בשיתוף מדיקל אונליין
טיפול חדשני מאפשר לשלב שתי פעולות בצנתור אחד: טיפול בהפרעת קצב הלב וסגירת אזור שבו עלולים להיווצר קרישי דם מסוכנים. השיטה עשויה להפחית את הסיכון לשבץ מוחי ואף לאפשר לחלק מהמטופלים להפסיק ליטול מדללי דם. למי היא מתאימה, כיצד היא מתבצעת ומהם הסיכונים?
לדברי פרופ' איל נוף, מנהל המכון להפרעות קצב וקוצבי לב במכון הלב בבית החולים שיבא תל השומר ורופא בכיר באסותא תל אביב, החידוש המרכזי הוא האפשרות לבצע את שתי הפעולות במהלך צנתור אחד. במקום להחזיר את המטופל להליך נוסף, הרופא מנצל את העובדה שהוא כבר נמצא בתוך הלב כדי לבצע גם את הפעולה שנועדה להפחית את הסיכון לשבץ מוחי. לדבריו, השילוב מוסיף כעשר דקות בלבד למשך הטיפול.
פרופ' איל נוף, מומחה לקרדיולוגיה ואלקטרופיזיולוגיה באסותא רמת החייל ומנהל שירות אלקטרופיזיולוגיה פולשנית במכון הלב בשיבאצילום: יח"צ אסותא מרכזים רפואייםהכיס הקטן בלב שעלול לגרום לשבץ מוחי
כדי להבין את חשיבות השיטה, צריך להכיר את אחת הסכנות המרכזיות של פרפור פרוזדורים - הפרעה שבו הלב אינו פועם בקצב סדיר. אצל אנשים הסובלים מההפרעה, הדם עלול להצטבר באזורים מסוימים בלב וליצור קרישי דם. אם אחד הקרישים משתחרר ומגיע למוח, הוא עלול לחסום כלי דם ולגרום לשבץ מוחי.
אחד המקומות שבהם נוצרים קרישי הדם הוא כיס קטן המחובר לחלקו השמאלי של הלב, המכונה "אוזנית העלייה השמאלית". כאשר הלב אינו מתכווץ בצורה סדירה, הדם עלול להצטבר בכיס הזה במקום לזרום כרגיל.
לדברי פרופ' נוף, אצל מטופלים עם פרפור פרוזדורים שאינו קשור למחלה במסתמי הלב, מרבית קרישי הדם שמקורם בלב נוצרים באזור זה.
כדי להפחית את הסיכון לשבץ מוחי, מטופלים רבים נדרשים ליטול תרופות נוגדות קרישה, המוכרות כמדללי דם, לעיתים במשך שנים ארוכות. התרופות מפחיתות את הסיכון להיווצרות קרישי דם, אך לצד התועלת שלהן הן גם מגבירות את הסיכון לדימומים, שעלולים במקרים מסוימים להיות חמורים ואף מסכני חיים.
עבור מטופלים שאינם יכולים ליטול מדללי דם בשל סיכון משמעותי לדימום, קיימת כבר שנים אפשרות לסגור את הכיס הקטן בלב באמצעות התקן מיוחד. כעת, החידוש הוא האפשרות לשלב את הפעולה הזאת עם טיפול בהפרעת הקצב.
שתי פעולות בצנתור אחד: כך עובד הטיפול החדש
מטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים עשויים לעבור הליך רפואי שנקרא אבלציה, המוכר גם כצריבה בלב. במהלך הפעולה הרופא מחדיר צינוריות דקות דרך כלי הדם אל הלב, ומשתמש בהן כדי לטפל באזורים שגורמים להפרעה בקצב הפעימות.
בגישה המשולבת, לאחר שהרופא מסיים לטפל בהפרעת הקצב, הוא מבצע באותה הזדמנות פעולה נוספת: סגירת הכיס הקטן בלב שבו עלולים להיווצר קרישי דם.
לצורך כך מוחדר דרך צינורית מיוחדת התקן קטן דמוי מטרייה. ההתקן נפתח בפתח הכיס ואוטם אותו, במטרה למנוע מקרישי דם שנוצרים בתוכו להשתחרר אל מחזור הדם ולהגיע למוח.
הרופא נעזר בהדמיית אולטרסאונד של הלב כדי לוודא שההתקן ממוקם היטב ושהפתח אטום כראוי. לאחר השלמת הפעולה, ההתקן נשאר בלב באופן קבוע.
היתרון המרכזי של השיטה הוא האפשרות לבצע את שתי הפעולות ברצף, ללא צורך בצנתור נפרד לצורך סגירת הכיס. לדברי פרופ' נוף, במקרים המתאימים, השילוב אינו מצריך הכנה מיוחדת או הארכה משמעותית של זמן ההתאוששות.
האם אפשר להפסיק לקחת מדללי דם?
מעבר להפחתת הסיכון לשבץ מוחי, אחת האפשרויות המשמעותיות שמציעה סגירת הכיס בלב היא הפסקת טיפול ממושך במדללי דם אצל מטופלים מתאימים.
לאחר השתלת ההתקן נדרש מעקב רפואי במשך מספר חודשים. בהמשך מתבצעת בדיקת הדמיה, כמו CT או אולטרסאונד של הלב, כדי לוודא שההתקן נמצא במקומו ושהכיס אטום כראוי.
בהתאם לתוצאות הבדיקות ולמצבו הרפואי של המטופל, ניתן לשקול הפסקה של הטיפול בנוגדי קרישה. עבור אנשים שנוטלים את התרופות במשך שנים, במיוחד כאלה הנמצאים בסיכון מוגבר לדימום, האפשרות הזאת עשויה להיות בעלת משמעות רבה.
עם זאת, חשוב להדגיש שההליך אינו מבטיח הפסקה של מדללי הדם לכל מטופל, וגם אינו מבטל לחלוטין את הסיכון לשבץ מוחי. ההחלטה על הפסקת הטיפול התרופתי מתקבלת באופן אישי, בהתאם להערכת הרופא המטפל ולתוצאות המעקב.
אם השיטה קיימת, מדוע היא אינה מוצעת לכולם?
למרות היתרונות האפשריים של הטיפול המשולב, לא כל מטופל שעובר צריבה לטיפול בפרפור פרוזדורים יכול לקבל כיום גם סגירה של הכיס בלב.
לדברי פרופ' נוף, אחת המגבלות המרכזיות בישראל היא כלכלית. ההתקן המשמש לסגירת הכיס יקר, והמימון הציבורי של הפעולה מוגבל למטופלים העומדים בתנאים רפואיים מסוימים, בעיקר מי שאינם יכולים לקבל טיפול בנוגדי קרישה בשל סיכון משמעותי לדימום.
מטופלים נוספים המעוניינים לשלב את שתי הפעולות עשויים להזדקק לכיסוי באמצעות ביטוח רפואי פרטי, בהתאם לתנאי הפוליסה ולאישור המבטח.
לצד שאלת המימון, ההתאמה להליך מחייבת הערכה רפואית אישית, שכן לא כל אדם הסובל מפרפור פרוזדורים זקוק לסגירת הכיס בלב או צפוי להפיק ממנה תועלת.
ומה לגבי הסיכונים?
כמו בכל פעולה פולשנית בלב, גם הטיפול המשולב כרוך בסיכונים אפשריים. לדברי פרופ' נוף, תוספת הסיכון הכרוכה בשילוב סגירת הכיס עם הצריבה נחשבת נמוכה. עם זאת, אחד הסיבוכים הנדירים האפשריים הוא מצב שבו ההתקן משתחרר ממקומו בתוך הלב. במקרה כזה עלולה להידרש התערבות רפואית דחופה, ולעיתים אף ניתוח.
בנוסף, קיימים סיכונים אחרים הקשורים לצנתור ולהשתלת ההתקן, ולכן ההחלטה על ביצוע הפעולה צריכה להתקבל לאחר בחינה של מצבו הרפואי של המטופל ושל היתרונות והסיכונים האפשריים.
הגישה המשולבת מציעה אפשרות נוספת לטיפול באנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים: לטפל בהפרעת הקצב ובמקביל לסגור את אחד האזורים המרכזיים שבהם נוצרים קרישי דם העלולים לגרום לשבץ מוחי. עבור חלק מהמטופלים, היא עשויה גם לאפשר הפסקה של טיפול ממושך במדללי דם.
ככל שהניסיון הרפואי בשילוב הפעולות יתרחב, ניתן יהיה להמשיך ולבחון את מקומה של הגישה הזאת בטיפול בחולים נוספים. בינתיים, ההתאמה להליך מחייבת התייעצות עם מומחה להפרעות קצב ובחינה אישית של התועלת הצפויה מול הסיכונים.
בשיתוף מדיקל אונליין




