תקופות של מתח ביטחוני מתמשך משפיעות לא רק על מצב הרוח והנפש - אלא גם על הגוף. אחת המערכות הרגישות במיוחד למצבי לחץ היא מערכת העיכול. בתקופות כאלה רבים מדווחים על החמרה בכאבי בטן, נפיחות, עצירות, שלשולים או אי נוחות כללית בבטן. הקשר בין מתח נפשי לבין מערכת העיכול מוכר היטב ברפואה: מערכת העיכול קשורה באופן הדוק למערכת העצבים ולמערכת ההורמונלית, ולכן מצבי לחץ, חרדה ואי-ודאות עלולים להשפיע על פעילותה.
עם זאת, חשוב להבחין בין תופעות עיכול שכיחות שמופיעות בתקופות של סטרס לבין תסמונת המעי הרגיז (IBS) - מצב רפואי מוגדר שמתאפיין בכאב בטן כרוני המלווה בשינויים ביציאות. למרות שרבים חווים בתקופות כאלה תסמינים במערכת העיכול, לא כל כאב בטן, נפיחות או הפרעה ביציאות מעידים על תסמונת המעי הרגיז. עבור חלק מהאנשים מדובר בתגובה זמנית ללחץ, בעוד שאצל אחרים - בעיקר מי שסובלים כבר שנים מתסמינים כרוניים במערכת העיכול - ייתכן שמדובר בהחמרה של מצב קיים.
"מדובר באוכלוסייה מאוד ספציפית של אנשים שחווים כאב בטן כרוני", אומרת פרופ' רויטל קריב, מנהלת תחום הגסטרו במכבי שירותי בריאות. "זו אוכלוסייה קטנה יחסית לעומת כלל האנשים שסובלים מתלונות שונות במערכת העיכול. יש רבים שמתמודדים עם נפיחות בבטן או עצירות, אך לא בהכרח מדובר בתסמונת המעי הרגיז".
פרופ' רויטל קריבצילום: דוברות מכבילדבריה, מתח נפשי עלול להשפיע על מגוון רחב של תופעות גופניות, ובמיוחד על מערכת העיכול. "באופן כללי, מצבי סטרס יכולים להחמיר תופעות גופניות ובעיות רפואיות שונות. מערכת העיכול מעוצבבת מאוד, מושפעת מהמערכת ההורמונלית ומקושרת באופן הדוק לעולם החיצון, ולכן יש לה ממשקים רבים עם מערכות אחרות בגוף", היא מסבירה. גם המיקרוביום - אוכלוסיית החיידקים הטבעית במעי - מושפע מגורמים רבים, בהם תזונה, חשיפות סביבתיות וגם מצבי סטרס וחרדה.
השפעת מתח וחרדה על המעי
לדברי פרופ' קריב, תסמונת המעי הרגיז מוגדרת בראש ובראשונה כתסמונת כאב. "מעי רגיז מוגדר כתסמונת של כאב בטן כרוני, המלווה בשינויים ביציאות - עצירות או שלשולים - ולעיתים גם בנפיחות ובתלונות בטניות נוספות. התנאי המרכזי להגדרה הוא קיומו של כאב בטן", היא מסבירה.
עם זאת, היא מדגישה כי התסמונת אינה מתפתחת בדרך כלל באופן פתאומי בתקופות של מתח או מלחמה. "מעי רגיז לא מתחיל פתאום בגלל מלחמה. ברוב המקרים מדובר באנשים שמתמודדים עם תלונות לאורך שנים, והמצב הנוכחי פשוט עלול להחמיר את התסמינים". לדבריה, רבים חווים רגישות במערכת העיכול או תסמינים שונים לאחר אכילה, אך לא כל תלונה כזו מעידה על תסמונת המעי הרגיז. "יש לא מעט אנשים שסובלים מרגישות בבטן או מתסמינים שמופיעים אחרי אכילה, אבל זה לא בהכרח מעי רגיז - לעיתים מדובר בצרבות, נפיחות או תופעות אחרות במערכת העיכול".
הקשר בין סטרס לבין מערכת העיכול עמוק במיוחד. "מערכת העיכול מעכלת לא רק מזון אלא גם אירועי חיים", אומרת פרופ' קריב. "יש לה מערכת עצבים משלה, שמקיימת תקשורת הדוקה עם מערכת העצבים הכללית של הגוף".
לדבריה, גם המיקרוביום מושפע מגורמים רבים. "המיקרוביום מושפע לא רק ממה שאנחנו אוכלים, אלא גם מחשיפות שונות, ובהן סטרס וחרדה. גם המערכת ההורמונלית מושפעת ממצבי לחץ, והיא מתקשרת עם מערכת העצבים ועם המיקרוביום. למעשה, כל השכבות האלה פועלות בממשק מתמיד ומשפיעות זו על זו".
לאכול ולא לאכול בתקופות של סטרס
תסמונת המעי הרגיז היא מצב כרוני, אך התסמינים אינם מופיעים באופן רציף. אנשים הסובלים ממנה עשויים לחוות תקופות ממושכות שבהן התסמינים בולטים יותר, לצד תקופות אחרות של רגיעה משמעותית ואף היעדר תסמינים. "חשוב להבין שלא כל מי שחווה כאב בטן או אי נוחות במערכת העיכול עונה להגדרה של מעי רגיז", מדגישה פרופ' קריב. "אבל מי שיש לו בעיות כרוניות במערכת העיכול בהחלט יכול להיות מושפע יותר בתקופות של מתח".
מעבר להשפעה הישירה של סטרס על הגוף, למצבי לחץ יש גם השפעה על הרגלי החיים - ובמיוחד על הרגלי האכילה. בתקופות כאלה רבים נוטים לצרוך יותר מזון מתוק, חטיפים ומזון מעובד. "הנטייה במצבי סטרס היא לצרוך הרבה סוכר, אלכוהול, פחמימות ריקות ומזון מעובד", אומרת פרופ' קריב. "כדאי לשים לזה גבולות ולהיות במודעות".
3 צפייה בגלריה
מי שסובלים מבעיות עיכול כרוניות עלולים לחוות החמרה בתקופות של מתח
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, הקפדה על תזונה מאוזנת יכולה לסייע הן למערכת העיכול והן לתחושת השובע והאיזון הכללית. "חשוב לאכול ארוחות טובות ומזינות, שכוללות ירקות, פירות וחלבון. כדאי לצמצם פחמימות ומזון מעובד ככל האפשר". היא מוסיפה כי כאשר הארוחות מספקות ומזינות, גם הצורך במתוקים או בחטיפים פוחת. "אם אוכלים מספיק אוכל טוב ומזין, זה מפחית את הצורך בקינוח או במשהו מתוק אחר כך. חשוב לסיים ארוחה בתחושה שנעים ושבעים".
להפחית סטרס ולהקל על הבטן
לצד ההיבט התזונתי, פרופ' קריב מדגישה כי חשוב לפעול באופן אקטיבי גם להפחתת סטרס, שכן למתח עצמו יש השפעה משמעותית על מערכת העיכול. "כל אחד צריך להפעיל באופן יזום את השיטות להורדת סטרס שהוא מכיר", היא אומרת. בין האפשרויות שהיא מציינת: תרגילי נשימה, מוזיקה מרגיעה, פעילות גופנית, מדיטציה או ריקוד.
לדבריה, לפעילות גופנית יש חשיבות מיוחדת גם בהקשר של מערכת העיכול. "פעילות גופנית חשובה מאוד כי היא משפיעה גם על הבטן", היא אומרת. גם חשיפה לטבע יכולה לסייע בהפחתת מתח. "אם אפשר - לצאת לטבע, או אפילו לראות דברים שקשורים לטבע". מנגד, היא ממליצה לצמצם ככל האפשר חשיפה ממושכת לתכנים מלחיצים. "חשיפה לתקשורת יכולה להעלות את רמת הסטרס".
מתי חייבים לפנות לרופא?
למרות שרוב תסמיני מערכת העיכול שמופיעים בתקופות של סטרס אינם מסוכנים, ישנם מצבים שבהם חשוב לפנות לבדיקת רופא. "יש מה שנקרא 'תסמיני אזעקה' שמחייבים פנייה לרופא", מדגישה פרופ' קריב. בין הסימנים הללו היא מציינת דימום דרך פי הטבעת או הופעת דם בכמות משמעותית בצואה. "זה לא תסמין של מעי רגיז, אבל זה בהחלט דורש בירור רפואי".
3 צפייה בגלריה
בתקופות של סטרס מומלץ להעדיף מזון מזין עם חלבון, ירקות ופירות ולהפחית מזון מעובד
(צילום: Shutterstock)
גם הקאות חוזרות הן תסמין שמצריך בדיקה. "לא בחילות או צרבות, אלא על הקאות שחוזרות על עצמן", היא מציינת. בנוסף, היא ממליצה לשים לב לשינויים משמעותיים ומתמשכים בתיאבון, לכאב בטן חריג בעוצמתו, לכאב שמקרין לגב או להופעת חום. "בכל המצבים האלה חשוב לפנות לייעוץ רפואי".
ומה לגבי טיפול?
כיוון שהגורם המדויק לתסמונת המעי הרגיז אינו ידוע, הטיפול מתמקד בעיקר בהקלה על התסמינים ובהתאמת אורח החיים. "מטופלים עם תסמינים משמעותיים מגיעים בדרך כלל למרפאות הגסטרו הייעודיות", אומרת פרופ' קריב. "למי שצריך - בהחלט יש תרופות ויש טיפולים. חשוב להגיע למומחה גסטרו, להיבדק, לשלול מחלות מעיים אחרות ולקבל אבחנה מדויקת. כך ניתן יהיה להתאים את הטיפול הנכון".
לסיכום, מדגישה פרופ' קריב כי אין סיבה להיבהל אם בתקופות של מתח מורגשת החמרה בתסמיני מערכת העיכול. "מדובר בתגובה טבעית של הגוף למצבי סטרס", היא מציינת. לצד זאת, היא ממליצה לשים לב במיוחד להרגלי התזונה בתקופות כאלה. בנוסף, היא מדגישה את החשיבות של הפחתת סטרס באמצעים שונים כמו פעילות גופנית.
