בשיתוף ICA
המלחמה המתמשכת ואירועי ה־7 באוקטובר ממשיכים לגבות מחירים – לא רק בגוף, אלא גם בנפש. על מנת להבין את היקף ההשלכות, לשפר את הטיפול ולסייע למקבלי ההחלטות בגיבוש מדיניות מיטיבה, אירח המרכז החדש להתמכרויות ובריאות הנפש (ICAMH) מבית ICA והאוניברסיטה העברית כנס אקדמי מקיף, שבו נחשפו עשרות מחקרים חדשים – אך גם סיבות לתקווה.
שנה וחצי חלפה מאז אסון ה־7 באוקטובר, שהכניס מדינה שלמה לטראומה. את הנזק הגלוי כבר ראינו, אבל מה באשר לנזק הנפשי – ואילו השלכות עוד ילוו אותנו בשנים הקרובות?
כנס אקדמי שנערך בירושלים, בו לקחו חלק עשרות חוקרים ואנשי מקצוע, עסק בהשפעות הפסיכולוגיות, הקוגניטיביות והחברתיות של האירועים. הוצגו בו ממצאים מרתקים על כלל חלקי החברה הישראלית – ילדים ונוער, חיילים ומשרתי מילואים, נשים ועוד – כולם מצביעים על עלייה חדה בתסמיני חרדה, דיכאון ושימוש מוגבר בחומרים והתנהגויות ממכרות, זאת לצד דיונים על דרכי טיפול, מניעה וחיזוק מערכות התמיכה.
הכנס, שנערך באוניברסיטה העברית ב־12–13 במאי תחת הכותרת "בריאות הנפש במציאות של מלחמה: השלכות ה־7 באוקטובר והמלחמה שלאחריו", היה כנס הבכורה של המרכז החדש להתמכרויות ובריאות הנפש – (ICAMH) מרכז מחקר וטיפול חדש, הראשון מסוגו בישראל, פרי שיתוף פעולה ייחודי של ICA (המרכז הישראלי להתמכרויות), האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה.
4 צפייה בגלריה
"יחד עם הסבל והכאב שהשבויים חוו, הם הגיעו עם המון חוסן". פרופ' מריו מיקולנסר- מנהל אקדמי ב-ICAMH
(יח"צ)
לראשונה: כנס בעקבות הטראומה הלאומית
"כשהוצאנו קול קורא למחקרים, קיבלנו מעל 200 תקצירים להרצאות", משתף פרופ' מריו מיקולינסר, המנהל האקדמי של ICAMH, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, מייסד המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר רקטור באוניברסיטת רייכמן ופרופ' במחלקה לפסיכולוגיה בבר־אילן.
"הכנס איגד בתוכו כ־90% מהמחקר שנעשה בארץ בשנתיים האחרונות וכלל 150 הרצאות. הוצגו בו מחקרים על השפעת המלחמה על ילדים, מתבגרים, צעירים, מורים, מטפלים ומגזרים שונים באוכלוסייה, והמסר העיקרי שעלה מהכנס הוא שהמצב קשה מאוד".
הנתונים שנאספו על ידי ICA (המרכז הישראלי להתמכרויות) והוצגו בכנס מדאיגים: אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים מדווחים על רמה גבוהה של דחק פוסט־טראומטי בעקבות האירועים – עלייה של כ־150% בקרב נשים ושל כ־65% בקרב גברים בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. בנוסף, אחד מכל ארבעה ישראלים ואחד מכל שלושה צעירים (18–26) עושה כיום שימוש בסיכון מוגבר בחומרים והתנהגויות ממכרות, והשימוש בתרופות הרגעה ושינה גדל פי 2.5 במהלך שנת המלחמה.
מעבדה ייחודית למחקר טראומה
בעקבות המלחמה, אזרחי ישראל נחשפו למקרי קיצון שטרם חווינו: מחטיפת המונים ועד לעקירה כפויה ואלימות ברוטאלית. מדובר במודל נדיר ללימוד ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות המיידיות וארוכות הטווח של טראומה.
בשל כך, חלק נרחב מהכנס הוקדש להשלכות הנפשיות של המלחמה. בין הנושאים שנדונו היו: השבי לאחר השבי – פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים, טראומה והתמכרויות, השלכות מתקפת ה־7 באוקטובר על תושבי שדרות ואופקים, התמודדות אנשי מקצוע בזמן מלחמה, ילדים ובני נוער במלחמה, השפעת המלחמה על הורים וילדים, תפקיד ההתנדבות בחברה, וטיפול בנפגעי פגיעה מינית בילדות בעקבות האירועים.
כשהאקדמיה ועולם הטיפול הנפשי נפגשים
נוכח העלייה הדרמטית במצוקה הנפשית והצורך הגובר בטיפול מבוסס מחקר, חברו ICA (המרכז הישראלי להתמכרויות), האוניברסיטה העברית והדסה להקמת המרכז החדש להתמכרויות ובריאות הנפש – ICAMH.
זהו המרכז הקליני־אקדמי הראשון מסוגו בישראל, הפועל בשטח האוניברסיטה העברית, ונועד לחבר בין מחקר אקדמי לעשייה טיפולית, תוך השפעה על מדיניות בריאות הנפש. המרכז עוסק בשלושה תחומים עיקריים: קידום מחקר חדשני, פיתוח שיטות טיפול מבוססות נתונים והכשרת הדור הבא של אנשי מקצוע.
"מדובר במרכז אקדמי חדש וראשון מסוגו בישראל", מסביר פרופ' מיקולינסר. "הייחוד שלו נובע מהשילוב בין האקדמיה לבין עמותת ICA. אנחנו מקדמים מחקר בנושאי בריאות נפש והתמכרויות, ושואפים שהממצאים ישפיעו בפועל על מדיניות, מניעה וטיפול".
המהלך הנוכחי הוא המשך ישיר לפעילותו של ICA, שהוקם בשנת 2018 כמרכז מצוינות רב־תחומי. מאז ועד היום הוא מוביל חדשנות טיפולית, חינוכית וחברתית בתחום ההתמכרויות והשימוש בחומרים ממכרים, ומספק מענים מקיפים בתחומי הטיפול, המניעה וההכשרה.
"אין בריאות בלי טיפול בבריאות הנפש"
מהכנס עלתה תמונת מצב קשה, שדורשת התייחסות מיידית מצד מקבלי ההחלטות. ענבל דור קרבל, מנכ"לית ICA, מדגישה: "הקשר בין פוסט טראומה לבין שימוש מוגבר ומזיק בחומרים והתנהגויות ממכרות הוא מובהק – מתמודדים עם תסמיני פוסט טראומה נמצאים בסיכון גבוה פי ארבעה לפתח התמכרויות. אנחנו ב־ICA מתריעים – אין בריאות בלי טיפול בבריאות הנפש, ואין בריאות נפש בלי מענה טיפולי ומניעתי מעמיק בהתנהגויות סיכון והתמכרויות".
במושב המסכם של הכנס דובר על תפקוד מערכת הבריאות בזמן המלחמה. "המטרה של פעילות המרכז היא לעודד ולקדם מחקרים שייתנו תמונה אמינה למקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, בקופות החולים, בבתי החולים ובחברה כולה", מסביר פרופ' מיקולינסר. "אנחנו שואפים לכך שמקבלי ההחלטות יקשיבו לנתונים וישפרו את התפקוד של המערכת והשירות לאזרחים. יש המון מצוקות שלא מקבלות מענה – אבל גם דרכים יעילות לשיפור. אם יתקבלו החלטות מבוססות נתונים, זה יהיה לטובת החברה כולה".
מיום פרוץ המלחמה, ICA שינה את מערך הפעולה שלו למענה מיידי למצב החירום. "הצוות הקליני שלנו ביצע התערבויות בשטח עם משפחות מפונים מהעוטף, וסייע לשורדי המסיבות", מספרת דור קרבל. "אנחנו מלווים ומכשירים אלפי אנשי מקצוע בהתמודדות עם שימושים מסוכנים על רקע טראומה, והפעלנו תוכנית חוסן ומניעה ב־160 תיכונים וחטיבות ביניים ברחבי הארץ".
"הטראומה כאן, והשימוש המזיק הוא גל ההדף שלה", היא מזהירה. "אם לא נפעל עכשיו – נשלם מחיר כבד עוד יותר בעתיד".
חוסן ותקווה לצד המצוקה
לצד התמונה הקשה, הודגש בכנס גם החוסן של החברה הישראלית. "הגבול בין המקצועי־מחקרי לאישי היה מטושטש", מתאר פרופ' מיקולינסר. "המלחמה משפיעה גם על משפחותיהם, חבריהם, הם עצמם, הקהילה והחברה שלנו ככלל. ועם זאת, מחקרים והרצאות הציגו גם את הכוחות – ואת התקווה".
לדבריו, הרצאות מרכזיות עסקו בנושא החטופים והשבויים. "כמו פרופ' גיל זלצמן מהמרכז לבריאות הנפש גהה, שקיבל חלק מהשבויים, ופרופ' כרמית כץ שהייתה מעורבת בקבלת הילדים". לצד הפגיעות, מיקולינסר מעיד על כוחות שיקום יוצאי דופן: "יחד עם הסבל והכאב שהשבויים חוו, הם הגיעו עם המון חוסן, חזרו עם כוחות – ורבים מהם מיד יצאו להתנדב".
במושב מיוחד עם נציגי מטה משפחות החטופים הופיעו הורים של חטופים. "רואים את הכוחות שהם מקרינים וזה נותן המון תקווה", מוסיף מיקולינסר. "היכולת לצאת מהמצוקות שלך ולהיות חלק מקהילה תורמת – היא אמצעי יעיל להחלמה, לשיקום ולמניעת הידרדרות".
בשיתוף ICA
פורסם לראשונה: 10:02, 25.05.25
