צעד ראשון לעבר חרם על רופאים ישראלים? במסגרת הכנס השנתי של האגודה הרפואית הבריטית (BMA) שנערך לפני כשבועיים הוחלט על השעיית הקשרים עם ההסתדרות הרפואית בישראל, עד שזו "תאשר את עקרון הניטרליות הרפואית ותגנה התקפות על מערכת הבריאות בעזה". החשש בקהילה הרפואית בארץ הוא שמדינות נוספות ינצלו זאת ויצטרפו לחרם המתהווה.
ההצעה עברה ברוב של יותר מ-80% ונחשבת כעת למדיניות רשמית של ה-BMA, אך טרם נקבע האופן שבו היא תיושם בפועל. בהסתדרות הרפואית בישראל פועלים בימים האחרונים באמצעים דיפלומטיים על מנת לנסות ולהשפיע על אופן היישום שלה. "יש שיתופי פעולה, ביקורים הדדיים וכנסיים רפואיים מקומיים באנגליה, שאליהם הם יכולים שלא להזמין רופאים מישראל", מסביר פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל את ההשלכות האפשריות של ההחלטה.
לדבריו, היא עלולה לפגוע גם ברופאים שירצו לנסוע להעניק התמחות באנגליה. עם זה, הוא מדגיש כי אין להחלטה השלכות ממשיות על הרפואה במדינת ישראל. "אנחנו לא תלויים בבריטים. ההסתדרות הרפואית בישראל תלויה בהסתדרות הרפואית העולמית ולא בארגון אחד מתוך 120 נציגים", מסביר פרופ' חגי ולצד זאת מביע חשש שהחרם יילך ויגבר. "זה צעד הצהרתי שיכול להביא לכך שמספר מדינות נוספות יחליטו גם כן ללכת באותו כיוון, ואנחנו מעוניינים למנוע את הצעד הראשון הזה".
פרופ' חגי מסביר כי מאז 7 באוקטובר חל שינוי בעולם המערבי ביחס כלפי ישראלים, גם בזירה הרפואית: "היינו עדים לכך שביטלו הזמנה של רופאים לכנסים, שבמסגרתם היו אמורים לתת הרצאות מובילות, ובהחלט נתקלים פה ושם באירועים כאלה. אנחנו מסייעים לרופאים האלה לדבר עם המארגנים ולשכנע אותם שלהחרים את ישראל זו לא הדרך הנכונה".
"אם בהתחלה הייתה אהדה לישראל, ככל שהמלחמה נמשכת, בתקשורת בכל העולם מראים תמונות מעזה, שגורמות להרבה מאוד אנשים, כולל ידידי ישראל, להרגיש אי נוחות, והם מדברים איתנו", הוא מוסיף, ומציין כי בהסתדרות הרפואית פועלים בנושא ונפגשים עם נציגים מהעולם. "זו עבודה דיפלומטית מאוד קשה, ואנחנו מקדישים לכך המון שעות בשביל להרגיע ולהסביר את העמדה הישראלית, ומול הרבה מדינות אנחנו מצליחים".
לצד ההצבעה נגד ישראל, כמה ממשתתפי הכנס בבריטניה אף קראו לפעול להשעיית ההסתדרות הרפואית מהאגודה הרפואית העולמית (WMA). רופאים באגודה הרפואית הבריטית טענו בכנס כי "ההסתדרות הרפואית בישראל שותקת בנוגע להרג, מעצר ופגיעה בעובדי ובמתקני מערכת הבריאות הפלסטינית". ד"ר פריד אל-קוסוס (26) מבריטניה, שלקח חלק בכנס השנתי, והצביע בעד ההחלטה, סיפר ל-ynet: "כרופא, עקרון הניטרליות הרפואית הוא מאוד חשוב, לא משנה באיזה צד אתה - אם אתה ישראלי או פלסטיני. בסופו של יום אנחנו רופאים, חשוב לנו שהמטופלים שלנו יטופלו כראוי, ולהבטיח את בטיחותם של המתקנים הרפואיים. עקרון הניטרליות הרפואית מחייב את שני הצדדים".
6 צפייה בגלריה
"כרופא, אני מחפש את הצד ההומינטרי של הדברים. אני מקווה שהממשלה בישראל תישא באחריות לפשעי המלחמה שלה". ד"ר פריד אל-קוסוס שהצביע בעד חרם בריטי על ההסתדרות הרפואית
(צילום: shutterstock)
לדבריו, ההסתדרות הרפואית לא נהגה כך כשמתקנים רפואיים בעזה הותקפו במהלך המלחמה. "ההסתדרות הרפואית בישראל גינתה את ההתקפה על סורוקה על ידי האיראנים, ובצדק, זה הדבר הנכון לעשות. כל תקיפה של בית חולים היא נוראה. אבל לא כך קרה עם בתי חולים בעזה, לא היה שום גינוי. כרופאים, אנחנו צריכים להיות מקצועיים ולגנות התקפה על כל בית חולים, בכל סכסוך. מכיוון שזה לא היה המצב, הצבעתי בעד ההצעה להשעות את הקשרים עם ההסתדרות הרפואית בישראל".
"כבר ב-7 באוקטובר הבריטים היו מוטים"
לטענת פרופ' חגי, להסתדרות הרפואית יש לרוב קשרים טובים מאוד עם מדינות אירופה. "מתחילת המלחמה הבריטים היו בגישה הרבה יותר אגרסיבית כלפי ישראל. כבר ב-7 באוקטובר הם היו מוטים. האסון הכבד שפקד אותנו לא היה נראה להם קטסטרופלי כפי שרוב העולם חשב", הוא מסביר. פרופ' חגי מציין כי בדיון של ההסתדרות הרפואית העולמית שנערך באפריל 2024, בריטניה ניסתה להעביר החלטה שמגנה את ישראל וטוענת לפשעי מלחמה. "בסופו של דבר הגענו להבנות עם נציגי ה-BMA ולא היה גינוי של ישראל, הצלחנו להוריד את ההחלטה הזו מהשולחן".
לדבריו, הבריטים הובילו חרם אקדמי על ישראל גם במהלך עימותים קודמים עם חמאס, אך "זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים באירוע שבו ההסתדרות הרפואית הבריטית רוצה לנתק את הקשרים עם ההסתדרות הרפואית הישראלית".
בעקבות ההחלטה הנוכחית, אומר פרופ' חגי כי ההסתדרות הרפואית מתכוונת להטיס נציגים לבריטניה ולקיים מפגש עם נציגי האגודה הרפואית הבריטית. "אנחנו מנהלים איתם שיח, הם אמרו שהם רוצים לשמוע אותנו. הם לא ביקשו שנגיע, אנחנו מבקשים להגיע, שישמעו אותנו לפני שמקבלים החלטות אל-חזור בנוגע לאופן יישום המדיניות. נביא בפניהם את כל החומרים, שיראו מה הייתה העמדה של ההסתדרות הרפואית מתחילת המלחמה, בהתאם לחוק הבינלאומי בכל הקשור לסיוע הומניטרי, וטיפול בפצועים גם מעזה, כולל מחבלי הנוחבות, שאנחנו טיפלנו בהם בבתי החולים בישראל. תמיד מצאנו בית חולים שהסכים לקבל ולטפל, למרות רגשות הכעס המוצדק על הרצח המתועב של 7 באוקטובר".
6 צפייה בגלריה
"מתחילת המלחמה הבריטים היו בגישה הרבה יותר אגרסיבית כלפי ישראל". הפגנה בלונדון
(צילום: Loredana Sangiuliano / Shutterstock.com)
"אנחנו בהסתדרות הרפואית בקשר גם מול קצין רפואה ראשי ובודקים כל סוגיה", הוא מוסיף ומבהיר. "כאשר אומרים שהייתה פגיעה באזרחים או מעצר של רופאים, אנחנו בודקים את הדברים, וכשאותו רופא נחשד בפעילות טרור, הוא כבר לא חסין בפני מעצר. הוא לא נעצר בשל היותו רופא, אלא בשל היותו מעורב בטרור. אנחנו יודעים שאנחנו פועלים בהתאם לחוק הבינלאומי ואין להם שום סיבה לנתק את הקשרים איתנו".
לדבריו, "ההסתדרות הרפואית בישראל לא עוסקת בפוליטיקה. אנחנו מייצגים רופאים ומחויבים לאתיקה הרפואית הבינלאומית. חלק מההנהגה שם פוליטית ומוטית, אבל אנחנו נבוא עם האמת שלנו. יקבלו-יקבלו, לא יקבלו? נמשיך הלאה גם בלעדיהם".
ד"ר פריד אל-קוסוס: "כרופא, עקרון הניטרליות הרפואית הוא מאוד חשוב, לא משנה באיזה צד אתה - אם אתה ישראלי או פלסטיני. בסופו של יום אנחנו רופאים, חשוב לנו שהמטופלים שלנו יטופלו כראוי, ולהבטיח את בטיחותם של המתקנים הרפואיים. עקרון הניטרליות הרפואית מחייב את שני הצדדים"
פרופ' חגי מכהן גם כחבר מועצה בהסתדרות הרפואית העולמית (WMA). "אנחנו חזקים בהסתדרות הרפואית העולמית, הם יודעים את החוזקות של מערכת הבריאות הישראלית, שאפשר ללמוד הרבה מאוד מהחדשנות של מדינת ישראל, ואנחנו מבקשים לא לערב פוליטיקה בכל מה שקשור לרפואה", הוא מסכם.
"גם מה שקורה לפלסטינים הוא טרגדיה"
ד"ר אל-קוסוס, ירדני במקור, הדגיש בפני ynet שלא מדובר בהחלטה אנטישמית. "ניסינו קודם לעשות זאת באמצעות מכתבים, וזה לא הועיל. מדובר בהשעייה, לא בניתוק מוחלט. אם הם יהיו מחויבים לניטרליות רפואית, היחסים יוכלו להתחדש", ציין. "אני מקווה שזה יעביר את המסר שהאגודה הרפואית הבריטית רצינית ורוצה לשמור על עקרון זה, ולעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים כפי שנקבעו על ידי האגודה הרפואית העולמית (WMA). זו לא החלטה שאני רוצה שתהפוך לקבועה, ואני מקווה שנגיע לתוצאה חיובית".
בנוסף, ד"ר אל-קוסוס התייחס גם לטבח 7 באוקטובר. "מה שקרה, תקיפת אזרחים, ראיתי מה שקרה בפסטיבל - זה טרגי, אבל גם מה שקורה לפלסטינים הוא טרגדיה. אלימות לא יכולה לשמש תירוץ לאלימות. זו מערכה ממושכת, כאשר ארגונים רבים אומרים כי מדובר ברצח עם, ויש גם תביעה בבית הדין הבינלאומי וצווי מעצר לביבי נתניהו וגלנט, וגם למנהיגי חמאס".
לצד הביקורת, קרא ד"ר אל-קוסוס גם לשחרור החטופים. "אני מקווה שתהיה הפסקת אש, שהחטופים ישוחררו, שהסבל בעזה יסתיים ושהפלסטינים יקבלו את כל הסיוע שנדרש, כי כרגע הם סובלים שם מרעב". הוא ציין עוד כי הוא מקווה שחמאס לא יישאר בשלטון לאחר המלחמה, והדגיש כי יש להגיע לפתרון שתי המדינות. "זה האידיאל מבחינתי. כרופא, אני מחפש את הצד ההומינטרי של הדברים. אני מקווה שהממשלה בישראל תישא באחריות לפשעי המלחמה שלה, וגם שתקום ממשלה פלסטינית מאוחדת בין עזה לגדה".
