בשיתוף אלי לילי
החודשים האחרונים היו מטלטלים מאינספור סיבות: טבח ה־7 באוקטובר, המלחמה שפרצה בעקבותיו והדאגה הגדולה לחטופים, לחיילינו ולמפונים, הציבו ומציבים התמודדויות מורכבות בפני כל ישראלי וישראלית. באופן טבעי, מירב תשומת הלב מופנית אל אותן התמודדויות, ולעיתים דברים אחרים נשכחים, או מקבלים פחות תשומת לב. כך, למשל, כל נושא הבריאות האישית.
מדי שנה, חודש אוקטובר מוקדש להעלאת המודעות לסרטן השד. באופן ברור, הפעילויות השונות שנעשות מדי שנה בחודש הזה לא התקיימו הפעם, והמודעות לסרטן שד לא עלתה לסדר היום.
אולם הגילוי המוקדם של סרטן השד והטיפול בו לא יכולים לחכות ל־2024, או לזמן אחר שבו תהיה פניות נפשית גדולה יותר. חשוב להמשיך להיבדק ולטפל. הגילוי המוקדם ומתן טיפול מותאם בזמן חשובים מאוד כשמדובר בסרטן שד. אנחנו רוצים לתפוס את המחלה מוקדם, כשעוד יש חלון הזדמנות להגיע לריפוי ולהחלמה מלאה.
סרטן שד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים: הסיכון שאישה תחלה במהלך חייה הוא 12%. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2019 אובחנו כ־69% מהמטופלות החדשות בשלב מוקדם; כ־28% אובחנו עם סרטן שד מתקדם, אך עדיין מקומי; כ־3% אובחנו בשלב מתקדם מאוד: עם סרטן שד גרורתי. בסוף דצמבר 2019 חיו בישראל 23,163 נשים שאובחנו עם סרטן שד בשנים 2015-2019. חלקן החלימו, אחרות עדיין מתמודדות עם המחלה.
המטרה: מניעת הישנות
אחד הפחדים הגדולים ביותר של כל מחלימה הוא החשש מפני חזרת המחלה. אנחנו מבורכים כיום במנגנון גילוי מוקדם אפקטיבי, וכשיש גילוי מוקדם הסיכון לחזרת המחלה נמוך מ־10%. עם זאת, לסוגי סרטן שד מסוימים יש נטייה לחזרה של המחלה, כולל התפתחות גרורות. אחד הפרמטרים שמשפיעים על הסיכון לחזרה הוא המאפיינים הביולוגיים של הגידול. יש שלושה פרמטרים עיקריים שרלוונטיים לבחירת הטיפול. בין היתר, אנחנו בודקים האם יש קולטנים לאסטרוגן, קולטנים לפרוגסטרון, והאם יש ביטוי יתר של חלבון שנקרא HER2.
בהיעדר שלושת המאפיינים הללו, אנחנו מכנים את הגידולים בשם "טריפל נגטיב", כי הם שליליים לשלושת המאפיינים. מדובר בסרטן אגרסיבי, שמטופל בעיקר בכימותרפיה, אולם בשנים האחרונות ישנם טיפולים ביולוגיים לחלק מסוגי הגידולים בקטגוריה זו.
כאשר יש קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון (ההורמונים "הנשיים" בגוף) הגידולים נחשבים לגידולים הורמונליים והטיפול בהם נעשה עם טיפול אנטי־הורמונלי, שחוסם את ההשפעה ההורמונלית על הקולטנים, או בעזרת מעכבי ארומטאז– תרופות שמורידות את ייצור האסטרוגן. את הטיפול הזה מקבלות נשים בין חמש לעשר שנים. בנשים לפני גיל המעבר, שאצלן השחלות עדיין מתפקדות, לפעמים מוסיפים זריקה חודשית על מנת להפסיק את פעילות השחלות שמייצרות הורמונים נשיים. חלק מהנשים שאובחנו עם גידולים הורמונליים יצטרכו כימותרפיה, אך רובן לא.
סרטן שד חיובי להורמונים ושלילי ל־HER2 הוא הסוג הנפוץ ביותר: כ־70% מהמטופלות מאובחנות עם סרטן זה. למרות הטיפולים שהיו קיימים עד היום, עדיין נותר סיכון להישנות המחלה. לאחרונה התווסף טיפול ביולוגי שמפחית את הסיכון לחזרת המחלה ב־34% אצל נשים עם גידולים הורמונליים בסיכון גבוה להישנות (שבהם מעורבות בלוטות עם גידול גדול או דרגת התמיינות גבוהה). בקבוצת נשים זו, כימותרפיה וטיפול הורמונלי סטנדרטי לא תמיד מספיק יעילים למניעת הישנות המחלה. דרושים כלים יעילים יותר, והטיפול הביולוגי החדש הוא בשורה אמיתית.
כשסרטן שד מתגלה מוקדם, סמוך לאבחנה יש חלון הזדמנויות שבו ניתן לתת טיפול מותאם כדי למזער את הסיכון לחזרה של המחלה. לכן, חשוב לדייק את בחירת הטיפול לפי המאפיינים הביולוגיים של הגידול והיקף המחלה (גודל הגידול, מעורבות בלוטות וכו').
היום שאחרי
אחד הדברים שאנחנו רואים אצל לא מעט מטופלות הוא קושי רגשי – דווקא אחרי שסיימו את התקופה הפעילה של הטיפול: הניתוח, הקרינה והכימותרפיה. יש פחות תמיכה כשנשים חוזרות למסלול. הרבה פעמים הסביבה לא מבינה אותן כי לכאורה "עכשיו הכל בסדר". יש להעביר להן את המסר שזה כן בסדר ונורמלי לחוש אובדן, דכדוך, חרדה ורגשות דומים. חשוב גם שהמטופלות יקבלו מענה רגשי כחלק ממסלול השיקום שלהן. יש נשים שתתאים להן סדרה של טיפולים נפשיים פרטניים ויש שיעדיפו קבוצת תמיכה. כל אחת צריכה לבחון מה נכון עבורה. אחד האתגרים, ללא ספק, הוא ללמוד לנהל את החרדות ושהחרדות לא ינהלו אותן.
מהו המעקב אחרי סיום הטיפולים לסרטן שד מוקדם?
לפי הקווים המנחים הבינלאומיים, על אישה שאובחנה בעבר עם סרטן השד להיות במעקב של רופא ולבצע דימות של השד, לרוב אחת לשנה. בנוסף, אם יש תסמינים מדאיגים הרופאה המטפלת תשקול לבצע בדיקות דם ודימות כמו לדוגמא PET-CT. מתי צריך לדאוג? אם מופיעים תסמינים של קוצר נשימה, כאבים חזקים מאוד בעצמות, שיעול או שינוי בתיאבון, שלא נעלמים או נמצאים במגמת שיפור תוך מספר שבועות, ואפילו מחריפים. כשיש כאבים שלא מגיבים למשככי כאבים, הולכים ומחריפים או מלווים בקושי נוירולוגי, שיעול שהולך ומחמיר, או כאבי ראש חזקים שעולים בתכיפות, יש לפנות מיד לבירור. כמובן שבכל מקרה של דאגה מומלץ להתייעץ עם רופאת משפחה או עם הצוות האונקולוגי המטפל.
מעבר לטיפול התרופתי, מחקרים הוכיחו כי פעילות גופנית אירובית שמתבצעת בקביעות מפחיתה את הסיכון לחזרת סרטן שד. ההמלצה היא על 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית – הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, או שחייה, אך כמובן שכל פעילות גופנית נוספת מסוגים אחרים הינה מבורכת.
ככלל, יש חשיבות רבה ליצירת תוכנית החלמה שנותנת מענה הוליסטי למטופלות, הכוללת מענה רגשי, מענה לתופעות הלוואי הקשורות לתרופות או לתופעות הלוואי שנותרו אחרי טיפולים, ועוד. בהדסה יצרנו סל שירותים שמעניק מעטפת לנשים בשלבי הטיפול וההחלמה: מרפאה גניקולוגית מיוחדת להתמודדות עם תופעות לוואי כמו יובש נרתיקי, כאב בקיום יחסי מין ועוד; ייעוץ מיני; וטיפול פסיכולוגי, פרטני וקבוצתי. בחודשים הקרובים נוסיף שירות של ריפוי בעיסוק ושיקום תפקוד היד, ומרפאה בשיתוף עם אנדוקרינולוגים שתיתן מענה לבעיות של השמנת יתר, צפיפות עצם ועוד. בנוסף, יש לנו פרויקט מחלימות הכולל שיקום פיזי עם פיזיולוגית גופנית, טיפול רגשי והרצאות בתחומים שנוגעים לתהליך ההחלמה.
רוב המטופלות שמתמודדות עם סרטן השד עוברות מסע מורכב ומאתגר, פיזית ונפשית, וחשוב לתת להן מענה כולל.
בשיתוף אלי לילי
פורסם לראשונה: 08:00, 04.02.24
