חיסון אוניברסלי חדש, שניתן כתרסיס לאף ועשוי להגן מפני שורה ארוכה של מחלות חורף - מהצטננות ושפעת ועד קורונה, זיהומים חיידקיים ואף אלרגיות - מתקרב צעד נוסף אל המציאות. כך עולה ממחקר מדעי שפורסם לאחרונה בכתב העת Science.
החיסון פותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית ונוסה עד כה רק בעכברים. בניסויים נמצא כי הוא מעניק הגנה רחבה ומתמשכת מפני נגיפי דרכי הנשימה – בהם נגיף השפעת, נגיפי קורונה ונגיפי הצטננות – וכן מפני חיידקים העלולים לגרום לדלקת ריאות ולאלח דם. בנוסף נצפתה תגובה מוחלשת לאלרגנים, בהם קרדית אבק הבית.
2 צפייה בגלריה
חיסון ניסיוני, שנועד להעניק הגנה רחבה מפני זיהומים נשימתיים, נמצא בשלבי פיתוח ומחקר
(צילום: Shutterstock)
תגובה חיסונית רחבה
בניגוד לחיסונים המוכרים כיום, שמכוונים את מערכת החיסון נגד גורם מחלה אחד מסוים, החיסון החדש פועל בדרך שונה לחלוטין. "מדובר בשינוי רדיקלי באופן שבו חיסונים פועלים כבר יותר מ-200 שנה", אמר פרופ' באלי פולנדרן, פרופסור למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת סטנפורד והחוקר הראשי, בריאיון ל-BBC. לדבריו, "החיסון הזה, שאנו מכנים חיסון אוניברסלי, יוצר תגובה חיסונית רחבה בהרבה. הוא לא מגן רק מפני שפעת או קורונה, אלא מפני כמעט כל הנגיפים שבדקנו, חיידקים רבים, ואפילו אלרגנים".
הוא הוסיף כי אם יימצא מימון מתאים, החיסון עשוי להיות זמין בתוך חמש עד שבע שנים. בדבריו ל"אינדפנדנט" הוסיף פרופ' פולנדרן: "דמיינו תרסיס לאף שניתן בסתיו ומגן מפני קורונה, שפעת, RSV, הצטננות, דלקת ריאות חיידקית וגם אלרגנים של תחילת האביב. זה היה משנה את הפרקטיקה הרפואית".
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אונ' בן גוריון בנגבפרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, והפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן, אומר כי "הפיתוח של חיסון 'אוניברסלי' בתרסיס אף מהווה פוטנציאל לקפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית. בניגוד לחיסונים המסורתיים, מתן החיסון דרך ריריות האף פוגש את הנגיפים (קורונה, שפעת ו-RSV) כבר בשער הכניסה לגוף. הדבר מאפשר יצירת חסינות מקומית שיכולה למנוע לא רק תחלואה קשה, אלא גם את עצם ההדבקה והפצת הנגיפים בקהילה".
עם זאת, הוא מדגיש כי חדשנות רפואית לבדה אינה מספיקה. "המבחן האמיתי יהיה ביכולת להפוך את החיסון לנגיש לכל חלקי החברה. כדי למנוע העמקת פערים בריאותיים, כפי שקרה לא פעם עם חיסונים חדשים, מדיניות הפיתוח חייבת לפעול כבר כעת בשני מישורים: הבטחת כיסוי במסגרת סל הבריאות הציבורי לאחר הוכחת יעילות, כך ששיקול כלכלי לא יהווה חסם, וחיזוק הנגשת החיסון בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית באמצעות מרפאות וניידות חיסון. רק שילוב של מדע מתקדם עם מדיניות חברתית אחראית יבטיח הגנה שוויונית מפני מחלות נשימתיות לכל אדם".
בלי מחטים: חיסון כתרסיס לאף
על פי המאמר, החוקרים פיתחו חיסון מוקוזלי, כלומר שניתן דרך האף, המבוסס על נוסחה ליפוזומלית המשלבת ליגנדים לקולטני Toll-like 4 ו-7/8 יחד עם אנטיגן מודל בשם אובלבומין. בשונה מחיסונים רגילים, החיסון אינו מחקה חלק מנגיף או חיידק מסוים, אלא את האותות שבהם משתמשים תאי מערכת החיסון כדי לתקשר זה עם זה בזמן זיהום. בעקבות מתן החיסון, תאי T זיכרון מסוג CD4+ ו-CD8+ נותרים ברקמת הריאה, ומשפיעים על מקרופאגים אלבאולריים – תאי דם לבנים המצויים בריאות – באופן שמחזק את התגובה החיסונית.
כתוצאה מכך, המקרופאגים נשארים במצב של כוננות, ומוכנים להגיב במהירות לכל גורם מחלה שחודר לריאות. בניסויים בעכברים נמשך מצב זה לפחות שלושה חודשים, והוביל לירידה של פי 100 עד 1,000 בכמות הנגיפים שהצליחו לחדור לרקמת הריאה. גם במקרים שבהם פתוגנים הצליחו בכל זאת לחדור, מערכת החיסון כולה הייתה דרוכה ומוכנה להדוף אותם.
מעבר להגנה מפני נגיפים, החוקרים הראו כי החיסון מספק הגנה גם מפני חיידקים מסוכנים, ובהם Staphylococcus aureus ו-Acinetobacter baumannii, הנחשבים לגורמים שכיחים לדלקת ריאות ולאלח דם. בנוסף, נצפתה ירידה בתגובה האלרגית לקרדית אבק הבית, גורם ידוע לאסתמה אלרגית. במאמר צוין כי לאחר הדבקה פיתחו העכברים המחוסנים תגובות מהירות של תאי T ונוגדנים, ואף נוצרו בריאותיהם מבנים לימפואידיים חדשים.
השלב הבא: ניסויים בבני אדם
עם כל ההתרגשות, מומחים בתחום קוראים לזהירות ומדגישים כי מוקדם מדי לדבר על חיסון אוניברסלי שיפתור את בעיית מחלות החורף. מומחים ציינו שעדיין מדובר במחקר ראשוני, וכי הדרך לחיסון של "זריקה אחת וזהו" עוד ארוכה. לדבריהם, קיימים שיקולי בטיחות משמעותיים, בין היתר בשל השונות הרבה בין מערכות החיסון של בני אדם. הם הדגישו כי לצד ההתרגשות מהפיתוח, יש לוודא שהשארת מערכת החיסון במצב של כוננות גבוהה לא תוביל למצב שבו תגובה חיסונית מוגברת מדי עלולה לגרום לתופעות לוואי לא רצויות.
בשלב זה החיסון נוסה רק בעכברים, והחוקרים מדגישים כי נדרשים ניסויים קליניים בבני אדם כדי לבחון את יעילותו ובטיחותו. בין היתר מתוכננים גם ניסויים שבהם מחוסנים ייחשפו במכוון לזיהום, כדי לבדוק כיצד מערכת החיסון שלהם מגיבה.
עדיין לא ברור אם תרסיס לאף יספיק כדי להביא את החיסון לעומק הריאות האנושיות, או שיהיה צורך בשאיפה באמצעות אינהלטור (נבולייזר). בנוסף, לא ידוע כמה זמן תימשך ההגנה החיסונית בבני אדם, שמערכת החיסון שלהם שונה מזו של עכברים ומושפעת מחשיפה מצטברת לזיהומים לאורך החיים.
