בשיתוף סאנופי
הכולסטרול הוא מבנה שומני הקיים בכל תא ותא בגוף האדם. במונחים כימיים מדובר בתרכובת אורגנית (סטרול וליפיד) הנמצאת בקרום התא. למרות התדמית השלילית, לכולסטרול קיימת חשיבות רבה לביצוע התקין של התהליכים הביוכימיים בגוף. בין היתר הכולסטרול חיוני לבניית מעטפת תאי הגוף, ייצור הורמונים, מלחי מרה ועוד.
מה ההבדל בין "הכולסטרול הטוב" ו"הכולסטרול הרע"?
הכולסטרול מובל בזרם הדם באמצעות חלבונים הנקראים "ליפופרוטאינים" שנושאים אותו בזרם הדם בין הכבד והרקמות. קיימים שני סוגי ליפופרוטאינים: כולסטרול רע וכולסטרול טוב.
הכולסטרול הרע מובל בתוך זרם הדם באמצעות הליפופרוטאין שנקרא LDL (Low-density) lipoprotein. כולסטרול זה הנישא על גבי ה-LDL נוטה לשקוע בדפנות כלי הדם וליצור טרשת עורקים. לעומת זאת הכולסטרול הנישא על גבי ליפופרוטאין, שנקרא HDL מכונה ה"כולסטרול הטוב". ה-HDL סופג את שאריות ה"כולסטרול הרע", מרחיק אותן מדפנות כלי הדם ומחזיר אותו בחזרה לכבד. ככל שרמת ה-HDL גבוהה יותר כך פוחתת הסכנה לתחלואה בטרשת עורקים ומחלת לב כלילית.
"הגוף זקוק לכמויות מסוימות של כולסטרול כדי לתפקד בצורה תקינה. אלא שערכים גבוהים מדי עלולים לגרום לכולסטרול להצטבר, לשקוע בכלי הדם ולייצר טרשת עורקים שמובילה בהמשך לחסימת כלי דם, למחלות לב, להתקפי לב ולשבץ מוחי", מסביר ד"ר גביש מנהל מרפאה קרדיומטבולית והשמנה במרכז הלב המשולב בשערי צדק.
"רמת הכולסטרול מושפעת הן מתזונה והן מנטייה תורשתית (גנטיקה). ככלל, "הכולסטרול הטוב" נמצא בשיעורים גבוהים יותר בקרב נשים בגלל האסטרוגן ולצערנו לא ניתן להגביר אותו באמצעות תרופות", הוא מוסיף.
מה גורם לעלייה בערכי הכולסטרול הרע (LDL)?
"תזונה הכוללת מזונות עתירי שומן רווי ושמון טראנס היא גורם מרכזי לעלייה בערכי הכולסטרול", מסביר ד"ר גביש. "שומן רווי נמצא בעיקר במוצרים מן החי כגון שומן של בשר, נקניקים ונקניקיות, בשרים מעובדים, חלקים פנימיים ועוד. שומן טראנס מצוי בעיקר במאפים, מרגרינה וכדומה". חשוב לציין שכולסטרול גבוה מושפע גם מנתונים גנטיים. אחד מכל חמש מאות בני אדם סובל מ"היפרכולסטרולמיה משפחתית" – פגם גנטי הגורם לעלייה של ערכי ה'כולסטרול הרע'.
מה נחשב לערכי כולסטרול תקינים?
"באופן כללי, רצוי שערכי הכולסטרול לא יעלו על 200 מיליגרם לדציליטר. רמת כולסטרול בין 200-239 מיליגרם לדציליטר מוגדרת כגבולית עד מסוכנת, ואילו ערכי כולסטרול מעל 240 מיליגרם לדציליטר מוגדרים כסיכון גבוה", מסביר ד"ר גביש.
"בכל הנוגע ל'כולסטרול הרע' (LDLC), בקרב אוכלוסייה רגילה, רצוי שערכי הכולסטרול יהיו נמוכים מ-100 מיליגרם לדציליטר. בקרב אוכלוסייה בעלת גורמי סיכון נוספים נרצה לראות ערכים נמוכים יותר בהתאם לרמות הסיכון, למשל במטופלים לאחר אירוע לב נרצה לראות ערכי LDLC מתחת ל- 55 מיליגרם לדציליטר", מוסיף ד"ר גביש. "ערכי הכולסטרול הטוב (HDL) המומלצים הם ערכים גבוהים מ-40 מ"ג לדציליטר".
מי נמצא בקבוצת סיכון?
"ישנו מתאם גבוה בין השמנה וחוסר פעילות גופנית לבין ערכים גבוהים של כולסטרול. כמו כן, מעשנים, סוכרתיים, אנשים עם יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם נמצאים אף הם בסיכון מוגבר", מסביר ד"ר גביש. "מהבחינה הקלינית, אנחנו יודעים שאדם שעבר אירוע לבבי נמצא בסיכון לאירוע לבבי נוסף ולכן האוכלוסייה הזו חייבת לפחית באופן משמעותי את ערכי הכולסטרול".
איך מפחיתים את ערכי הכולסטרול?
"ראשית, הדבר החשוב הוא לזהות ולהפחית את גורמי הסיכון", מסביר ד"ר גביש. "יש להימנע מעישון ולהפחית בשתיית אלכוהול. חשוב במיוחד להקפיד על אורח חיים בריא שכולל תזונה נכונה וביצוע תדיר של פעילות גופנית. גם לגורמים נפשיים ורגשיים יש משקל רב, וכדאי להפחית לחץ ומתח". עוד הוא מוסיף: "במקרים מסוימים נמליץ על טיפול תרופתי המסייע להורדת הכולסטרול. נכון להיום ישנם שלושה קווי טיפול: הקו הראשון הוא קבוצת תרופות אשר מעכבות את יצור הכולסטרול בכבד (הסטטינים); הקו שני מתמקד בהגבלה של ספיגת כולסטרול במעי (איזטמייב); והקו השלישי (מעכבי ה-PCSK9) . חלבון ה-9 PCSK נקשר לקולטני הכולסטרול בכבד, מוביל לפירוקם ובכך גם לרמות גבוהות יותר של כולסטרול בדם. התרופות שמעכבות את החלבון הזה מאפשרות את הסילוק של הכולסטרול רע מהדם דרך הכבד", מסביר ד"ר גביש. "ניתן למנוע אירועים חוזרים לבביים או מוחיים איסכמיים על ידי טיפול מהיר לאחר כל אירוע לבבי או מוחי במינון יעיל ומשולב של סטטינים, איזטמייב ומעכבי Pcsk9 שמביאים לרמה נמוכה בלפחות 50% מרמת הכולסטרול בעת האירוע."
למי מומלץ לבדוק את ערכי הכולסטרול ומתי?
"חשוב להדגיש שבדיקת ערכי כולסטרול מומלצת בכל בדיקה שגרתית של מדדים ביוכימיים בדם", מסביר ד"ר גביש. "ההמלצה הכללית היא שגברים מעל גיל 25 שנה או נשים מעל גיל 35 שנה יבצעו מדידת כולסטרול אחת לשנה גם ללא גורמי סיכון. לאוכלוסייה עם גורמי סיכון נוספים כדאי לבצע בדיקה בתדירות גבוהה יותר בהתאם להנחיות הרופא".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.
בשיתוף סאנופי
