בדיקת דם פשוטה עשויה לאתר אנשים בסיכון לפתח מחלת קרוהן שנים לפני הופעת התסמינים הקליניים הראשונים – כך עולה ממחקר חדש מקנדה, שפורסם בכתב העת המדעי Clinical Gastroenterology and Hepatology. המחקר מצא כי אצל חלק מהאנשים קיימת תגובה חיסונית חריגה לחלבון בשם פלג'לין (Flagellin) – המצוי בחיידקי המעי – זמן רב לפני אבחון המחלה. החוקרים סבורים כי תגובה זו עשויה לשמש סמן ביולוגי מוקדם לשלב הטרום-קליני של מחלת קרוהן.
קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית (IBD), הפוגעת במערכת העיכול וגורמת לתסמינים מתמשכים כגון כאבי בטן, שלשולים, עייפות ופגיעה משמעותית באיכות החיים. לפי נתונים רשמיים שצוטטו בדיווח, שכיחות המחלה בקרב ילדים הוכפלה מאז 1995.
2 צפייה בגלריה


בדיקת דם פשוטה עשויה לזהות סיכון לקרוהן שנים לפני הופעת התסמינים
(צילום: Shutterstock)
לדברי פרופ' נתן גלוק, מומחה לגסטרואנטרולוגיה מאסותא מרכזים רפואיים, מציאת דרך אמינה לחיזוי מחלת קרוהן עוד לפני התפרצותה הקלינית היא אתגר שמעסיק את עולם הרפואה כבר שנים רבות.
"המחקר הקנדי מצביע על כך שאצל אנשים שבסופו של דבר יפתחו קרוהן ניתן לזהות כבר בשלב מוקדם רמות מוגברות של נוגדני IgG בדם (אימונוגלובולין G), שמכוונים נגד חלק מאוד מסוים בחלבון פלג'לין – חלבון המשמש את חיידקי המעי לתנועה", הוא מסביר. לדבריו, לא מדובר בפלג'לין כולו, אלא במקטע ייחודי ממנו, המכונה 'פפטיד הציר' (hinge peptide).
בדיקת דם שמזהה סיכון לקרוהן
הבדיקה שנחקרה מודדת נוגדני IgG של מערכת החיסון, המכוונים נגד פלג'לין – חלבון המצוי בשוטונים של חיידקים החיים במעי. לפי ממצאי המחקר, רמות מוגברות של נוגדנים אלה נמצאו אצל חלק מהנבדקים שנים לפני שאובחנו כחולי קרוהן. לפי החוקרים, העובדה שנוגדנים לפלג'לין מופיעים עוד לפני הופעת תסמינים קליניים מעלה אפשרות שהתגובה החיסונית הזו משחקת תפקיד בהתחלת המחלה.
פרופ' נתן גלוקצילום: פרטיפרופ' גלוק מדגיש כי בניגוד לבדיקות המקובלות כיום, כמו בדיקות דם למדדי דלקת (CRP) או בדיקות צואה לקלפרוטקטין, שמזהות לרוב דלקת רק כאשר התהליך כבר פעיל, כאן מדובר בסמן שמופיע בשלב הטרום-קליני של המחלה. "התגובה החיסונית הזו נמצאה גם אצל אנשים שכל שאר הבדיקות שלהם - כולל מדדי דלקת וחדירות המעי - היו תקינות לחלוטין", הוא מציין.
המחקר הוא חלק מפרויקט בינלאומי גדול בשם CCC-GEM, שמתקיים מאז 2008. במסגרת הפרויקט עוקבים החוקרים אחר יותר מ-5,000 קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי קרוהן ברחבי העולם, במטרה להבין כיצד שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים וחיידקי מעי משפיע על התפתחות המחלה.

במחקר הספציפי נותחו נתוניהם של 381 קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שהיו בריאים בעת ההצטרפות למחקר. במהלך המעקב, 77 מהם פיתחו בהמשך מחלת קרוהן. מבין אלה, ליותר מ-30% נמצאה תגובת נוגדנים מוגברת לפלג'לין כבר בתחילת הדרך. עוד נמצא כי התגובות החזקות ביותר הופיעו אצל אחים של חולי קרוהן, ממצא שמדגיש, לדברי החוקרים, את האפשרות להשפעה של חשיפה סביבתית משותפת.
"במחקר, מי שהציג את התגובה החיסונית הספציפית הזו היה בעל סיכון גבוה משמעותית לפתח קרוהן בהמשך", אומר פרופ' גלוק. "עבור משפחות שבהן כבר קיימת המחלה, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לזהות בצורה מדויקת יותר מי מקרובי המשפחה נמצא בסיכון הגבוה ביותר, ולעקוב אחריו מקרוב".
בממוצע חלפו כמעט שנתיים וחצי בין בדיקת הדם לבין אבחון המחלה – פרק זמן שאפשר לחוקרים להציץ לשלביה המוקדמים ביותר של קרוהן, עוד לפני שהופיעו תסמינים.
תגובה חריגה לחיידקי המעי
במאמר המדעי המלא מציינים החוקרים כי הנוגדנים שנקשרו לסיכון עתידי לקרוהן הופנו בעיקר נגד פלג'לינים של חיידקי מעי ממשפחת Lachnospiraceae, ובמיוחד כאלה שמקורם בסוג Roseburia. עוד נמצא כי לפלג'לינים אלה יש אזור חלבוני משותף השמור בקצה האמיני של החלבון, כלומר, אחד מקצותיו של החלבון, המקום שבו מתחילה שרשרת חומצות האמינו שמרכיבה אותו.
תגובת IgG מוגברת לאזור זה נמצאה קשורה לסיכון עתידי לקרוהן, גם כאשר הובאו בחשבון מדדים אחרים כמו דלקת תת-קלינית וחדירות מוגברת של המעי.
2 צפייה בגלריה


קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית שגורמת לכאבי בטן ולפגיעה באיכות החיים
(צילום: Shutterstock)
לדברי פרופ' גלוק, הממצאים מחזקים את ההבנה כי אצל חולי קרוהן - וגם אצל אנשים שעתידים לפתח את המחלה - מערכת החיסון לא מגיבה באופן תקין לחיידקי המעי, אלא מפתחת כלפיהם תגובה חריגה. "ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לא רק לעקוב, אלא גם להתערב בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני הופעת התסמין הראשון", הוא אומר, אך מדגיש כי מדובר עדיין בשלב מחקרי.
החוקרים עצמם מציינים כי למחקר יש מגבלות, וכי טרם הוכח כיצד בדיוק התגובה החיסונית הזו מובילה בפועל להתפתחות מחלת קרוהן. מחקרי המשך, שנועדו לאמת את הממצאים ולהבין את המנגנון הביולוגי המעורב, כבר נמצאים בעיצומם.
לדבריהם, זיהוי תגובת נוגדנים משותפת לאזור חיידקי שמור עשוי לשמש בעתיד סמן ביולוגי מוקדם למחלת קרוהן, עוד לפני הופעת תסמינים או פגיעה משמעותית במערכת העיכול - אך בשלב זה הבדיקה אינה זמינה ככלי אבחוני שגרתי.






