בשיתוף סאנופי
סוכרת היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות בעולם – מחלה שלא ניתן להחלים ממנה, אך בהחלט ניתן לאזן ולחיות עמה לאורך זמן. בשנים האחרונות שורת טיפולים חדשניים מעניקה תקווה חדשה למאות מיליוני מטופלים ברחבי העולם.
סוכרת מאופיינת ברמות סוכר (גלוקוז) גבוהות בדם לאורך זמן. גלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי של הגוף ומגיע מהמזון שאנו אוכלים ומאיברים שונים כמו הכבד והכליה. כדי שגלוקוז יוכל להיכנס לתאים כמקור אנרגיה – הגוף זקוק להורמון בשם אינסולין שמיוצר בלבלב. בסוכרת, הגוף אינו מייצר מספיק אינסולין (חסר אינסולין), או שאינו רגיש דיו לאינסולין (תנגודת לאינסולין). התוצאה היא הצטברות של סוכר בדם – מצב שעלול לגרום לנזקים מתמשכים לאיברים חיוניים, כמו הלב, העיניים, הכליות, מערכת העצבים ועוד.
חשוב לזכור: סוכרת איננה מחלה אחת, אלא קבוצה של מצבים שונים, עם גורמים שונים ודרכי טיפול מגוונות. לכן, הצעד הראשון הוא להבין מהו סוג הסוכרת שממנה סובלים.
4 צפייה בגלריה


פרופ' רועי אלדור, מנהל יחידת הסוכרת במכון האנדוקריני במרכז הרפואי איכילוב
(קרדיט: דוברות איכילוב)
סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2 – מה ההבדל?
הסוג השכיח ביותר של סוכרת הוא סוכרת מסוג 2 – שבעבר הוגדרה כסוכרת שאינה תלויה באינסולין. סוכרת מסוג 2 כוללת בתוכה מספר מחלות שונות, חלקן קשורות יותר לגיל, למחלת ההשמנה , לתנגודת לאינסולין או לכשל בפעילות הלבלב. שיעור התחלואה בסוכרת מסוג 2 עולה ברחבי העולם עם העלייה בתוחלת החיים, המעבר לאורח חיים מודרני בסביבה עשירה בקלוריות והעלייה בשכיחות מחלת ההשמנה. הטיפול בסוכרת מסוג 2 יהיה כרוך בדרך כלל בשילוב של טיפול תרופתי ולפעמים באינסולין. למרות היותה כה נפוצה - עדיין אין אנו מבינים לעומק את מגוון התהליכים הביולוגים הגורמים להופעת סוכרת מסוג זה.
לעומת זאת, סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית – מצב שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת ״בטעות״ את תאי הבטא בלבלב, האחראים על ייצור האינסולין – ההורמון שמווסת את רמות הסוכר בדם. כתוצאה מכך, חלה ירידה הדרגתית ביכולת הגוף לייצר אינסולין, ובסוף התהליך – צורך במתן אינסולין מבחוץ למשל בהזרקה או בזילוף דרך משאבה.
בעבר היה נהוג לכנות את המחלה "סוכרת נעורים", אך כיום ידוע שהיא יכולה להתפרץ בכל גיל – בילדות זהו סוג הסוכרת הנפוץ (בהשוואה לסוכרת מסוג 2 שמופיעה בגילאים מבוגרים יותר). לכן, המונח המדויק והעדכני הוא "סוכרת מסוג 1" – לא "סוכרת נעורים", מאחר וזו מחלה אוטואימונית שיכולה להופיע לאורך כל החיים.
מהם השלבים של סוכרת מסוג 1?
עוד לפני הופעת תסמינים קליניים, ניתן לזהות סוכרת מסוג 1 בשלב מוקדם בחלק מהמטופלים באמצעות בדיקות יחסית פשוטות. זיהוי מוקדם כזה עשוי לאפשר מעקב הדוק, התערבות רפואית מהירה ואף למנוע מצב של חמצת קטוטית סוכרתית (Diabetic Ketoacidosis -DKA).
שלב ראשון: נטייה גנטית ונוכחות נוגדנים עצמיים – בשלב זה רמות הסוכר בדם תקינות לחלוטין, אך בדיקות דם יכולות לגלות נוגדנים עצמיים (נוגדנים הנקראים ANTI GAD, ANTI IA2, ANTI INSULIN , ANTI ZNT8) – רמז לכך שיתכן ומערכת החיסון החלה לתקוף את תאי הבטא בלבלב. ככל שמספר הנוגדנים העצמיים עולה הסיכון להופעת סוכרת בעתיד עולה.
שלב שני: נוכחות של נוגדנים עצמיים וערכי סוכר חריגים מהנורמה אך נמוכים מהגדרת סוכרת - נוכחות של נוגדנים עצמיים וערכי סוכר חריגים מהנורמה אך נמוכים מהגדרת סוכרת (ערכי סוכר בצום מעל 100 מ"ג/דל' אך נמוכים מ־126 מ"ג/דל', או לאחר העמסת סוכר גבוהים מ־140 מ"ג/דל' אך נמוכים מ־200 מ"ג/דל', אך ללא תסמינים.
בשלב זה נרשמת התחלה של פגיעה תפקודית – רמות הסוכר בדם מתחילות לחרוג מהנורמה, אך עדיין לא מגיעות לסף הקליני המוגדר כסוכרת. למרות שאין עדיין צורך באינסולין חיצוני, זהו שלב קריטי מבחינה רפואית – שכן זה הזמן להיערך ולעקוב אחרי קצב ההתקדמות.
שלב שלישי: סוכרת פעילה ותלות באינסולין – זהו השלב שבו המחלה פורצת ורמות הסוכר גבוהות מ-126 מ"ג/ד"ל בצום, או 200 מ"ג/ד"ל לאחר העמסת סוכר. בשלב זה המטופלים זקוקים לרוב לטיפול באינסולין.
סוכרת סוג 1 בשלב השלישי עלולה להיות מלווה ברמות סוכר גבוהות הגורמות לירידה במשקל, התייבשות, השתנה מרובה, צמא , שתייה מרובה וכד'. התסמינים נובעים מרמות סוכר גבוהות מאד ויציאה של הסוכר לשתן - תהליך המוביל להתייבשות וירידה חדה במשקל. בשלב זה המטופלים לרוב חשים ברע וחווים עייפות , חוסר אנרגיה וחולשה. תסמינים אלו יחלפו לחלוטין ובמהרה לאחר אבחון המחלה ותחילת הטיפול באינסולין.
מי נמצא בקבוצת סיכון לסוכרת מסוג 1?
סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית שמקורה אינו חד-משמעי, וכנראה נגרמת משילוב מורכב בין נטייה גנטית לבין גורמים סביבתיים שהקשר ביניהם עדיין אינו מובן לחלוטין.
מה שכן ידוע הוא שלקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים יש סיכון מוגבר לפתח את המחלה, אך גם זה אינו גורם מכריע: פחות מ-10% מהחולים בסוכרת מסוג 1 מגיעים ממשפחות שבהן יש חולה נוסף.
האם ניתן לזהות סוכרת לפני שהיא פורצת?
בשנים האחרונות התקדמה מאוד ההבנה של תהליך ההתפתחות של סוכרת מסוג 1, וכיום ניתן לאתר את המחלה עוד לפני הופעת תסמינים קליניים. האבחון המוקדם מבוסס על בדיקות דם שמזהות רמות סוכר לא תקינות ונוגדנים עצמיים – סמנים המעידים על כך שמערכת החיסון החלה לתקוף את תאי ייצור האינסולין בלבלב.
למה חשוב לאבחן מוקדם?
אבחון מוקדם של סוכרת מסוג 1 יכול להציל חיים, בעיקר משום שהוא מאפשר למנוע את אחת הסכנות המרכזיות עם התפרצות המחלה - חמצת קטוטית סוכרתית (DKA). מדובר במצב חירום רפואי שנובע ממחסור באינסולין. בהעדר אינסולין, רמות הסוכר בדם גבוהות אך לתאים אין מקור אנרגיה. בתגובה לכך, הגוף משתמש בשומן כמקור אנרגיה. שומן מתפרק לחומצות שומן הנקראות גם חומצות קטו או קטונים) שנכנסות לזרם הדם.
העלייה בריכוז חומצות השומן בדם משנה את רמת החומציות של הדם ומשפיע באופן מידי וחד על תהליכים ביולוגים רבים בגוף ועל תחושת החולה. בזמן חמצת קטוטית, מטופלים חשים חוסר תיאבון, בחילה, הקאות , כאבי בטן עזים ולפעמים גם ירידה במצב ההכרה עד אבדן הכרה ופגיעה מוחית. בנוסף יש סיכון גבוה לזיהומים קשים, דלקת לבלב, הפרעות קצב לבביות ועד בזמן אירוע של DKA, שכשאינו מטופל יכול להוביל למוות.
במחקרי סקר לזיהוי מבעוד מועד של מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לסוכרת מסוג 1, נמצא שזיהוי מוקדם של נוגדני סוכרת מסוג 1 בטרם הופעת המחלה, הוריד בצורה דרמטית את הסיכון לאירוע של DKA בזמן אבחון המחלה.
לאחר הזיהוי המוקדם המטופל והמשפחה עברו הדרכה בכדי לזהות תסמינים של סוכר גבוה בדם ותחילת חמצת ובכך יכלו למנוע מבעוד מועד DKA. זיהוי מוקדם מאפשר התחלת טיפול מיידית, מעקב הדוק, והכנה של המטופל והמשפחה – מה שיכול להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים חמורים עם התפרצות המחלה.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
הכותב הינו מנהל יחידת הסוכרת במרכז האנדוקטריני במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב.
שירות לציבור.
בשיתוף סאנופי
פורסם לראשונה: 11:32, 18.08.25








