"אני בחורה חזקה, אבל זה פשוט מוטט אותי, היה לי חום מאוד גבוה שלא ירד, כאבים בשרירים וחולשה, לא יכולתי לצאת מהמיטה", מספרת דנה גבאי (39) מרמלה, שחלתה בקורונה בחודש שעבר. "הרגשתי כאבי ראש שבחיים לא היו לי לפני כן, כאילו הראש מתנפח לממדי ענק".
גבאי מעידה שהתחסנה בעבר רק במנה אחת של חיסון נגד קורונה. "בזמנו אנשים דיברו על כך שאלה חיסונים ניסיוניים, ולא יודעים מהן ההשפעות לטווח הארוך, ולכן החלטתי לא להתחסן במנות הבאות", היא אומרת. לדבריה, הפעם הנוכחית הייתה הראשונה שחלתה בקורונה. "זו לא מחלה קלה בכלל. הייתי בטוחה שאני עומדת למות. שמונה ימים הייתי במיטה כמו פגר".
גם גיל אברהם (42) מהוד השרון נדבק בקורונה לפני מספר שבועות, ומספר על מחלה קשה שנמשכה לאורך זמן. "אני מחוסן וזו הייתה הפעם השלישית שחליתי, הפעם זה תקף אותי ממש חזק", הוא אומר. "במשך יומיים סבלתי מחום גבוה שלא ירד, והזמינו לי אמבולנס כי הרגשתי שאני לא מצליח לנשום. היו לי דפיקות לב חזקות ונשימות לא סדירות, והתפתלתי מכאבים בגוף".
לטענתו, כשהגיע לבית החולים נתקל באדישות למצבו. "סגרו אותי מאחורי וילון, הקאתי והרגשתי שאני נחנק, אבל הרופא ראה אותי לשנייה ופשוט אמר שאין מה לעשות, שזו קורונה, שאקבל נוזלים ותרופות לשיכוך כאבים - ושחרר אותי הביתה".
4 צפייה בגלריה
"הרופא ראה אותי לשנייה ופשוט אמר שאין מה לעשות, שזו קורונה". גיל אברהם
(צילום: אלבום פרטי)
גם בימים שלאחר מכן המשיך אברהם לחוש ברע. "הרגשתי שהגוף שלי כל כך כואב, אפילו כריות האצבעות בידיים וברגליים", הוא מספר. אברהם מציין שסבל גם מאובדן טעם. "כל דבר שאכלתי הרגיש כמו חלודה, ירדתי משמעותית במשקל". בנוסף התקשה ללכת אפילו מרחק קצר, בגלל קשיי נשימה.
רק כעבור עשרה ימים החל להרגיש טוב יותר. "זו לא מחלה קלה, ואין מספיק מודעות לכך שיש גל תחלואה", אומר אברהם. "אני לא האמנתי בקורונה, בפעמים הקודמות אמרתי 'טוב זו שפעת קלה', אבל הפעם זה היה רמה אחת מעל, לא תיארתי לעצמי שאצטרך אמבולנס. אין לי שום מחלות רקע, אני בריא ומתאמן".
פי שלושה חולים בתוך חודשיים
בקופות החולים חשים בעלייה בתחלואה: במכבי מדווחים כי בספטמבר עמד הממוצע על 219 מטופלים מאובחנים ביממה לעומת 162 ליום באוגוסט - עלייה של 35%. הם מציינים שהנתונים מתבססים על ימי חול בלבד, ומדובר רק במטופלים שדיווחו לרופא המשפחה שלהם, וכי חלק מהחולים מבצעים בדיקות ביתיות ואינם מדווחים על כך לרופא.
מלאומית נמסר כי חלה עלייה של 200% מיולי לספטמבר, עם 300 מאובחנים בקורונה בספטמבר, לעומת 100 מאובחנים בלבד ביולי. בכללית מציינים כי מעט אנשים מדווחים לרופאים בקהילה על תחלואה בקורונה, אך ניכרת עלייה במספר האשפוזים. לפי נתוני מאוחדת, נרשמה עלייה של 10% במספר החולים מאוגוסט לספטמבר, וכן זינוק של כמעט פי שלושה במספר החולים מיולי לספטמבר.
מנגד, במשרד הבריאות אומרים שחלה התמתנות בעלייה במספר המאושפזים בעקבות קורונה. "על פי הנתונים המתקבלים מ-15 בתי חולים כלליים, נכון לאמצע ספטמבר, חלה עלייה של כ-10% במספר זה לעומת אמצע אוגוסט, זאת לעומת עלייה של כ-40% בחודש שלפני כן", מסרו.
"אנחנו בעיצומו של הגל"
"בשלושת החודשים האחרונים אנחנו עדים לגל תחלואה מעט יותר משמעותי של מחלת הקורונה, וכעת אנחנו בעיצומו של הגל", אומר פרופ' טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ומרכז הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות. עם זאת, הוא מבקש להרגיע: "לא מדובר באותם גלים אדירים כפי שראינו ב-2021-2022, אז נדבקו מאות אלפי ישראלים אחד אחרי השני, ומחלקות האשפוז התמלאו. מאז תחילת הקורונה, יש כל הזמן תחלואה, לעיתים קצת יותר וקצת פחות, זה בא בגלים, ורוב הזמן זה פשוט לא מעניין את הציבור".
לדבריו, העלייה בגל הנוכחי ניכרת בעיקר בקרב מאושפזים, רובם מבוגרים עם מחלות רקע. "אנחנו כמעט ולא רואים בבתי החולים חולי קורונה שאינם סובלים ממחלות רקע, ובטח שלא פוגשים בצעירים שמתאשפזים בעקבות קורונה, בניגוד לעבר טרם החיסונים, אז אושפזו גם בני 50-40 עם קורונה קשה".
לעומת זאת, הוא אומר כי בקרב מבוגרים ואוכלוסיות בסיכון עדיין נרשמים מקרי תמותה. פרופ' ברוש מציין כי בשנת 2024 הקורונה גרמה ליותר חולים ומקרי מוות מכל נגיף נשימתי אחר, כולל שפעת. "עם זאת, חשוב לזכור כי הקורונה אינה מחלה עונתית, כלומר התחלואה בה נמשכת לאורך כל השנה".
לפי דוח המרכז הלאומי לבקרת מחלות, שמתייחס לשבוע שהסתיים ב-27 בספטמבר, מספר ואחוז הדגימות החיוביות לנגיף הקורונה בקרב מאושפזים ממשיך להיות גבוה בהשוואה לרוב השנה האחרונה. בשבוע זה דווחו 92 מקרים חדשים המהווים כ-8.3% מכלל המאושפזים ב-11 בתי החולים המנוטרים.
פרופ' טל ברושצילום: אלבום פרטיהווריאנטים הבולטים בגל התחלואה הנוכחי הם "נימבוס" (NB.1.8.1) ו"סטרטוס" (XFG), משושלת JN.1, שמוכר גם בתמונת התחלואה הגלובלית, והפך לדומיננטי. ד"ר אפרת וקסלר, ראש אגף רפואה ראשונית במאוחדת, מציינת כי מדובר בזנים מידבקים יותר, אך אין עדויות לכך שהם אגרסיביים יותר. "אנחנו שומעים מחלק מהמטופלים שהמחלה קשה יותר בהשוואה להדבקות קודמות, עם חולשה משמעותית או ריבוי ליחה, שיעול ונזלת, אך לא נמצא כי הזנים הנוכחיים בעלי תסמינים חריגים מעבר למה שהכרנו עד כה - חום גבוה, שיעול יבש או ליחתי, עייפות וחולשה, כאבי שרירים וגרון וכן נזלת או גודש באף", היא אומרת.
פרופ' ברוש מציין כי וריאנטים חדשים ממשיכים להתפתח, בעוד החיסוניות דועכת עם הזמן. לדבריו, רוב הצעירים התחסנו בשלוש מנות לפני כארבע שנים. "בשנים אלה ייתכן שלא פגשו בנגיף, כלומר לא פיתחו חיסוניות כתוצאה מהדבקה, ולכן חווים מחלה משמעותית יותר".
שיעורי ההתחסנות נמוכים ביותר
על רקע העלייה בתחלואה, מציין פרופ' ברוש גם את הירידה בשיעורי התחסנות בקורונה בשנים האחרונות. "אם בשנים 2021-2020 ישראל הייתה אור לגויים, ועשינו את מבצע החיסונים הכי מהיר ויסודי, בשנה האחרונה הנתונים בישראל הם בין הגרועים במדינות המערב", הוא אומר. "בשנה שעברה חיסנו בישראל פחות מ-50 אלף ישראלים, זאת לעומת סקנדינביה שם חיסנו בין 60%-70% מהמבוגרים, ואפילו בארה"ב, שם יש התנגדות רבה לחיסונים, הצליחו לחסן כ-40% מהאוכלוסייה בסיכון, כאשר בישראל הנתון עומד על כמעט אפס".
לדבריו, הסיבה העיקרית לנתוני ההתחסנות הנמוכים היא חוסר מודעות והכוונה של הציבור. "עשינו עבודה רעה מאוד בשנתיים האחרונות. משרד הבריאות וקופות החולים כשלו בהסברה לאותן אוכלוסיות בסיכון כי יש לקבל חיסון קורונה כל שנה, בדומה לשפעת, כך שגם מי שרואים ערך בחיסונים, לא מתחסנים כי הם לא יודעים בכלל שכדאי להם".
לטענתו, סיבה נוספת היא ההתנגדות לחיסונים – תופעה הולכת וגוברת הן בישראל והן בעולם, בייחוד לחיסוני קורונה. "בתקופת הקורונה רבים חשו שהחיסון נכפה עליהם, ובמקביל לכך הופץ הרבה מאוד מידע מוטעה נגד החיסונים. אני משוכנע שגם אם נעשה קמפיין מאוד טוב כיום, הרבה אנשים יחששו להתחסן, ויש לפעול בנושא".
ההמלצות המעודכנות
לפי ההמלצות המעודכנות של משרד הבריאות, מתן חיסון נגד נגיף קורונה מומלץ לבני 65 שנים ומעלה וכן לבני חצי שנה עד 64 שנים, המשתייכים לאחת מקבוצות הסיכון: מי שסובלים ממחלות כרוניות, בהן מחלת כליות, מחלת ריאות כרונית ומחלות לב, מעשנים דיירים במוסדות גריאטריים, בתי אבות ודיור מוגן.
פרופ' טל ברוש: "בשנה שעברה חיסנו בישראל פחות מ-50 אלף ישראלים, זאת לעומת סקנדינביה שם חיסנו בין 60%-70% מהמבוגרים, ואפילו בארה"ב, שם יש התנגדות רבה לחיסונים, הצליחו לחסן כ-40% מהאוכלוסייה בסיכון, כאשר בישראל הנתון עומד על כמעט אפס"
פרופ' ברוש מציין כי ההמלצות המעודכנות מיישרות קו עם מדינות אחרות בעולם, כגון בריטניה, ארה"ב ומדינות סקנדינביה. לפיהן, לבני 65 ומעלה השוהים במוסדות גריאטריים, בתי אבות או דיור מוגן מומלצת מנת חיסון נוספת לאחר שישה חודשים, כלומר שתי מנות לשנה. חיסון פעמיים בשנה מומלץ גם לבני 75 ומעלה ללא קשר למצבם הבריאותי. ניתן לחסן גם אנשים שאינם משתייכים לקבוצות הסיכון, המעוניינים להפחית את הסיכון להדבקה ולתחלואה מהנגיף.
מהחודש הבא, החיסונים הזמינים בקופות החולים יהיו מתוצרת נובהווקס – חיסון שבו לוקחים את חלבון הספייק של נגיף הקורונה ומייצרים אותו במעבדה. אחרי ההזרקה הגוף מזהה את החלבון כגורם זר ולומד להילחם בו. מדובר בחיסונים שפועלים בטכנולוגיה אחרת מחיסוני הקורונה שניתנו עד כה בישראל, שפועלים בטכנולוגיית mRNA. "גם החיסון הזה עבר מחקרים מדעיים, והוא בטוח מאוד לשימוש", מציין פרופ' ברוש, "יש פה גם עניינים פיננסיים שלא צריך לבטל אותם באשר לעלות החיסונים והבחירה בחיסונים אלה". החיסון מתאים לבני 12 ומעלה, מה שיאלץ את משרד הבריאות למצוא פתרון עבור ילדים בקבוצות סיכון.
בדומה לשנה שעברה, החיסונים שיינתנו הם נגד זן JN.1, בהתאם לעמדת ארגונים בינלאומיים והועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות. "ההבנה היא שההבדלים שהנגיף עשה בשנה האחרונה הם לא מאוד דרמטיים, ולכן סביר שהחיסונים יהיו יעילים גם עבור הזנים שמסתובבים כעת", אומר פרופ' ברוש.
ד"ר וקסלר מסכמת ש"נגיף הקורונה לא הולך להיעלם בקרוב, והחיסון מפחית באופן משמעותי את הסיכון למחלה קשה, לסיבוכים ולאשפוז. היא מדגישה כי "כל מי שחולה צריך להימנע מהגעה למקומות הומים ומהשתתפות בהתקהלויות. זה צעד פשוט של אחריות אישית שיכול להפחית הדבקות רבות".
