבל שאינו תמיד לטובת היציבות הנפשית של המטופל ומשפחתו".
3 צפייה בגלריה
"צריך להעריך את החולה עצמו, לא רק המחלה": טיפול מותאם בסרטן הריאה
(צילום: shutterstock)
הגיל, המצב הבריאותי ומעגל התמיכה: איך מתאימים את הטיפול לחולה?
סרטן הריאה שכיח יותר בקרב מבוגרים, והגיל החציוני של החולים הוא 70-72. בגילאים אלו, נדרשת גישה מותאמת שלוקחת בחשבון לא רק את המחלה אלא גם את מצבו הכללי של החולה. "צריך להעריך את החולה עצמו, לא רק את המחלה", מסביר פרופ' רוטנברג, "יש לבחון האם יוכל להתגבר על הטיפולים. לדוגמה, לא ניתן לתת טיפול קרינתי או ניתוח מורכב שיעמיס על המטופל פיזית יתר על המידה. במקרים שבהם מצב המטופל הרפואי שברירי או קיים חשש להתמוטטות פיזית, הצוות הרפואי עשוי לבחור בטיפול שאמנם פחות יעיל במדדים אונקולוגיים מסוימים – אך עדיף בהיבט של בטיחות כללית ויכולת התאוששות. המטרה היא לשמור על המטופל במצב יציב, גם אם המשמעות היא לוותר, בשלב זה, על גישה אגרסיבית יותר כלפי הגידול. בנוסף, חשוב לבחון האם כל התרופות שנרשמו למטופל אכן נדרשות, ולוודא שקיימת התאמה ביניהן, כדי למנוע אינטראקציות מיותרות או תופעות בלתי רצויות. צריך לבדוק את הטיפולים האונקולוגיים ביחס למחלות הרקע, כדי להבין מה יכול להתפתח כתוצאה מהטיפול".
כיצד מתאימים את תוכנית הטיפול לגיל ולמטרות החיים של המטופלים המבוגרים?
"אחרי שמשקפים לחולה את המצב, צריך להבחין מהן מטרותיו. למשל, האם החולה מוכן לקבל טיפול בבית או יעדיף דווקא את המחלקה בבית החולים? המטרות של קשישים עד גיל 80 משתנות לעומת מטופלים צעירים יותר", הוא מפרט. "חשוב לראות איך ניתן לשמר את התפקוד של המטופל לצד מקורות התמיכה בסביבתו. למשל, האם הוא גר לבד מה מקורות התמיכה הסוציאליים והכלכליים שלו? האם אפשרות של עובד זר רלוונטית? אלו שאלות חשובות בקבלת החלטות להמשך הטיפול".
שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 12:46, 03.11.25
